תנ"ך - ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשור וישם את־נינוה לשממה ציה כמדבר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְיֵ֤ט יָדוֹ֙ עַל־צָפ֔וֹן וִֽיאַבֵּ֖ד אֶת־אַשּׁ֑וּר וְיָשֵׂ֤ם אֶת־נִֽינְוֵה֙ לִשְׁמָמָ֔ה צִיָּ֖ה כַּמִּדְבָּֽר: (צפניה פרק ב פסוק יג)

טקסט וניקוד:

וְיֵט יָדוֹ עַל־צָפוֹן וִיאַבֵּד אֶת־אַשּׁוּר וְיָשֵׂם אֶת־נִינְוֵה לִשְׁמָמָה צִיָּה כַּמִּדְבָּר: (צפניה פרק ב פסוק יג)

טקסט בלבד:

ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשור וישם את־נינוה לשממה ציה כמדבר: (צפניה פרק ב פסוק יג)

תיקון קוראים:

ויט ידו על־צפון ויאבד את־אשור וישם את־נינוה לשממה ציה כמדבר: (צפניה פרק ב פסוק יג)

תרגום יונתן:
וִירִים מַחַת גְּבוּרְתֵיהּ עַל צִפּוּנָא וִיאַבֵּיד יָת אַתּוּרָאָה וִישַׁוֵי יָת נִינְוֵה לְצָדוּ אִשׁתְּמָמוּ כְּמַדבְּרָא :

עין המסורה:
ויאבד - ב': צפ' ב , יג; קה' ז , ז. וישם - ו' (רפין): במ' ו , כו; צפ' ב , יג; תה' פה , יד; איוב כד , כה; *דנ' יא , יז , יח. כמדבר - ו': ראה הו' ב , ה.

מסורה קטנה:
ויט - ל'; על - צפון - ל'; ויאבד - ב' את לב מתנה; וישם - ו'; כמדבר - ו'.

רש"י:
נינוה - היא ראש לאשור.

ראב"ע:
ויט. על צפון - והזכיר אשור; והנה לאות כי היא צפונית מארץ ישראל. ואם נינוה היא 'אטרויה' (ראה פירושו יונה א , ב) , הנה רָחְבָּה מהקו השוה ארבעים ושתים מעלות; ורחב ירושלם שלשים ושלש , שהוא חצי היישוב בפאת צפון , בראיות גמורות.

רד"ק:
ויט ידו על צפון - זה בבל , שהיא צפונית - מזרחית לארץ ישראל. וזְכרהּ , לפי שגלו ישראל אליה ולא רחמו עליהם כראוי , כמו שאמר בישעיה "לא שמת להם רחמים" (מז , ו). ויאבד את אשור - ששם גלו עשרת השבטים.

ר' יוסף כספי:
וכן יטה ידו על צפון , שהוא מלכות החיה הראשונה (ראה דנ' ז). וכתוב בפירוש ביוסיפון (ע' 46 ): וילחם כרש וילכוד כל מעברות הודו וכל ארץ כוש וכל הגוים היושבים בנגב ובמערב ובצפון. ודי בזה פירוש. וזכר נינוה - כי אחר שהשחית בבל השחית נינוה , כמו שפירש נחום (ראה נח' ג , ז). וכָלל זה הנביא , הִשָחת הנשחתים גם על יד החיה הראשונה גם על יד החיה השנית - כי הכל בעון גאות (ראה לעיל , י) , ובית גאים יסח יי' (ע"פ מש' טו , כה). וגם הנביאים האריכו בכמו זה על כלם. וגם כלל זה 'אוצר יי'' יבא.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
ויט ידו הבורא על צפון - שכולם החריב נבוכדנצר. נינוה שממה (בנוסחנו: לשממה) - שהיא מערי אשור , שנאמר "מן הארץ ההיא יצא אשור ויבן את ננוה" (בנוסחנו: נינוה; בר' י , יא) , ובא עכשיו נבוכדנצר והחריבה. וזה ששנינו (ראה סע"ר טו): שנה ראשונה כיבש נינוה.
ריכוז קישורים