תנ"ך - כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

כִּֽי־תְאֵנָ֣ה לֹֽא־תִפְרָ֗ח וְאֵ֤ין יְבוּל֙ בַּגְּפָנִ֔ים כִּחֵשׁ֙ מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת וּשְׁדֵמ֖וֹת לֹא־עָ֣שָׂה אֹ֑כֶל גָּזַ֤ר מִמִּכְלָה֙ צֹ֔אן וְאֵ֥ין בָּקָ֖ר בָּרְפָתִֽים: (חבקוק פרק ג פסוק יז)

טקסט וניקוד:

כִּי־תְאֵנָה לֹא־תִפְרָח וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה־זַיִת וּשְׁדֵמוֹת לֹא־עָשָׂה אֹכֶל גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים: (חבקוק פרק ג פסוק יז)

טקסט בלבד:

כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים: (חבקוק פרק ג פסוק יז)

תיקון קוראים:

כי־תאנה לא־תפרח ואין יבול בגפנים כחש מעשה־זית ושדמות לא־עשה אכל גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים: (חבקוק פרק ג פסוק יז)

תרגום יונתן:
אֲרֵי מַלכוּת בָּבֶל לָא תִתקַיַים וְלָא תַעֲבֵיד שֻׁלטָן עַל יִשׂרָאֵל יִתקַטלוּן מַלכֵי מָדַי וְגִבָּרֵי יָוָן לָא יַצלְחוּן יִשׁתֵּיצוֹן רוֹמָאֵי וְלָא יִגבּוֹן קִסוּמָא מִירוּשׁלֶם :

עין המסורה:
אין - י"ג פסוקים 'אין ואין': דב' לב , לט; ש"א כב , ח; מ"א יח , כו; מ"ב ד , לא; יש' ב , ז; כב , כב; מא , כח; מב , כב; סג , ה; יר' יד , יט; יח' לד , ו; חב' ג , יז; קה' ד , א.

מסורה קטנה:
תפרח - ל'; ממכלה - ל'; ברפתים - ל'.

רש"י:
כי תאנה לא תפרח - כתרגומו. ויש לפותרו כמשמעו: שוב אין הצלחה בכל מעשה בבל מעתה. ושדמות - שדה לבן (ראה ב"ב ז , א). מכלה - דיר הצאן.

ר' יוסף קרא:
כי תאנה לא תפרח - כששמע הנביא נחמה מאת הקדוש ברוך הוא , ואמר בעצמו: מה יש לאדם ליצטער אם יש לו תאינה ואינה פורחת? ואין יבול בגפנים - וגם אין לו ענבים בגפניו? כחש מעשה זית - ואם נפסקו הזיתים מן הזית? כחש - כמו "ותירוש יכחש בם" (בנוסחנו: בה; הו' ט , ב). ושדמות לא עשה אוכל - וגם שדותיו לא עשו תבואה? גזר ממכלה צאן ואין בקר ברפתים - וגם אם יפסקו צאן ובקר ממכלותיהם , מרפתיהם? אם נפסקו כל אילו - אע"פ כן אני ביי' אעלוזה ואגילה (בנוסחנו: אגילה) באלהי ישעי - לפי שהקדוש ברוך הוא הוא חילי וחלקי (ראה להלן , יט).

ראב"ע:
כי - הזכיר כל דבר שיעשה דם ויוכל האדם לחיות בהם. והזכיר התאנים - כי הלחים , ואף כי היבשים , מולידים ומביאים באדם דם רב אשר יחיה בו; וככה הענבים. ופרי העץ כמו אגוז ושקד ורמון ותפוח אינם מולידים דם. ומלת יבול - כמו "ונתנה הארץ יבולה" (וי' כו , ד). ושמן זית - כאשר יבשל אדם בו ירקות , גם הוא מוליד דם. וטעם כחש - כאילו לא היה זית בתולדתו. ושדמות - כמו "ושדמה לפני קמה" (יש' לז , כז). גם הזכיר הבשר. ממכלא (בנוסחנו: ממכלה) - כמו "ממכלאותיך" (תה' נ , ט). רפתים - מקום מלונם.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
והנה תאנה לא תפרח ואין יבול בגפנים , וכיחש מעשה זית. ושדמות לא עשה אכל - והיא החטה , כי החטה יקרא 'שדמה' כשהיא עשב , עד שלא נעשית 'קמה'; כאשר נאמר "ושדמה לפני קמה" (יש' לז , כז).

ר' אליעזר מבלגנצי:
שתאנה לא יפרח (בנוסחנו: תפרח) ואין יבול בגפנים , כחש מעשה זית. ושדמות - הן שִבלי התבואה עד שלא גדלה בהם תבואה כל צרכה , כדכתיב "ושדמה לפני קמה" (יש' לז , כז); ולא נשאר , רק ספחים , כדכתיב "אכול השנה ספיח" (שם , ל). ושמיר ושית היתה כל הארץ , כמו שמוכיח בישעיה (ראה יש' ז , כד). ומאותה הצרה הייתי סבור לנוח , כששָׂם פניו לשוב ולעלות מעלי אל עם הגדוד שיגוד עליו , כמו שפירשתי (לעיל , טז). ואז חזר ושלח אלי מלאכים לחרף אלהים חי (ראה מ"ב יט , טז) וליראני ולהרגיזני , ופחדתי ורגזתי לקול שמועתו (ראה לעיל , טז).

רד"ק:
כי תאנה לא תפרח - הפסוק הזה נאמר על דרך משל על העמים הנאספים על ירושלם עם גוג ומגוג (ראה יח' לח). אמר , כי לא יצליחו אלא יִכלו שם , והנמלטים שלא ימותו ינגפו באיבריהם , כמו שאמר "עיניו תמקנה בחוריהם" וגו' (בנוסחנו: בחריהן; זכ' יד , יב) , והיו לאות בכל העמים אשר ילכו בהם. יבול - פרי , כמו "ונתנה הארץ יבולה" (וי' כו , ד). ושדמות - שדה זרע. ממכלה - בה"א , כמו "ממכלאות צאן" (תה' עח , ע) באל"ף. ברפתים - כמו 'רפת בקר' בדברי רבותינו ז"ל (ראה ב"מ לב , א); והוא בית הבקר. ויונתן תרגם הפסוק כן: "ארי מלכות בבל לא תתקיים ולא תעבד שולטן על ישראל יתקטלון מלכי מדי וגיברי יון לא יצלחון ישתיצון רומאי ולא יגבון קיסומא מירושלם".

ר' יוסף כספי:
כי תאנה לא תפרח וכו' - גם זה נמשך עם מה שקדם מהשחתת ארצינו; אבל באחרית , כמו שיעד השם:

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
כי תאנה לא תפרח - אז בירושלם , ולא יהיה יבול בגפנים , שהכל יחריב נבוכדנצר. כחש מעשה זית - שלא יעשו פרי , ושדמות - השדות. גזר והכרית נבוכדנצר הצאן מן העדרים. העדר קורא 'מִכְלָא' (בנוסחנו: מכלה) , על שם שהן כלואות שם. ואין בקר ברפתים - לשון 'רפת בקר' (ראה משנה ב"ב ב , ג).
ריכוז קישורים