תנ"ך - כי־תאנה
לא־תפרח
ואין
יבול
בגפנים
כחש
מעשה־זית
ושדמות
לא־עשה
אכל
גזר
ממכלה
צאן
ואין
בקר
ברפתים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כִּֽי־תְאֵנָ֣ה
לֹֽא־תִפְרָ֗ח
וְאֵ֤ין
יְבוּל֙
בַּגְּפָנִ֔ים
כִּחֵשׁ֙
מַֽעֲשֵׂה־זַ֔יִת
וּשְׁדֵמ֖וֹת
לֹא־עָ֣שָׂה
אֹ֑כֶל
גָּזַ֤ר
מִמִּכְלָה֙
צֹ֔אן
וְאֵ֥ין
בָּקָ֖ר
בָּרְפָתִֽים:
(חבקוק פרק ג פסוק יז)
כִּי־תְאֵנָה
לֹא־תִפְרָח
וְאֵין
יְבוּל
בַּגְּפָנִים
כִּחֵשׁ
מַעֲשֵׂה־זַיִת
וּשְׁדֵמוֹת
לֹא־עָשָׂה
אֹכֶל
גָּזַר
מִמִּכְלָה
צֹאן
וְאֵין
בָּקָר
בָּרְפָתִים:
(חבקוק פרק ג פסוק יז)
כי־תאנה
לא־תפרח
ואין
יבול
בגפנים
כחש
מעשה־זית
ושדמות
לא־עשה
אכל
גזר
ממכלה
צאן
ואין
בקר
ברפתים:
(חבקוק פרק ג פסוק יז)
כי־תאנה
לא־תפרח
ואין
יבול
בגפנים
כחש
מעשה־זית
ושדמות
לא־עשה
אכל
גזר
ממכלה
צאן
ואין
בקר
ברפתים:
(חבקוק פרק ג פסוק יז)
תרגום יונתן:
אֲרֵי
מַלכוּת
בָּבֶל
לָא
תִתקַיַים
וְלָא
תַעֲבֵיד
שֻׁלטָן
עַל
יִשׂרָאֵל
יִתקַטלוּן
מַלכֵי
מָדַי
וְגִבָּרֵי
יָוָן
לָא
יַצלְחוּן
יִשׁתֵּיצוֹן
רוֹמָאֵי
וְלָא
יִגבּוֹן
קִסוּמָא
מִירוּשׁלֶם
:
עין המסורה:
אין
-
י"ג
פסוקים
'אין
ואין':
דב'
לב
,
לט;
ש"א
כב
,
ח;
מ"א
יח
,
כו;
מ"ב
ד
,
לא;
יש'
ב
,
ז;
כב
,
כב;
מא
,
כח;
מב
,
כב;
סג
,
ה;
יר'
יד
,
יט;
יח'
לד
,
ו;
חב'
ג
,
יז;
קה'
ד
,
א.
רש"י:
כי
תאנה
לא
תפרח
-
כתרגומו.
ויש
לפותרו
כמשמעו:
שוב
אין
הצלחה
בכל
מעשה
בבל
מעתה.
ושדמות
-
שדה
לבן
(ראה
ב"ב
ז
,
א).
מכלה
-
דיר
הצאן.
ר' יוסף קרא:
כי
תאנה
לא
תפרח
-
כששמע
הנביא
נחמה
מאת
הקדוש
ברוך
הוא
,
ואמר
בעצמו:
מה
יש
לאדם
ליצטער
אם
יש
לו
תאינה
ואינה
פורחת?
ואין
יבול
בגפנים
-
וגם
אין
לו
ענבים
בגפניו?
כחש
מעשה
זית
-
ואם
נפסקו
הזיתים
מן
הזית?
כחש
-
כמו
"ותירוש
יכחש
בם"
(בנוסחנו:
בה;
הו'
ט
,
ב).
ושדמות
לא
עשה
אוכל
-
וגם
שדותיו
לא
עשו
תבואה?
גזר
ממכלה
צאן
ואין
בקר
ברפתים
-
וגם
אם
יפסקו
צאן
ובקר
ממכלותיהם
,
מרפתיהם?
אם
נפסקו
כל
אילו
-
אע"פ
כן
אני
ביי'
אעלוזה
ואגילה
(בנוסחנו:
אגילה)
באלהי
ישעי
-
לפי
שהקדוש
ברוך
הוא
הוא
חילי
וחלקי
(ראה
להלן
,
יט).
ראב"ע:
כי
-
הזכיר
כל
דבר
שיעשה
דם
ויוכל
האדם
לחיות
בהם.
והזכיר
התאנים
-
כי
הלחים
,
ואף
כי
היבשים
,
מולידים
ומביאים
באדם
דם
רב
אשר
יחיה
בו;
וככה
הענבים.
ופרי
העץ
כמו
אגוז
ושקד
ורמון
ותפוח
אינם
מולידים
דם.
ומלת
יבול
-
כמו
"ונתנה
הארץ
יבולה"
(וי'
כו
,
ד).
ושמן
זית
-
כאשר
יבשל
אדם
בו
ירקות
,
גם
הוא
מוליד
דם.
וטעם
כחש
-
כאילו
לא
היה
זית
בתולדתו.
ושדמות
-
כמו
"ושדמה
לפני
קמה"
(יש'
לז
,
כז).
גם
הזכיר
הבשר.
ממכלא
(בנוסחנו:
ממכלה)
-
כמו
"ממכלאותיך"
(תה'
נ
,
ט).
רפתים
-
מקום
מלונם.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
והנה
תאנה
לא
תפרח
ואין
יבול
בגפנים
,
וכיחש
מעשה
זית.
ושדמות
לא
עשה
אכל
-
והיא
החטה
,
כי
החטה
יקרא
'שדמה'
כשהיא
עשב
,
עד
שלא
נעשית
'קמה';
כאשר
נאמר
"ושדמה
לפני
קמה"
(יש'
לז
,
כז).
ר' אליעזר מבלגנצי:
שתאנה
לא
יפרח
(בנוסחנו:
תפרח)
ואין
יבול
בגפנים
,
כחש
מעשה
זית.
ושדמות
-
הן
שִבלי
התבואה
עד
שלא
גדלה
בהם
תבואה
כל
צרכה
,
כדכתיב
"ושדמה
לפני
קמה"
(יש'
לז
,
כז);
ולא
נשאר
,
רק
ספחים
,
כדכתיב
"אכול
השנה
ספיח"
(שם
,
ל).
ושמיר
ושית
היתה
כל
הארץ
,
כמו
שמוכיח
בישעיה
(ראה
יש'
ז
,
כד).
ומאותה
הצרה
הייתי
סבור
לנוח
,
כששָׂם
פניו
לשוב
ולעלות
מעלי
אל
עם
הגדוד
שיגוד
עליו
,
כמו
שפירשתי
(לעיל
,
טז).
ואז
חזר
ושלח
אלי
מלאכים
לחרף
אלהים
חי
(ראה
מ"ב
יט
,
טז)
וליראני
ולהרגיזני
,
ופחדתי
ורגזתי
לקול
שמועתו
(ראה
לעיל
,
טז).
רד"ק:
כי
תאנה
לא
תפרח
-
הפסוק
הזה
נאמר
על
דרך
משל
על
העמים
הנאספים
על
ירושלם
עם
גוג
ומגוג
(ראה
יח'
לח).
אמר
,
כי
לא
יצליחו
אלא
יִכלו
שם
,
והנמלטים
שלא
ימותו
ינגפו
באיבריהם
,
כמו
שאמר
"עיניו
תמקנה
בחוריהם"
וגו'
(בנוסחנו:
בחריהן;
זכ'
יד
,
יב)
,
והיו
לאות
בכל
העמים
אשר
ילכו
בהם.
יבול
-
פרי
,
כמו
"ונתנה
הארץ
יבולה"
(וי'
כו
,
ד).
ושדמות
-
שדה
זרע.
ממכלה
-
בה"א
,
כמו
"ממכלאות
צאן"
(תה'
עח
,
ע)
באל"ף.
ברפתים
-
כמו
'רפת
בקר'
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
לב
,
א);
והוא
בית
הבקר.
ויונתן
תרגם
הפסוק
כן:
"ארי
מלכות
בבל
לא
תתקיים
ולא
תעבד
שולטן
על
ישראל
יתקטלון
מלכי
מדי
וגיברי
יון
לא
יצלחון
ישתיצון
רומאי
ולא
יגבון
קיסומא
מירושלם".
ר' יוסף כספי:
כי
תאנה
לא
תפרח
וכו'
-
גם
זה
נמשך
עם
מה
שקדם
מהשחתת
ארצינו;
אבל
באחרית
,
כמו
שיעד
השם:
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
כי
תאנה
לא
תפרח
-
אז
בירושלם
,
ולא
יהיה
יבול
בגפנים
,
שהכל
יחריב
נבוכדנצר.
כחש
מעשה
זית
-
שלא
יעשו
פרי
,
ושדמות
-
השדות.
גזר
והכרית
נבוכדנצר
הצאן
מן
העדרים.
העדר
קורא
'מִכְלָא'
(בנוסחנו:
מכלה)
,
על
שם
שהן
כלואות
שם.
ואין
בקר
ברפתים
-
לשון
'רפת
בקר'
(ראה
משנה
ב"ב
ב
,
ג).