תנ"ך - יראת ה'׀ טהורה עומדת לעד משפטי־ה' אמת צדקו יחדו:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

יִרְאַ֤ת יְהוָ֨ה׀ טְהוֹרָה֮ עוֹמֶ֪דֶת לָ֫עַ֥ד מִֽשְׁפְּטֵי־יְהוָ֥ה אֱמֶ֑ת צָדְק֥וּ יַחְדָּֽו: (תהלים פרק יט פסוק י)

יִרְאַת יְהוָה׀ טְהוֹרָה עוֹמֶדֶת לָעַד מִשְׁפְּטֵי־יְהוָה אֱמֶת צָדְקוּ יַחְדָּו: (תהלים פרק יט פסוק י)

יראת ה'׀ טהורה עומדת לעד משפטי־ה' אמת צדקו יחדו: (תהלים פרק יט פסוק י)

יראת יהוה׀ טהורה עומדת לעד משפטי־יהוה אמת צדקו יחדו: (תהלים פרק יט פסוק י)

תרגום תהלים:

דַּחַלְתָּא דַיְיָ דָּכְיָא קַיָּמָא לְעָלְמָא דִּינַיָּא דַיְיָ הֵימָנוּתָא זָכְיָין כַּחֲדָא :

עין המסורה:

טהורה - ה' (מלא וחסר): בר' ז , ב , ח; *דב' יד , יא; מל' א , יא; תה' יט , י. (וחד: וטהרה - במ' ה , כח).

מסורה קטנה:

טהורה - ה'.

רש"י:

תורת יי' תמימה - גם היא מאירה כשמש , כמו שנאמר בסוף העניין "מאירת עינים" (להלן , ט) , ואומר "כי נר מצוה ותורה אור" (מש' ו , כג). דבר אחר: "ואין נסתר מחמתו" (לעיל , ז) - ליום הדין: "וליהט אותם היום הבא" (מל' ג , יט); אבל תורת יי' תמימה היא , משיבת נפש ומגינה על לומדיה מאותו להט (ראה שו"ט יט , יג) , כמו שנאמר "וזרחה לכם יראי שמי שמש צדקה ומרפא" וגו' (מל' ג , כ). עדות יי' נאמנה - נאמנת היא להעיד בלומדיה. משיבת נפש - משיבתו מדרכי מיתה לדרכי חיים. ברה - מצהרת. תורת , עדות , פקודי , מצות , יראת , משפטי - ששה , כנגד ששה סדרי משנה (ראה שו"ט יט , יד) , ובין כל שֵם ושֵם חמשה תיבות עם השם , כנגד חמשה חומשי תורה; וחותם בסופם: אמת צדקו יחדיו - כולם יחד מתוקנים בצדק ואמת. מחכימת פתי - נותנת חכמה לפתאים.

ראב"ע תהלים פירוש א:

יראת - מצוֹת 'לא תעשה'. ואמר: טהורה , כי הטהור הוא שלא יתגאל במצות 'לא תעשה'. עומדת לעד - שלא יתכן שהשם יתיר האסור. וכנגד ה"שמש" (לעיל , ה) - טהורה , בעבור שיש פעמים שיקדר השמש , אע"פ שגופה טהור הוא , רק הדבר כנגד אחרים. והשמש עומדת לעד , כי איננה מורכבת כמו הנבראים מהארבעה יסודות , אע"פ שתשתנה עמידת השמש כפי הרוחות. משפטי - ידוע , כי משפטי חכמת המזלות כפי מערכת המשרתים בערכם אל השמש; ויש משפטים בערכים מכחישים אלה לאלה , ובעבור זה יטעו בעלי הדין; על כן אמר על משפטי יי': צדקו יחדו. ואחר שהשלים לדבר על יתרון התורה המועלת למשכיל בעולם הבא , הזכירה כנגד תענוגי זה העולם:

רד"ק:

יראת יי' - והיא הדברים שיעשה אותם בסתר או בלי דעת , כמו הגנבה והמדות והמשקלות , והם הדברים שנאמר בהם "ויראת מאלהיך" (וי' יט , יד , לב; כה , יז , לו , מג). והיראה טהורה מאין סיג; כי הדברים הרעים שהם בגלוי , ימָנע אדם מעשותם מיראת בני אדם , והנה הכסף ההוא איננו טהור , כי יש בו סיגים. אבל הדברים שהם בסתר וימנע אדם מעשותם מיראת האל לבדו , היראה ההיא טהורה מאין סיג. ואמר: עומדת לעד - כי יש מצות שיש להם מקום וזמן , והדברים שהם ביראת יי' הם עומדים לעד , אין להם זמן. או אמר: עומדת לעד - על כל התורה , שלא צוה האל בה לזמן , אלא עד עולמי עד היא; לא כדברי הכופרים הנוצרים , שאומרים כי התורה שנתנה בהר סיני , היה לה זמן עד עת בא ישו , כי עד זמנו היתה גופנית , ומעת שבא הוא צוה להבין אותה רוחנית. ודבריהם דברי רוח , תהו והבל , כי המצות שהם אומרים שהם בדרך משל ולא יובנו כמשמעם , הרי צוה האל עליהם בפירוש , ולא על דרך משל כי אם כמשמעם. כי אם היו המצות על דרך משל , היו המצות בספק; זה אומר: הדבר הנסתר בו כך הוא , וזה אומר: כך הוא; והכתוב אומר "כי המצוה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא" (דב' ל , יא); ואם היו במצות דברים נסתרים ולא יובנו כמשמעם , הרי הם 'נפלאים' ו'רחוקים'. משפטי יי' אמת צדקו יחדו - כבר פירשנו (לעיל , ח) המשפטים שהם הדינין בין אדם לחברו , וכלם הם דין אמת גלוי לעינים , וכלם יחדו צדקו , אין באחד מהם עָוֶל. ויש מפרשים הטעם שסמך התורה לשמש , להגדיל תועלתה על תועלת השמש; וכי יש דברים שהשמש מזיק , והתורה מועילה בכל הדברים. לפיכך אמר "תורת יי' תמימה" (לעיל , ח) - שלמה היא , כי בכל דרכי העולם הזה והעולם הבא ימצא האדם בה תועלת. ואמר "משיבת נפש" (שם) , כי השמש , כשישב אדם לחומו יותר מדאי , שמא יחלה חלי מות , כמו שאמר ביונה "ותך השמש על ראש יונה ויתעלף" (יונה ד , ח); והתורה לא כן היא , משיבה הנפש לגוף ומקימה בו. ופעמים שהשמש יכנס במוחו של אדם וישתגע , והתורה לא כן , אלא "מחכימת פתי" (לעיל , ח). וכשישב אדם בשמש הרבה , ידאג לחומה , ולא כן "פקודי יי'" שהם "משמחי לב" (לעיל , ט). והשמש , כאשר יסתכל אדם בעצם השמש , תכהינה עיניו , ו"מצות יי'" לא כן , כי היא "ברה מאירת עינים" (שם). והשמש - יכסוה עננים , ויראת יי' טהורה וזכה , לא יכסֶהָ ולא יסתירה דבר. והשמש מאירה ביום ולא בלילה , ויראת יי'... עומדת לעד. והשמש אין אורה וחומה שוה כל היום , כי עד חצי היום יוסיף ומחצי היום ואילך יחסר; ולא כן משפטי יי' , אלא צדקו יחדו , אין מכחישין זה את זה.

ר' מנחם המאירי:

והחלק השני מזה המין הוא הנכלל במלת 'יראה'; והוא חלק המצות שאין הטעם שלהם ברור , כאכילת חזיר ולבישת כלאים ודומיהם. ואלו המצות יתקיימו מצד היראה , כמקיים גזירת מלך; לא שיעזור שכל על זה , זולתי ליחידים , נגלו להם טעמי מצות. ויחס בענינה שהיא טהורה - כלומר , שעם העלם ענינה , היא מטהרת הנפש מכל חלאה , ומונעתה מהיותה נמשכת אחר חקי המזוהמים באליליהם ומדותיהם המכוערות , כאמרו "וכמעשה ארץ מצרים... וכמעשה ארץ כנען" וכו' (ראה וי' יח , ג); "ולא תקיא אתכם הארץ" (וי' כ , כב). ואע"פ שלא ידע המחזיק בזאת ההנהגה ענין ההנהגה וסבתה , מכל מקום הוא מוציא עצמו , בהתמידה בעניינה , נקי מכל סיג. ויבחן זה בהכירו החלאה והזוהמא הנמצאת בזולתו. ולזאת הסבה - עומדת לעד , כמו שכל משכיל אחר שהוא מכיר שיועיל לו , ואע"פ שנעלם ממנו עצם הדבר המועיל וסבת תועלתו. וכבר הרחבנו יותר באלו הביאורים במקום שהזכרנו , ולא כתבנום הנה אלא דרך קצרה להמשך הביאור. ואחר כן חתם בספור שבחיה דרך כלל כדרך הפתוחה , ואמר: משפטי יי' אמת צדקו יחדו - כלומר , שבהבנת סתריה ישתוו הדעות המקובלות עם העיוניות , והוא שקראם נחמדים ומתוקים - כלומר , שאחר הבנתם יערב הכל עליו. ומפז רב - פירושו: חשוב שבחשובים , כמו "על כל רב ביתו" (אס' א , ח).

ר' ישעיה מטראני:

יראת יי' - התורה קורא יראת יי' , מפני שעל ידה יש לו לאדם יראת יי'.