תנ"ך - שיר המעלות פ
בשוב ה' את־שיבת ציון היינו כחלמים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

שִׁ֗יר הַֽמַּ֫עֲל֥וֹת פ
בְּשׁ֣וּב יְ֭הוָה אֶת־שִׁיבַ֣ת צִיּ֑וֹן הָ֝יִ֗ינוּ כְּחֹלְמִֽים: (תהלים פרק קכו פסוק א)

טקסט וניקוד:

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת פ
בְּשׁוּב יְהוָה אֶת־שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים: (תהלים פרק קכו פסוק א)

טקסט בלבד:

שיר המעלות פ
בשוב ה' את־שיבת ציון היינו כחלמים: (תהלים פרק קכו פסוק א)

תיקון קוראים:

שיר המעלות פ
בשוב יהוה את־שיבת ציון היינו כחלמים: (תהלים פרק קכו פסוק א)

תרגום תהלים:
שִׁירָה דְאִיתְאֲמַר עַל מַסּוֹקְיָין דִּתְהוֹמָא כַּד יְתִיב יְיָ יָת גַּלְוָות צִיּוֹן נֶהֱוֵי דָמְיָין הֵיךְ דְּמוּכַיָּא דְמִתַּעֲרִין מִן חֶלְמְהוֹן : נוסח אחר : נֶהֱוֵי דָמְיָין הֵיךְ מַרְעַיָּיא דְאִיתַּסִּיוּ :

מסורה קטנה:
שיבת - ל'; כחלמים - ל'.

רש"י:
בשוב יי' את שיבת ציון מגלות בבל , היינו כחולמים - נהיה כחולמים.

ראב"ע תהלים פירוש א:
שיר המעלות בשוב יי' - טעם זה השיר כטעם שיר העליון (תה' קכ"ה). שיבת - על משקל "שבתם וקימתם" (איכה ג , סג). כן יאמר ישראל בשוב השם שבותה: אין אדם רואה בהקיץ הפלא הזה , רק בחלום!

רד"ק:
שיר המעלות. בשוב - ענין הנחה , כמו "שובה יי' רבבות" (במ' י , לו) , וכן "ושב יי'... את שבותך" (דב' ל , ג); או יהיה ענין 'תשובה' , ויהיה פעל יוצא. שיבת - ענין 'תשובה' , שישובו בני ציון ליי'. היינו כחולמים - כחלום יעוף יהיה בעינינו צרות הגלות , מרוב השמחה שתהיה לנו בשובנו לארצנו; כן פרשו אדני אבי ז"ל. והחכם רבי אברהם פירש: כן יאמרו ישראל בשוב האל שבותם: אין אדם רואה בעיניו כפלא הזה , רק בחלום.

ר' מנחם המאירי:
שיר המעלות בשוב יי' וכו' - והיא גם כן על ענין הגלות. ואמר: בשוב יי' וכו' - פירושו 'יוצא' , כמו 'בהשיב יי''. ויש מפרשים בו (ראה רד"ק) לשון הֲנָחָה , כמו "בשובה ונחת תושעון" (יש' ל , טו); וכן יפרשו באמרו "ושב יי' אלהיך את שבותך" וכו' (דב' ל , ג); וכן ב"שובה יי' רבבות" (במ' י , לו). ולי נראה לפרשו מלשון שיבה ממש , ו'בודד'; והמשל: כי בהיות ישראל בגלות , שמו של הקדוש ברוך הוא אינו מתיחד בפי הבריות כראוי; וכמו שדרשו רבותינו (תענית טז , א) בפסוק "בכל צרתם לו צר" (יש' סג , ט); וכן "הושיעה ימינך" וכו' (תה' ס , ז); וכן "עמו אנכי בצרה" (תה' צא , טו). ולפי זה את - כמו 'עִם'. ואמר: היינו כחולמים - ופירושו: אז , כשיגיע אותו העת , יהיו צרות הגלות בעינינו כחלום , ולא נחשבם כלל. ויש מפרשים (ראה ראב"ע) , שהפלא יהיה אז גדול עד שכל אדם ידמה בעיניו כאלו אינו אלא חלום. ויש לפרשו על שלא נתיאש מן הגאולה , אבל דעתנו ולבנו עליה תמיד; ואמר , שבעודנו בגלות אנחנו כחולמים ענין הגאולה; כלומר , שלבנו ודעתנו עליה , עד שמרוב השתקע דמיוננו עליה אנחנו חולמים עניינה.

ר' ישעיה מטראני:
שיר המעלות בשוב יי'... שיבת ציון - לשון מנוחה ונחת , כמו "בשובה ונחת תיושעון" (יש' ל , טו). וגם מה שאומר לפנים "שובה יי' את שביתינו" (להלן , ד) - מזה הלשון הוא. ואומר המשורר: כשיעמדו ישראל בגלות , יזכרו הגאולה הראשונה שיצאו מבבל , ויאמרו כך: בשוב יי' את שיבת ציון היינו כחולמים - כלומר: כמו חלום היה אותו גלות , שלא היה כי אם שבעים שנה.
ריכוז קישורים