תנ"ך - כה
אמר
ה'
צבאות
שאל־נא
את־הכהנים
תורה
לאמר:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
כֹּ֥ה
אָמַ֖ר
יְהוָ֣ה
צְבָא֑וֹת
שְׁאַל־נָ֧א
אֶת־הַכֹּהֲנִ֛ים
תּוֹרָ֖ה
לֵאמֹֽר:
(חגי פרק ב פסוק יא)
כֹּה
אָמַר
יְהוָה
צְבָאוֹת
שְׁאַל־נָא
אֶת־הַכֹּהֲנִים
תּוֹרָה
לֵאמֹר:
(חגי פרק ב פסוק יא)
כה
אמר
ה'
צבאות
שאל־נא
את־הכהנים
תורה
לאמר:
(חגי פרק ב פסוק יא)
כה
אמר
יהוה
צבאות
שאל־נא
את־הכהנים
תורה
לאמר:
(חגי פרק ב פסוק יא)
תרגום יונתן:
כִּדנָן
אֲמַר
יְיָ
צְבָאוֹת
שְׁאַל
כְּעַן
יָת
כָּהֲנַיָא
אוֹרָיתָא
לְמֵימַר
:
רש"י:
שאל
(בנוסחנו
נוסף
'נא')
את
הכהנים
תורה
-
שמא
שכחו
בגלותם
הילכות
קודש
וטומאה
וטהרה.
ראב"ע:
כה.
הכהנים
-
הם
מורי
התורה.
ובימי
חגי
היו
מקריבים
העולות
על
המזבח
תשע
עשרה
שנה
טרם
נבנה
הבית.
ובספר
דניאל
נתבאר
זה
בפירוש
(ט
,
א).
ועתה
שם
היה
בכלל
הכהנים
יהושע
,
שהוא
הכהן
הגדול
,
ותורה
יבקשו
מפיהו
(ע"פ
מל'
ב
,
ז);
ולא
יטעה
להשיב.
וראינו
על
דרך
הפשט
,
כי
חגי
לא
אמר
לכהנים
שלא
הורו
תורת
אמת
,
רק
אמר
"כן
העם
הזה"
(להלן
,
יד).
ר' אליעזר מבלגנצי:
שאל
נא
את
הכהנים
-
לא
לנסותם
בא
,
אלא
לפי
שרוצה
לומר:
"כן
העם
הזה"
(להלן
,
יד);
אבל
תורה
-
למי
ישאל
,
אם
לא
לכהנים?
רד"ק:
כה
אמר
יי'
-
שיאמר
לכהנים
כי
בשם
יי'
צבאות
הוא
שואל
להם
,
שאמר
לו:
שאל
נא
את
הכהנים
תורה;
כלומר:
תורת
הטומאה.
ר' יוסף כספי:
כה
אמר
יי'
צבאות
שאל
נא
את
הכהנים
תורה
-
אין
אני
זוכר
שיהיה
בכל
כתובי
הקדש
לשון
כזה;
כי
שאל
נא
את
הכהנים
הוא
מאמר
השם
לנביא
עצמו
,
ומה
טעם
לאמר
כה
אמר
יי'?
אבל
הענין
בזה
,
כי
השם
ציוהו
שילך
בבקר
אל
העם
ויאמר
אליהם:
דעו
כי
אמש
יי'
צבאות
אמר
אלי:
שאל
נא
את
הכהנים
תורה.
התכלית
-
כדי
שיהיה
למשל
לכם
זאת
השאלה
והתשובה
,
כמו
שסיים:
"ויאמר
כן
העם
הזה"
וכו'
(להלן
,
יד).
והנה
רבות
מחלקאות
בין
רבותינו
ז"ל
באלו
ההלכות.
ואני
נמשך
אחרי
המורה
בפרושי
,
כי
כמו
שאמר
הוא
בתתו
טעמי
מצות
אשר
בתורה
-
שאינו
מכוין
בזה
,
רק
לפשט
הכתוב
(ראה
מו"נ
ג
,
מא)
-
כן
הוא
ענינִי
בפרושִי
דברי
הנביאים;
עם
דעתי
,
שהנביאים
קבלו
התורה
ופירושיה
מן
הזקנים
הקרובים
למשה.
ולכן
אומר
אני
,
כי
שתי
התשובות
שעשו
הכהנים
היו
נכונות
לפי
דעת
השם;
והעד
,
כי
חגי
לא
הוכיחם
על
אחת
מהם
,
אבל
הודה
לדבריהם.
וכלל
הדבר
,
כי
הנביאים
במצות
השם
עושים
מיני
משלים
רבים
לעם
לתת
רושם
בנפשותם;
ואחד
מהם
היה
אכול
יחזקאל
ענינים
צואים
,
כמו
שמפורש
שם
(ראה
יח'
ד
,
יב
-
יד).
וזה
היה
מין
אחר
,
והוא
שאלה
ותשובה
בדבור
החיצוני
על
ענינים
טמאים;
והכל
נכון.
וגם
אין
תימה
בבֹא
פירוש
מחגי
על
החלק
האחרון
מן
המשל
ולא
על
כלו
,
כי
כמה
וכמה
מזה
המין.
ודי
לנו
כי
בקצת
נבין
הקצת
,
וחכימא
ברמיזה.