תנ"ך - לכן
חי־אני
נאם
ה'
צבאות
אלהי
ישראל
כי־מואב
כסדם
תהיה
ובני
עמון
כעמרה
ממשק
חרול
ומכרה־מלח
ושממה
עד־עולם
שארית
עמי
יבזום
ויתר
גוי
ינחלום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לָכֵ֣ן
חַי־אָ֡נִי
נְאֻם֩
יְהוָ֨ה
צְבָא֜וֹת
אֱלֹהֵ֣י
יִשְׂרָאֵ֗ל
כִּי־מוֹאָ֞ב
כִּסְדֹ֤ם
תִּֽהְיֶה֙
וּבְנֵ֤י
עַמּוֹן֙
כַּעֲמֹרָ֔ה
מִמְשַׁ֥ק
חָר֛וּל
וּמִכְרֵה־מֶ֥לַח
וּשְׁמָמָ֖ה
עַד־עוֹלָ֑ם
שְׁאֵרִ֤ית
עַמִּי֙
יְבָזּ֔וּם
וְיֶ֥תֶר
גּוֹיִ֖
יִנְחָלֽוּם:
(צפניה פרק ב פסוק ט)
לָכֵן
חַי־אָנִי
נְאֻם
יְהוָה
צְבָאוֹת
אֱלֹהֵי
יִשְׂרָאֵל
כִּי־מוֹאָב
כִּסְדֹם
תִּהְיֶה
וּבְנֵי
עַמּוֹן
כַּעֲמֹרָה
מִמְשַׁק
חָרוּל
וּמִכְרֵה־מֶלַח
וּשְׁמָמָה
עַד־עוֹלָם
שְׁאֵרִית
עַמִּי
יְבָזּוּם
וְיֶתֶר
גּוֹיִ
יִנְחָלוּם:
(צפניה פרק ב פסוק ט)
לכן
חי־אני
נאם
ה'
צבאות
אלהי
ישראל
כי־מואב
כסדם
תהיה
ובני
עמון
כעמרה
ממשק
חרול
ומכרה־מלח
ושממה
עד־עולם
שארית
עמי
יבזום
ויתר
גוי
ינחלום:
(צפניה פרק ב פסוק ט)
לכן
חי־אני
נאם
יהוה
צבאות
אלהי
ישראל
כי־מואב
כסדם
תהיה
ובני
עמון
כעמרה
ממשק
חרול
ומכרה־מלח
ושממה
עד־עולם
שארית
עמי
יבזום
ויתר
גוי
ינחלום:
(צפניה פרק ב פסוק ט)
תרגום יונתן:
בְּכֵין
קַיָים
אֲנָא
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
אֱלָהָא
דְיִשׂרָאֵל
אֲרֵי
מוֹאָב
כִּסדוֹם
תְּהֵי
וּבנֵי
עַמוֹן
כַּעֲמוֹרָא
מַשׁמַט
מַלוּחִין
מַחפּוֹריָן
דִּמלַח
וְצָדוּ
עַד
עָלְמָא
שְׁאָרָא
דְעַמִי
יִבְּזוּנוּנוּן
וּשׁאָר
שִׁבטַיָא
יַחסְנוּנוּנוּן
:
עין המסורה:
נאם
יי'
צבאות
-
כ"ו:
ראה
נח'
ב
,
יד.
כסדם
-
ד':
יש'
א
,
ט;
ג
,
ט;
יר'
כג
,
יד;
צפ'
ב
,
ט.
חרול
-
ב':
צפ'
ב
,
ט;
איוב
ל
,
ז.
מסורה גדולה:
נאם
יי'
צבאות
כ"ו
ונבחר
מות
אנכי
מחל
להרע
אשבר
עלו
בחוריה
קדמיה
וקמתי
עליהם
וטאטאתיה
ונשבת
מבצר
תמוש
היתד
והבערתי
בעשן
וגליתי
שוליך
לכן
חי
אני
יען
מה
ועתה
חזק
לי
הכסף
גדול
יי'
קדמיה
דפסוק'
אקחך
זרבבל
ב'
בו
שובו
אלי
קדמיה
דפס'
שבתי
לירושלם
הנני
מפתח
תקראו
איש
הוצאתיה
כי
יפלא
לא
כימים
אכרית
חרב
עורי
.
מסורה קטנה:
כסדם
-
ד';
ממשק
-
ל';
חרול
-
ב'
יספחו;
ומכרה
-
ל';
יבזום
-
ל';
גוי
-
ל';
ינחלום
-
ל'.
רש"י:
כי
מאב
(לפנינו:
מואב)
כסדום
תהיה
-
גם
אתם
לקדמתכם
תשובו
(ע"פ
יח'
טז
,
נה):
לוט
אביכם
,
לא
מסדום
היה?
ממשק
חרול
-
כמו
"משק
גבים"
(יש'
לג
,
ד).
ואף
מ"ם
הראשונה
יסוד
היא
בתיבה
,
כמו
"ממשח
הסוכך"
(יח'
כח
,
יד).
ממשק
חרול
-
השמעת
קול
חרולים
[שקורין
'אורטיאש'
(בלעז)]
,
הגדילים
שם
מאין
עובר
,
והם
נוקשות
זו
על
זו
ומשמיעות
קול.
ומכרה
מלח
-
מקום
כריית
מלח.
ר' יוסף קרא:
כי
מואב
כסדום
תהיה
ובני
עמון
כעמורה
-
והקדוש
ברוך
הוא
השיב
כנגדם:
חייכם
שגם
אתם
תחזרו
לבית
אביכם;
שלוט
ישב
בערי
הככר
ויאהל
עד
סדום
(ראה
בר'
יג
,
יב)
,
וגם
אתם
כסדום
תהיו
וכעמורה.
ממשק
-
כמו
"ועל
פיך
ישק
כל
עמי"
(בר'
מא
,
מ)
,
כדמתרגמינן
'גרנישמנט'
בלעז.
חרול
-
'קורטיא'
בלעז
(אולי
צ"ל:
'אורטיא');
כי
חרולים
במדבר
הם
גדילים.
מכרה
מלח
-
שיכרו
שם
למצוא
מלח
שבמדבר;
שבמקום
שחותרים
שם
המלח
לא
יזָרע
ולא
יצמח
עוד
ולא
יעלה
בה
עשב
(ע"פ
דב'
כט
,
כב).
שארית
עמי
יבזזו
,
אותם
שישובו
מן
הגלות.
ויתר
גוי
-
ישראל
,
שהם
גוי
שלי
,
הם
ינחלום.
ראב"ע:
לכן.
ממשק
-
כמו
"ובן
משק
ביתי"
(בר'
טו
,
ב)
,
שאינו
זז
מן
הבית;
וככה
ממשק
-
מקום
ממשק
,
שלא
יזוז
החרול
משם;
הוא
מין
ממיני
הקוצים
,
כמו
"כסו
פניו
חרולים"
(מש'
כד
,
לא).
ומכרה
מלח
-
כמו
"כי
יכרה
איש"
(שמ'
כא
,
לג).
ויפת
אמר
,
כי
כמוהו
"כרות
רועים"
(לעיל
,
ו);
כמו
"ויכרו
שם
עבדי
יצחק"
(בר'
כו
,
כה).
יבזום
-
מפעלי
הכפל
,
כי
קמץ
חטוף
כמו
שורק.
ויתר
גויי
(בנוסחנו:
גויִ)
ינחלום
-
גוי
שלי.
ר' אליעזר מבלגנצי:
ממשק
-
לשון
'השקה'
ורטיבה.
ומכרה
מלח
-
לאסוף
שם
מים
,
ומתיבשים
ונעשים
מלח;
לפי
שגפרית
ומלח
שריפה
כל
ארצה
(ע"פ
דב'
כט
,
כב)
,
וארץ
מלחה
היא
(ע"פ
יר'
יז
,
ו).
שארית
עמי
-
הנשארים
מגלות
רומי.
רד"ק:
לכן
חי
אני.
כסדום
-
שתהיה
חרבה
חרבן
עולם.
ממשק
חרול
-
עניינו
לפי
מקומו
כמו
'מוצָא'
,
שיֵצאו
ויעלו
שם
חרולים
כמו
במקום
החָרֵב
(ראה
מש'
כד
,
לא).
ויש
מפרשים
המלה
מעניין
"ובן
משק
ביתי"
(בר'
טו
,
ב)
,
מעניין
'שוק';
כלומר
,
שישתקשקון
(ע"פ
נח'
ב
,
ה)
החרולים
זה
בזה
מרובם
בנשוב
בהם
הרוח
,
וישמיעו
קול.
ואדני
אבי
ז"ל
פירשו
עניין
עזיבה
,
כלומר
,
שתהיה
הארץ
נעזבת
לחרולים.
וכן
תרגם
יונתן:
"משמט
מלוחין";
"מלוחין"
-
כמו
"מלוח
עלי
שיח"
(איוב
ל
,
ד)
,
והוא
החרול.
ומכרה
מלח
-
מן
"כי
יכרה
איש
בור"
(שמ'
כא
,
לג)
,
כתרגומו:
"ומחפורין
דמלח"
(ת"א).
ויתכן
לפרשו
מעניין
'כרי'
בדברי
רבותינו
ז"ל
(ראה
ב"מ
מב
,
א):
התחיל
למוד
,
אומר:
ברוך
השולח
ברכה
בכרי
זה;
רוצה
לומר:
תל
מלח.
שארית
עמי
יבזום
-
וכפל
העניין
במלות
שונות
ואמר:
ויתר
גוי
ינחלום.
וזה
אפשר
שהיה
בבית
שני
,
כששבו
מגלות
בבל.
ואפשר
לפרשו
עתידה
בימי
המשיח
,
ופסוק
"כי
רזה
את
כל
אלהי
הארץ"
(להלן
,
יא)
עוזר
זה
הפירוש.
יבזום
-
יָבֹזו
אותם.
גוי
-
ביו"ד
אחד
לבד
,
והיא
יו"ד
השורש
,
ויו"ד
הכינוי
נפלה
מהמכתב
ונשארה
במבטא.
ר' יוסף כספי:
לכן
חי
אני
וכו'
-
לסבה
הפועלת
,
קדם
זכרה
(לעיל
,
ח).
וכבר
העירותיך
על
מין
אלה
הסבות
הפועלות
ולאי
זה
סבה
יאמרם
ויכתבם
הנביא.
וביאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ממשק
חרול
-
כטעם
"בן
משק
ביתי"
(בר'
טו
,
ב);
כלומר:
תנועת
התפשטות
החרולים
והקוצים.
ומכרה
-
גם
זה
מטעם
"כי
יכרה
איש
בור"
(שמ'
כא
,
לג;
ראה
לעיל
,
ו)
,
כי
המלח
יֵעשה
במקוה
מים
ששם
יעשו
חפירה
להקוות
שם
מן
האגם
והים.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
ממשק
חרול
-
מקום
מילוי
חרולים;
מלשון
"כמשק
גבים
שוקק
בו"
(יש'
לג
,
ד).
חרול
הוא
כמו
"כוסו
פניו
חרולים"
(מש'
כד
,
לא)
,
'אורדיקא'
בלעז.
ומכרה
מלח
-
דומה
יהיה
למקום
שחופרין
המלח
,
שלא
יזָרע
ולא
יצמיח
עוד
(ע"פ
דב'
כט
,
כב).
שארית
עמי
יבזום
-
כלומר:
זה
יהיה
להם
עכשיו
על
ידי
נבוכדנצר
,
ולעתיד
לבוא
,
לימות
המשיח
,
יבזום
שארית
עמי.