תנ"ך - והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם ה' אלהיהם ושב שבותם שביתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהָ֣יָה חֶ֗בֶל לִשְׁאֵרִ֛ית בֵּ֥ית יְהוּדָ֖ה עֲלֵיהֶ֣ם יִרְע֑וּן בְּבָתֵּ֣י אַשְׁקְל֗וֹן בָּעֶ֙רֶב֙ יִרְבָּצ֔וּן כִּ֧י יִפְקְדֵ֛ם יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְשָׁ֥ב שְׁבִותָֽם שְׁבִיתָֽם: (צפניה פרק ב פסוק ז)

וְהָיָה חֶבֶל לִשְׁאֵרִית בֵּית יְהוּדָה עֲלֵיהֶם יִרְעוּן בְּבָתֵּי אַשְׁקְלוֹן בָּעֶרֶב יִרְבָּצוּן כִּי יִפְקְדֵם יְהוָה אֱלֹהֵיהֶם וְשָׁב שְׁבִותָם שְׁבִיתָם: (צפניה פרק ב פסוק ז)

והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם ה' אלהיהם ושב שבותם שביתם: (צפניה פרק ב פסוק ז)

והיה חבל לשארית בית יהודה עליהם ירעון בבתי אשקלון בערב ירבצון כי יפקדם יהוה אלהיהם ושב שבותם שביתם: (צפניה פרק ב פסוק ז)

תרגום יונתן:

וִיהֵי עַדבָּא לִשׁאָרָא דְּבֵית יְהוּדָה עֲלֵיהוֹן יִתפַּרנְסוּן בְּבָתֵּי אַשׁקְלוֹן בְּרַמשָׁא יְבִיתוּן אֲרֵי יֵיעוֹל דֻּכרָנְהוֹן לְטָבָא קֳדָם יְיָ אֱלָהֲהוֹן וְיָתִיב גָּלְוָתְהוֹן :

עין המסורה:

ירבצון - ב': צפ' ב , ז; תה' קד , כב.

מסורה קטנה:

ירעון - ל'; ירבצון - ב'; שבותם - שביתם קרי , ל'.

רש"י:

והיה חבל לשארית בית יהודה - והיה אותו הגבול גורל לשארית בית יהודה. חבל זה - לשון גורל הוא; וכן תרגמו יונתן: "ויהא עדבא לשארא דבית יהודה".

ראב"ע:

והיה. חבל - כמו 'חלק'; וזה יהיה בשובם מבבל.

ר' אליעזר מבלגנצי:

עליהם ירעון יהודה - מקניהם. כי יפקדם יי' אלהיהם - לימות המשיח.

רד"ק:

והיה חבל לשארית בית יהודה - זה החבל יהיה עדיין לשארית בית יהודה שישובו מגלות בבל. ויונתן תרגם "חבל" - השנַיִם הראשונים: "ספר ימא" (לעיל , ה , ו) , וזה תרגם: "עדבא"; כלומר: לגורל בית יהודה ולחלקם יהיה. עליהם ירעון - על המקומות ההם. אפשר שיהיה פסוק "והיתה" (לעיל , ו) ופסוק והיה - לעתיד: כשישובו בני יהודה מגלות בבל , תהיה ארץ פלשתים להם למרעה צאן. ופירוש ירעון - ירעו צאנם; וכן ירבצון יאמר על הצאן , שינהלום בלילה בבתי אשקלון החרבים , להרביצם שם. או יהיה פסוק "והיתה" על זמן חרבן ארץ פלשתים - שישכנו שם הרועים עם צאנם מפני חרבן הארץ , שלא יהיה בה יישוב , ולא תהיה הארץ אלא למרעה צאן; ויהיה פסוק והיה על זמן שיבת בני יהודה לארץ ישראל , ותהיה ארץ פלשתים להם גם כן למושב , ויבנו שם בתים לצרכם. ופירוש ירעון וירבצון - דרך משל , לפי שהם נמשלים לצאן. וכן תרגם יונתן עליהם ירעון: "עליהון יתפרנסון"; ובערב ירבצון - "ברמשא יביתון".

ר' יוסף כספי:

יפקדם יי' אלהיהם ושב שביתם - בקום החיה השנית ונשחתה הראשונה (ראה דנ' ז).

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

והיה חבל לשארית בית יהודה - כלומר: עכשיו תיחרב על ידי נבוכדנצר , ולעתיד לבוא , לימות המשיח , יהיה נחלה ליהודה. בערב ירבצון - כלומר: בוקר וערב יעמדו שם עם בהמתם. כי יפקדם יי' - כל זה יהיה להם לבית יהודה כשיפקדם הבורא לעתיד לבוא.