תנ"ך - והיתה
חבל
הים
נות
כרת
רעים
וגדרות
צאן:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְֽהָיְתָ֞ה
חֶ֣בֶל
הַיָּ֗ם
נְוֺ֛ת
כְּרֹ֥ת
רֹעִ֖ים
וְגִדְר֥וֹת
צֹֽאן:
(צפניה פרק ב פסוק ו)
וְהָיְתָה
חֶבֶל
הַיָּם
נְוֺת
כְּרֹת
רֹעִים
וְגִדְרוֹת
צֹאן:
(צפניה פרק ב פסוק ו)
והיתה
חבל
הים
נות
כרת
רעים
וגדרות
צאן:
(צפניה פרק ב פסוק ו)
והיתה
חבל
הים
נות
כרת
רעים
וגדרות
צאן:
(צפניה פרק ב פסוק ו)
תרגום יונתן:
וִיהֵי
סְפַר
יַמָא
דֵּירָוָת
בֵּית
מִשׁרֵי
רָעַיִן
וְחֻטרִין
דְּעָן
:
עין המסורה:
והיתה
-
ג'
בטעמא
(גרשיים)
בנביאים:
ש"א
יג
,
כא;
מ"ב
ט
,
לז;
צפ'
ב
,
ו.
רש"י:
נות
כרות
רועים
-
נוה
עראי
,
שיכרו
בה
הרועים
לחם
בבקר.
כרות
-
לשון
"ויכרה
להם
כירה
גדולה"
(מ"ב
ו
,
כג).
ר' יוסף קרא:
נות
כרות
רועים
-
שתחרב
,
ויהיה
מרעה
עדרים
,
ויהיה
מדור
לרועים
שיכרו
שם
כרות
לחם.
ראב"ע:
והיתה.
אמר
יפת:
חבל
הים
-
שם
עיר
היא
,
על
כן:
והיתה.
נות
כרות
רועים
-
שכרתו
לעצמם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
נות
כרות
רועים
-
נוה
של
חפירות
רועים
,
שיכרו
שם
בארות
מים
למקניהם
,
כענין
שתמצא
ברועי
יצחק
(ראה
בר'
כו
,
יד
-
כב).
רד"ק:
והיתה
,
לשון
נקבה
-
על
הארץ
,
שהיא
חבל
הים.
נות
כרות
רועים
-
משכן
הרועים
יקרא
'נוה';
כמו
שכתוב
"אני
לקחתיך
מן
הנוה"
(ש"ב
ז
,
ח)
,
והקבוץ:
'נָוֹת'.
כרות
-
מקום
שיכרו
שם
הרועים
להיות
שם
מקניהם
נכלאים;
מן
"כי
יכרה
איש
בור"
(שמ'
כא
,
לג).
ר' יוסף כספי:
כרות
-
מטעם
"כי
יכרה
איש
בור"
(שמ'
כא
,
לג);
כי
הרועים
יחפרו
בורות
מים
להם
ולצאנם.
והיתה
חבל
וכו'
-
כלומר:
בזמן
אחר
,
אחר
השחת
מלכות
נבוכד
נצר.
וזה
אחד
מתחבולות
הנביאים
להסתיר
,
כמו
שקדם
בחבקוק
אמרו
"נקבת
במטיו"
(ג
,
יד).
וביאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.