תנ"ך - וזאת
שנית
תעשו
כסות
דמעה
את־מזבח
ה'
בכי
ואנקה
מאין
עוד
פנות
אל־המנחה
ולקחת
רצון
מידכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְזֹאת֙
שֵׁנִ֣ית
תַּעֲשׂ֔וּ
כַּסּ֤וֹת
דִּמְעָה֙
אֶת־מִזְבַּ֣ח
יְהוָ֔ה
בְּכִ֖י
וַאֲנָקָ֑ה
מֵאֵ֣ין
ע֗וֹד
פְּנוֹת֙
אֶל־הַמִּנְחָ֔ה
וְלָקַ֥חַת
רָצ֖וֹן
מִיֶּדְכֶֽם:
(מלאכי פרק ב פסוק יג)
וְזֹאת
שֵׁנִית
תַּעֲשׂוּ
כַּסּוֹת
דִּמְעָה
אֶת־מִזְבַּח
יְהוָה
בְּכִי
וַאֲנָקָה
מֵאֵין
עוֹד
פְּנוֹת
אֶל־הַמִּנְחָה
וְלָקַחַת
רָצוֹן
מִיֶּדְכֶם:
(מלאכי פרק ב פסוק יג)
וזאת
שנית
תעשו
כסות
דמעה
את־מזבח
ה'
בכי
ואנקה
מאין
עוד
פנות
אל־המנחה
ולקחת
רצון
מידכם:
(מלאכי פרק ב פסוק יג)
וזאת
שנית
תעשו
כסות
דמעה
את־מזבח
יהוה
בכי
ואנקה
מאין
עוד
פנות
אל־המנחה
ולקחת
רצון
מידכם:
(מלאכי פרק ב פסוק יג)
תרגום יונתן:
וְדָא
תִּניָנוּת
דְּאַתּוּן
עָבְדִין
חֲפָת
דִּמעֲתָא
יָת
מַדבְּחָא
דַייָ
דְּבָכַן
וּדמִדַּנקִין
מִדְּלֵית
עוֹד
אִתפְּנָאָה
לְקֻרבָּנָא
וּלקַבָּלָא
יָתֵיהּ
בְרַעֲוָא
מִיַדכוֹן
:
עין המסורה:
וזאת
-
י"ו
ראשי
פסוקים:
ראה
זכ'
יד
,
יב.
פנות
-
ב':
יח'
מג
,
יז;
מל'
ב
,
יג.
ולקחת
-
ד'
(רפין):
*בר'
ל
,
טו;
מג
,
יח;
מ"ב
ה
,
כו;
מל'
ב
,
יג.
מסורה קטנה:
וזאת
-
י"ו
רא'
פס';
ואנקה
-
ל';
פנות
-
ב'
ומעלתהו;
ולקחת
-
ד'.
רש"י:
שנית
תעשו
-
הראשונה
,
שהוכחתי
הרבה
,
היא
קשה:
שנשא
גויה
,
ואפילו
הוא
פנוי;
וזאת
שנית
קשה
ממנה
,
שהנשואֵי
ישראליות
נשאו
עליהן
את
הנכריות.
לפי
שנתפחמו
ישראליות
ברעב
ובגולה
,
ונתגנו
עליהם
,
והיה
מושיבה
בביתו
צרורה
כאלמנות
חיות
(ע"פ
ש"ב
כ
,
ג)
,
והנכרית
היתה
גברת
(ראה
ב"ר
יח
,
ה).
כסות
דמעה
את
מזבח
יי'
-
שהיו
באות
לפני
המזבח
ובוכות
לפניו
ואומרות:
מה
חטאנו
,
ומה
מצאו
אנשינו
בנו
עול
(ע"פ
יר'
ב
,
ה)?
הננו
לפני
המזבח
להבדק
כסוטות
(ראה
ב"ר
יח
,
ה).
מאין
עוד
פנות
וגו'
-
עד
שאינכם
כדַי
שאפנה
אל
מנחתכם
ולקחת
ריצוי
מידכם.
אנקה
-
לשון
אנחה
,
שאדם
מצטער
בלבו
,
'דמונישמנט'
[בלעז];
ואב
לכולם
"האנק
דום"
(יח'
כד
,
יז)
-
ואם
אנקה
לשון
צעקה
,
היכן
הדממה?
ותרגומו:
"דמדנקין";
וכן
תרגום
"ונקוטותם
בפניכם"
(יח'
כ
,
מג):
"ותדנקון"
,
לשון
אדם
הנוהם
ומצטער
בעצמו.
ר' יוסף קרא:
וזאת
שנית
תעשו.
בבראשית
רבא
(יח
,
ה)
מפרש
זאת
שנית
-
שנייה
לשיטים
(ראה
במ'
כה
,
א
-
ב).
כסות
דמעה
את
מזבח
יי'
בכי
ואנקה
-
כשהיו
מגרשין
נשותיהן
,
היו
הם
באות
אצל
מזבח
יי'
ובוכות
בבכי
ואנקה
ואומרות:
אם
חושדין
בנו
בעלינו
שנטמינו
בסתר
,
הרי
אנו
מזומנות
ליבדק
במי
המרים
(ראה
במ'
ה
,
יא
ואי')!
וחטא
זה
גורם
שאין
הקדוש
ברוך
הוא
פונה
למנחתם.
ראב"ע:
וזאת.
טעם
שנית:
כי
האחד
-
הגזול
ובעל
מום
(ראה
מל'
א
,
יג)
,
והשני
-
כי
מזבחי
מכוסה
דמעה
,
בכי
ואנקה
בעבור
בנות
ישראל
הבוכות
(ראה
לעיל
,
י).
ולא
אפנה
עוד
אל
מזבחותיכם
,
ואין
לי
רצון
בה.
ראב"ע פירוש בע"פ שנמסר לתלמיד:
וזאת
שנית
תעשו
-
פירוש:
וזו
רעה
שנית
תעשו
,
שתכסו
את
מזבח
יי'
דמעה
מבכי
ואנקה
,
לפי
שאין
עוד
שיפנה
אל
המנחה
שלכם
ויקח
אותה
ברצון
מידכם.
ר' אליעזר מבלגנצי:
הרי
בגידוּת
אחת
-
שאתם
בוגדים
בנשותיכם
(ראה
לעיל
,
יא)
,
וזאת
-
בגידוּת
שנייה
אשר
אתם
עושים
,
שדמעת
נשותיכם
באה
לפניי
לפני
מזבחי
בהביאכם
קרבן
,
ומעכבת
דמעתם
ריצוי
הקרבן
,
מאין
עוד
פנות
אל
המנחה.
רד"ק:
וזאת
שנית
תעשו
-
שנית
לְמה
שזכר
תחלה
בזיון
המזבח
בבעל
מום
(ראה
מל'
א
,
יג).
אמר:
עוד
שנית
תעשו
למזבח
,
שאתם
גורמים
כסות
דמעה
את
מזבח
יי'.
שבאות
נשיכם
הישראליות
ובוכות
עליו
לפני
יי'
על
החמס
שאתם
עושים
להם
,
שאתם
נושאים
עליהם
נשים
נכריות
,
והנכריות
אהובות
והישראליות
שנואות
(ראה
פירושו
לעיל
,
י)
,
והן
באות
לפני
בבכי
ואנקה
ומכסות
את
המזבח
דמעה.
מאין
עוד
פנות
אל
המנחה
-
דין
הוא
שלא
אפנה
עוד
אל
מנחותיכם
שתקריבו
אל
המזבח
,
כי
במזבח
עֵדיכם:
קרבן
בעל
מום
וגזול
(ראה
מל'
א
,
יג)
ודמעות
הנשים
המעידים
עליכם
רעותיכם;
ואינו
מן
הדין
שאפנה
אל
מנחתכם.
ולקחת
רצון
מידכם
-
שאקח
קרבן
מידכם
שיהיה
לרצון
לכם.
תלמיד של ר' ישעיה מיטראני:
וזאת
שנית
-
ועוד
זאת
עבירה
שנייה
אתם
עושים:
אחת
לבעול
בת
אל
נכר
(ראה
לעיל
,
יא)
,
ועוד:
לכסות
דמעה
את
מזבח
יי'
-
שנשותיכם
הם
עלובות
מכם
,
ובאות
ובוכות
לפני
מזבח
יי'
,
ומכסות
אותו
מדמעות
מרוב
בכי
ואנקה
שבוכות.
מאין
עוד
פנות
-
הבורא
אל
מנחותיכם
,
ושלא
יקח
קרבן
רצון
מידכם.