תנ"ך - ועתה שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מטרם שום־אבן אל־אבן בהיכל ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְעַתָּה֙ שִֽׂימוּ־נָ֣א לְבַבְכֶ֔ם מִן־הַיּ֥וֹם הַזֶּ֖ה וָמָ֑עְלָה מִטֶּ֧רֶם שֽׂוּם־אֶ֛בֶן אֶל־אֶ֖בֶן בְּהֵיכַ֥ל יְהוָֽה: (חגי פרק ב פסוק טו)

וְעַתָּה שִׂימוּ־נָא לְבַבְכֶם מִן־הַיּוֹם הַזֶּה וָמָעְלָה מִטֶּרֶם שׂוּם־אֶבֶן אֶל־אֶבֶן בְּהֵיכַל יְהוָה: (חגי פרק ב פסוק טו)

ועתה שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מטרם שום־אבן אל־אבן בהיכל ה': (חגי פרק ב פסוק טו)

ועתה שימו־נא לבבכם מן־היום הזה ומעלה מטרם שום־אבן אל־אבן בהיכל יהוה: (חגי פרק ב פסוק טו)

תרגום יונתן:

וּכעַן שַׁווֹ כְעַן לִבְּכוֹן מִן יוֹמָא הָדֵין וּלעֵילָא עַד לָא יִתְּסָם נִדבָּך עַל נִדבָּך בְּהֵיכְלָא דַייָ :

מסורה קטנה:

מטרם - ל'; שום - ל'; אל - אבן - ל'.

רש"י:

ומעלה - שנים שעברו. מטרם שום אבן אל אבן - מטרם חזרתם לשוב ולהוסיף על יסוד שיסדתם בימי כורש , ובטל עד עתה. שימו לבבכם לעסוק בבניין ובלימוד צרכי הכהונה.

ר' יוסף קרא:

מטרם שום אבן על (בנוסחנו: אל) אבן בהיכל יי' - כלומר: שימו לבבכם לחזור בתשובה קודם שתשימו אבן על אבן יסוד שנבנה בתחילה כבר שמונה עשרה שנה. כך פתר רבי שלמה ברבי יצחק זצ"ל.

ראב"ע:

מטרם שום אבן. וטרם ישרת בעבור אחר , וכן הוא: מטרם היותם האבנים יסוד ההיכל - כל בא אל ערמת דגן , ויחשבו המְחשבים שיהיו בה עשרים מדה , והנה חציה , כי המְאֵרה (ראה מל' ב , ב) היתה בה. מלת לחשוף - כמו "לחשוף מים מגבא" (יש' ל , יד) , כמו 'לדלות'. והנה המארה - שימצאו בה פחות מהחצי שיחשבו.

ר' אליעזר מבלגנצי:

ומעלה - מכאן ולהבא , שתצליחו. שהרי מטרם שום אבן על אבן היו באין אל ערמה שהיתה ראויה להוציא עשרים , והיתה עשרה. לחשף - כמו "לחשף מים מגבא" (יש' ל , יד). פורה - היא דריכת גת בפעם אחת , והיקב - הוא הבור שהיין יורד לתוכו.

רד"ק:

ועתה. ומעלה - מן היום שהתחילו בבניין ומעלה; ושימו לבבכם מטרם שום אבן אל אבן - כלומר: שימו לבבכם במעשיכם , מה היו טרם הבניין , ומה יהיו אחר הבניין. אבן אל אבן - כמו 'על'; כמו "אל ההרים לא אכל" (יח' יח , ו) והדומים להם. כי כבר עשו יסוד הבניין כשבנו המזבח , אלא שהצרים השביתום מלבנות , כמו שכתוב בספר עזרא (פרק ד). ותרגם יונתן: "עד לא יתשם נדבך על נדבך".

ר' יוסף כספי:

ועוד ירחיב ביאור גם למענה הראשון גם למענה השנית באמרו: ועתה שימו נא לבבכם וכו'. ובכלל , כי שני המענים כמו אחד בענין , רק שהאחד שולל והאחד מחייב; והכל הכרחי בענין. וכלל הכל , כי הדור הקדוש הראשון לא ישים קדוש זה האחרון , אחר שהיה הפסקה ביניהם; ולכן זה הדור האחרון איננו קדוש מצד הקודם , ולכן אינו קדוש מה שהוא נוגע בו גם כן (ראה לעיל , יב). ואולם הוצרך לזכור טומאה (ראה לעיל , יג) - לפי שהוא יותר רע מ'בלתי קדוש'; וזה , כי אין כל 'בלתי קדוש' - טמא. כי הקדש והחול הם הפכיים , וכן טהור וטמא. וכבר אמרו (ראה ב"מ פז , א): אוכל חולין בטהרה; ונאמר לעמנו בכלל "קדושים תהיו" (וי' יט , ב). לכן , אחר שהניחו שזה העם אינו קדוש , הוצרך להניח שהוא טמא. ועוד ראה הפלגה באמרו "טמא נפש" (לעיל , יג); כי 'נפש' - שם משותף , יֵאמר לגוף ויאמר לנפש גמורה , כמו שידוע ליודעים בקיאים. ומה שכתוב בתורה "טמא נפש" (וי' כב , ד) או "איש כי יהיה טמא לנפש" (במ' ט , י) - ענינו גוף שאין בו נפש כלל , כי הוא מת ופגר; כי אין זה כמו "תן לי הנפש" (בר' יד , כא) , כי אותו גוף - נפש או בעל נפש. ומבואר , כי זכרוֹ "טמא נפש" בשאלתו לכהנים (ראה לעיל , יב - יג) ― לפי שהם מורי התורה לכל העם , כטעם "יורו משפטיך" וכו' (דב' לג , י) ― הכונה בו: גוף פשוט בלי נפש; והכונה בנמשל: נפש פשוטה בלי גוף; כלומר , שהנפש מצד עצמה טמאה בדעות , כמו שכתב המורה (ראה מו"נ ג , מז) גם כן טומאת הדעות. והגוף יקרא 'טמא נפש' , כמו "חכם לבב" (איוב ט , ד); "טהור עינים" (חב' א , יג); וכן כל התארים שאפשר להיות. אם כן לא היה שם טמא. ושם 'נפש' בנמשל - ענין אחד גמור עם הנזכרים במשל; אבל אחד בשם לבד ובשתוף , לא בגדר; וזה הפלגת הדקוּת בדברי הנביאים. עוד ראה הפלגה בלשון הקודם באמרו למשל "הן ישא איש בשר קדש" (לעיל , יב) , כי זה לשון משותף גם כן בעברי , כמו שפירשנו. וכן הפליג בזכרו 'כנף בגד' (ראה שם) , כי גם אלה שמות משותפים. וכבר זכר המורה שתוף 'כנף' (מו"נ א , מג). ומכמה צדדים היה 'כנף' מורה על דור צדקיהו , ובפרט מטעם "עשה יעשה לו כנפים" (מש' כג , ה); כמו "כעוף יתעופף כבודם" (הו' ט , יא). ואולם 'בגד' - מבואר אצלינו שבו שתוף עם "בגד בוגדים בגדו" (יש' כד , טז); גם 'כנף בגד' (ראה לעיל , יב) יחד יש לו הארגה , כי הוא דבר שטוח , מתוח ונמשך. וכן היה הענין לפחות מדור חזקיה עד דור צדקיה , כמו שקדם לנו. ואולם היה 'מאכל' שם מורה על זה הדור האחרון , כי גם הוא שם משותף; וכבר זכר המורה שתוף 'אכל' (ראה מו"נ א , ל); וכלם נאותין בזה , ואין צורך להאריך. ובאור יותר , עם כלל ענינים אחרים - הכל 'אוצר יי'' יבא. ועתה שימו נא לבבכם וכו' - כבר הודעתיך , כי כל הנביאים מאריכים לשונם בזרוז העם למה שהם חפצים , כמו שהיה הראש בזה אברהם ובניו ואחריו משה; כי אלה הפליגו לזרז העם לעלות ולרשת ארץ כנען ולבנות בית ראשון , וכן אלה הנביאים הפליגו לזרז זה העם לעלות ולרשת ארץ כנען ולבנות בית שני; עם שדעתי שאין כזב בדבריהם. וכל זה מובן מצד סבות הסתירה שזכר המורה , ובפרט הסבה השביעית (ראה מו"נ פתיחה ד"ה הקדמה). וגם זה 'אוצר יי'' יבא. וטעם אבן אל אבן - בצד אבן ועל אבן , כי כן דרך כל בנין קיר.

תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:

ועתה שימו נא - אינו מחובר למקרא שלפניו , וזהו דיבור בפני עצמו. מטרם שום אבן - כלומר: סימן זה יהיה בידיכם , שבזכות בית המקדש יתברך מעשה ידיכם; שהרי טרם שהתחלתם לבנות הבית: