תנ"ך - אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אָמַ֜רְתִּי אַךְ־תִּֽירְאִ֤י אוֹתִי֙ תִּקְחִ֣י מוּסָ֔ר וְלֹֽא־יִכָּרֵ֣ת מְעוֹנָ֔הּ כֹּ֥ל אֲשֶׁר־פָּקַ֖דְתִּי עָלֶ֑יהָ אָכֵן֙ הִשְׁכִּ֣ימוּ הִשְׁחִ֔יתוּ כֹּ֖ל עֲלִילוֹתָֽם: (צפניה פרק ג פסוק ז)

טקסט וניקוד:

אָמַרְתִּי אַךְ־תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר וְלֹא־יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר־פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם: (צפניה פרק ג פסוק ז)

טקסט בלבד:

אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם: (צפניה פרק ג פסוק ז)

תיקון קוראים:

אמרתי אך־תיראי אותי תקחי מוסר ולא־יכרת מעונה כל אשר־פקדתי עליה אכן השכימו השחיתו כל עלילותם: (צפניה פרק ג פסוק ז)

תרגום יונתן:
אֲמַרִית בְּרַם תִּדחֲלוּן מִן קֳדָמַי תְּקַבְּלוּן אֻלפָן לָא יִפסוּק מְדוֹרְהוֹן מֵאֲרַע בֵּית שְׁכִינְתִי כָּל טָבוָון דַּאֲמַרִית לְהוֹן אַיתִי לְהוֹן בְּכֵין אַקדִּימוּ חַבִּילוּ כָּל עוּבָדֵיהוֹן :

עין המסורה:
ולא - יכרת - ד': *בר' ט , יא; יהו' ט , כג; צפ' ג , ז; רות ד , י. אכן - י"ח: בר' כח , טז; שמ' ב , יד; ש"א טו , לב; מ"א יא , ב; יש' מ , ז; מה , טו; מט , ד; נג , ד; יר' ג , כ , כג (פעמיים); ד , י; ח , ח; צפ' ג , ז; תה' לא , כג; סו , יט; פב , ז; איוב לב , ח.

מסורה גדולה:
ולא יכרת ד' וסימנהון מיתוי דמבולא ליטין ומחבלין .

מסורה קטנה:
אותי - ל' מל' בסיפ'; ולא - יכרת - ד'; מעונה - ל'; אכן - י"ח.

רש"י:
ולא יכרת מעונה - לא יחרבו מדוריה. כל אשר פקדתי עליה - ולא יכרת ממנה כל הטוב אשר צויתי להביא עליה.

ר' יוסף קרא:
ואמרתי (בנוסחנו: אמרתי) אך תראי (בנוסחנו: תיראי) אותי ותקחי מוסר מהם. ולא יכרת מעונה - זהו בית המקדש. מעונה - מפיק , שהוא 'מעון שלה'. כל אשר פקדתי עליה - כמו שגזרתי עליה. אכן השכימו השחיתו... עלילותם - אבל הם לא לקחו מוסר , אלא השכימו השחיתו עלילותם וכל מעשיהם. אכן בלשון המקרא הוא כמו 'אבל' בלשון התלמוד; וכמו "אכן יש יי' במקום הזה" (בר' כח , טז) , ופתרונו: לכתחילה לא הייתי יודע ששכינה שרוייה כאן , ולכך הייתי שוכב כאן; אלא עכשיו אני יודע שיש יי' במקום הזה.

ראב"ע:
אמרתי. ולא יכרת מפיך דבר מעונה; והטעם: מעונת הגוים שהכְרַתי. אכן השכימו אנשיך , השחיתו.

ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
כי אני הכרתי גוים , נשמו לי פינותם. החרבתי חוצותם מבלי עובר , נצדו עריהם מבלי יושב , מאין יושב; ואמרתי: אך תיראי אותי ותקחי מוסר.

ר' אליעזר מבלגנצי:
ואמרתי - בלבי: אך תיראי אותי על מה שעשיתי לאילו , תקחי מוסר מהם ותיוסרי , כדי שלא יכרת מעונה - העיר אשר שיכנתי שמי בה (ע"פ יר' ז , יב) והעיר אשר נקרא שמי עליה (ע"פ יר' כה , כט) , ככל אשר פקדתי וגזרתי עליה להחריבה. אכן לא כמו שאמרתי: תירא ותקח מוסר , אלא השכימו השחיתו - אם נביאי השכימו להוכיחם (ראה פירושו לעיל , ה) , הם השכימו להשחית.

רד"ק:
הכרתי , אמרתי - שני הפסוקים מבוארים. ולא יכרת מעונה - הה"א מפיק; פירושו: מעון העיר שזכר (לעיל , א) , והיא ירושלם; כל אשר פקדתי עליה מהרעות לא יבוא עליה , כי תקח מוסר מן הגוים; ולא כן עשו , אלא אכן השכימו השחיתו כל עלילותם - כלומר: היו זריזים בהשכמה להשחית כל מעשיהם , שהם רעים. ואמר כל - כלומר: לא הניחו דבר מן הרעות שלא עשו , כמו שאמר "לא הפילו ממעלליהם" (שו' ב , יט). מעונה - דרך כלל , כלומר: מעוניה ובתיה הגדולים. ותרגם יונתן: "לא יפסוק מדורהון מארע בית שכנתי כל טבוון דאמרית להון אייתי עליהון ברם אקדימו חבילו על עובדיהון".

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
כדי שלא יכרת מעונה - המעון שלה , זה בית המקדש , ולא יבא עליה כל הפורענות שפקדתי עליה על ידי הנביאים. אכן השכימו - לא די להם שלא שמו לב לשוב , אלא היו משכימים ועושים יותר רע.
ריכוז קישורים