תנ"ך - ויען חגי ויאמר כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפני נאם־ה' וכן כל־מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וַיַּ֨עַן חַגַּ֜י וַיֹּ֗אמֶר כֵּ֣ן הָֽעָם־הַ֠זֶּה וְכֵן־הַגּ֨וֹי הַזֶּ֤ה לְפָנַי֙ נְאֻם־יְהוָ֔ה וְכֵ֖ן כָּל־מַעֲשֵׂ֣ה יְדֵיהֶ֑ם וַאֲשֶׁ֥ר יַקְרִ֛יבוּ שָׁ֖ם טָמֵ֥א הֽוּא: (חגי פרק ב פסוק יד)

וַיַּעַן חַגַּי וַיֹּאמֶר כֵּן הָעָם־הַזֶּה וְכֵן־הַגּוֹי הַזֶּה לְפָנַי נְאֻם־יְהוָה וְכֵן כָּל־מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם וַאֲשֶׁר יַקְרִיבוּ שָׁם טָמֵא הוּא: (חגי פרק ב פסוק יד)

ויען חגי ויאמר כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפני נאם־ה' וכן כל־מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא: (חגי פרק ב פסוק יד)

ויען חגי ויאמר כן העם־הזה וכן־הגוי הזה לפני נאם־יהוה וכן כל־מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא: (חגי פרק ב פסוק יד)

תרגום יונתן:

וַאֲתֵיב חַגַּי וַאֲמַר כֵּין עַמָא הָדֵין וְכֵן כְּנִשׁתָּא הָדָא קֳדָמַי אֲמַר יְיָ וְכֵין כָּל עוּבָדֵי יְדֵיהוֹן וְדִיקָרְבוּן תַּמָן מְסָאַב הוּא :

מסורה קטנה:

ואשר יקריבו - ל'.

רש"י:

כן העם הזה - כמה שאתם טועים בזו , כך אתם טועים בכמה הלכות. ואשר יקריבו שם - אם לא יתנו לבם ללמוד.

ר' יוסף קרא:

כן העם הזה וכן הגוי הזה לפניי נאם יי' וכן כל מעשה ידיהם ואשר יקריבו שם טמא הוא - והיכן היו מקריבין , והלא הבית היה חרב? אלא אותו יסוד שעשו לבית המקדש , שם היו מקריבין; והיו חושבין כדי שיהא כל הבית בנוי. וזהו ששנינו במסכת שבועות (טז , א): שמעתי שמקריבין אע"פ שאין בית , שמקריבין קדשי קדשים אע"פ שאין חומה , שאוכלין מעשרות אע"פ שאין קלעים; אלא בשביל שקילקלו מעשיהם , מעלה עליהם הכתוב כאילו מקריבין בטומאה.

ראב"ע:

ויען. הטעם: שהיו ישראל המביאים קרבן חטאת על שגגתם , היו מזידים: אשמים בדברים קשים שהם חמורים , ולא היו נזהרים מהם , ויביאו קרבן על דבר שנעלם; והם עושים שלא כהוגן בדעתם בזדון. גם הכהנים - דְבַר הטהרה והטמאה. על כן אמר חגי: כן העם הזה - הם הכהנים , וכן הגוי הזה - הם ישראל. ופירש זה: וכן כל מעשה ידיהם , ואשר יקריבו במזבח לפני , וזהו שם , טמא הוא. והנה התברר , כי אין כח בקֹדש לקַדש מה שלא היה קֹדש על יד מגע אמצעי , ככח טמא נפש לְטַמא. וזה היה דרך משל , כדרך משל נתן אל דוד , שתפסו בדבריו ואמר לו: "אתה האיש!" (ש"ב יב , ז). ויען - גם נכון הוא להיות זה המשל בעבור שהם בונים בתים לשבתם , ובית השם חרב. על כן אחריו "ועתה שימו נא לבבכם" (להלן , טו). וטעם "ומעלה" (שם) - היום הבא אחרי זה; כמו "מבן עשרים שנה ומעלה" (במ' א , ג). ותחסר מלת 'כי'.

ר' אליעזר מבלגנצי:

כן העם הזה... לפני - כל זמן שביתי חרב אין בהם קדושה על ידי קדושה שקדשתי אותם לשעבר , ולא בקרבנותיהם שיקריבו לפני , אלא כקדושת הכנף הנֹגע בבשר קדש (ראה לעיל , יב) , שאינה אלא קדושה קלה ורעועה מאד , שאין בה כח לקדש אחרים; ולא עוד , אלא כל אשר יקריבו שם טמא הוא.

רד"ק:

ויען חגי ויאמר. כן העם הזה וכן הגוי הזה - העניין כפול במלות שונות. או פירוש כן העם הזה - על הכהנים , וכן הגוי הזה - על ישראל; אמר: כלם אשמים על בניין הבית , כי הכהנים - היה להם להזהיר העם לבנות. וכמו שאמרתם שיטמא (ראה לעיל , יג) , כן כל מעשה ידיהם טמא לפני: וכן מה שיקריבו הכהנים טמא הוא לפני , כי הם מקריבים במזבח בלא בית ואינם חוששים לכבודי.

ר' יוסף כספי:

אבל אם יגע טמא נפש במאכל מבלי אמצעי , הנה המאכל יהיה טמא. זהו המשל. וראה הפלגה , כי הנביא היה יכול להמשיל הכל בענין "היקדש" (לעיל , יב) או בענין היטמא; אבל לא היה זה מתוקן לפי כונתו בנמשל. גם הפליג עוד , שלא חשש לפרש מהו הנמשל בשאילת "היקדש" , כי העקר הוא בשאלת היטמא. כל שכן כי מזה האחרון יובן הראשון; ולכן היה פירוש האחרון מבואר באמרו: ויען חגי ויאמר כן העם הזה , כי זה יותר מבואר שהוא דבק עם מה שקדם: ויאמרו יטמא - כלומר: כן העם הזה הוא טמא נפש ― כמו שקדם בישעיה: "עם טמא שפתים" (ו , ה) ― וכן כי יגעו בדבר הוא גם כן טמא , כמו שאמרתם בדין ובפסק. אבל מזה יובן פירוש הראשון , רוצה לומר: מה שקדם , כי לא יקדש הדבר בהיות אמצעי בינו ובין הקודש (ראה לעיל , יב) , וגם לפרש זה רָמַז במה שיאמר אחרי כן: "שימו נא לבבכם" וכו' (להלן , טו). ובאור זה , כי "בשר קדש" שקדם (לעיל , יב) הוא משל לאנשי קדש שהיו בירושלם בזמן בית ראשון , כמו שפירשנו גם כן בירמיה "ובשר קדש יעברו מעליך" (יא , טו) כטעם "יבוא כל בשר" (יש' סו , כג); ודי לנו אם ירמוז בזה לדור חזקיה. וה'מאכל' הנזכר (ראה לעיל , יב) - הוא העם הזה החי היום , העולים מבבל לירושלם. והאמצעי ביניהם , שהוא כנף הבגד (ראה שם) - הוא הדור שהיה בין שני הדורות האלה. והכונה היה בזה לומר , כי הדור הקדוש הקודם , שהיה בבית ראשון , אינם מקדשים זה הדור המאוחר , כי דור אמצעי הפסיק ביניהם והוא דור הגלות , הוא דור צדקיהו. אם כן , זה הדור האחרון הוא טמא על כל פנים , כי הוא לא יקדש מצד קדושת הראשון , כי דור מקולקל הפסיק הענין , והוא היום טמא נפש מצד עצמו; הנה הוא על כל פנים טמא גמור ובתכלית. אם כן מבואר כי שתי החלוקות שזכר , הכל מן הענין , וכן לשון הנביא בנמשל מתיחס לכל. כי יפרש כן העם הזה וכן כל מעשה ידיהם: כי כן העם הזה לפני נאם יי' - הנה לא נדע שכן העם הזה , רק מצד שאמרוּ 'לא יקדש' (ראה לעיל , יב); כלומר: הדור הראשון לא ישים זה הדור האחרון קדוש ולא יצילנו מטומאה. ולכן אמרוֹ וכן מעשה ידיהם - הוא פירוש לבד למענה השנית , רוצה לומר: ויאמרו: יטמא.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

ובעבור זה אמר חגי הנביא: כן העם הזה וכן הגוי הזה וכן כל מעשה ידיהם - קרובים ועלולים לקבל טומאה מלקבל קדושה וטהרה , שהרי הן רשעים. ולפיכך כל אשר יקריבו שם - למזבח , טמא הוא ואינו מתקבל לפני הבורא עד שיטיבו מעשיהם. כך פשט הרב המקרא הזה.