תנ"ך - פקודי
ה'
ישרים
משמחי־לב
מצות
ה'
ברה
מאירת
עינים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
פִּקּ֮וּדֵ֤י
יְהוָ֣ה
יְ֭שָׁרִים
מְשַׂמְּחֵי־לֵ֑ב
מִצְוַ֥ת
יְהוָ֥ה
בָּ֝רָ֗ה
מְאִירַ֥ת
עֵינָֽיִם:
(תהלים פרק יט פסוק ט)
פִּקּוּדֵי
יְהוָה
יְשָׁרִים
מְשַׂמְּחֵי־לֵב
מִצְוַת
יְהוָה
בָּרָה
מְאִירַת
עֵינָיִם:
(תהלים פרק יט פסוק ט)
פקודי
ה'
ישרים
משמחי־לב
מצות
ה'
ברה
מאירת
עינים:
(תהלים פרק יט פסוק ט)
פקודי
יהוה
ישרים
משמחי־לב
מצות
יהוה
ברה
מאירת
עינים:
(תהלים פרק יט פסוק ט)
תרגום תהלים:
פִּיקּוֹדַיָּא
דַיְיָ
תְּרִיצִין
מְחַדְּיָין
לִיבָּא
פּוּקְדָנָא
דַיְיָ
בְּרִירָא
מְנַהֲרָא
עַיְינִין
:
עין המסורה:
מצות
יי'
-
ג':
יהו'
כב
,
ג;
ש"א
יג
,
יג;
תה'
יט
,
ט.
ברה
-
ה'
כתיב
ה"א:
שו'
ז
,
כד
(פעמיים);
תה'
יט
,
ט;
*שה"ש
ו
,
ט
,
י.
רש"י:
תורת
יי'
תמימה
-
גם
היא
מאירה
כשמש
,
כמו
שנאמר
בסוף
העניין
"מאירת
עינים"
(להלן
,
ט)
,
ואומר
"כי
נר
מצוה
ותורה
אור"
(מש'
ו
,
כג).
דבר
אחר:
"ואין
נסתר
מחמתו"
(לעיל
,
ז)
-
ליום
הדין:
"וליהט
אותם
היום
הבא"
(מל'
ג
,
יט);
אבל
תורת
יי'
תמימה
היא
,
משיבת
נפש
ומגינה
על
לומדיה
מאותו
להט
(ראה
שו"ט
יט
,
יג)
,
כמו
שנאמר
"וזרחה
לכם
יראי
שמי
שמש
צדקה
ומרפא"
וגו'
(מל'
ג
,
כ).
עדות
יי'
נאמנה
-
נאמנת
היא
להעיד
בלומדיה.
משיבת
נפש
-
משיבתו
מדרכי
מיתה
לדרכי
חיים.
ברה
-
מצהרת.
תורת
,
עדות
,
פקודי
,
מצות
,
יראת
,
משפטי
-
ששה
,
כנגד
ששה
סדרי
משנה
(ראה
שו"ט
יט
,
יד)
,
ובין
כל
שֵם
ושֵם
חמשה
תיבות
עם
השם
,
כנגד
חמשה
חומשי
תורה;
וחותם
בסופם:
אמת
צדקו
יחדיו
-
כולם
יחד
מתוקנים
בצדק
ואמת.
מחכימת
פתי
-
נותנת
חכמה
לפתאים.
ראב"ע תהלים פירוש א:
פיקודי
-
מגזרת
"פיקדון"
(וי'
ה
,
כג)
,
והם
הנמצאות
בכח
הנשמה
בכל
אדם
בהיותו
בר
מצוה
,
והשם
הפקידם
בלב.
והזכיר
ישרים
עמהם
,
כי
כל
המשכילים
מחכימים
עליהם
בדרך
הישר
,
שאין
שם
מכשול.
ואמר:
משמחי
לב
,
כי
בעבורם
יגיע
החכם
למעלת
שמחת
עולם.
וכנגד
ה"שמש"
(לעיל
,
ה)
הזכיר:
ישרים
,
בעבור
כי
מהלך
השמש
על
סדני
גלגל
המזלות
,
והוא
הדרך
הישר;
ועוד
יתרון
ל'פקודים'
,
כי
השמש
פעמים
נוטה
מגלגל
המישור.
'שמחת
לב'
-
כנגד
ה"שמש"
,
כי
ככה
הוא:
רק
ביום
תשמח
ולא
בלילה;
וה'פקודים'
משמחים
תמיד.
ומצות
יי'
-
מצוֹת
'עשה'
,
וקראם
'מצות'
בעבור
שאין
כתוב
ברובם
למה
צוו.
ואמר
עליהם
ברה
,
כי
כן
הם
לברי
לבב;
על
כן:
מאירת
עיניים
,
כאדם
שהיה
בחשך.
וכנגד
ה"שמש"
אמר:
ברה
,
כי
אין
בה
כדמות
שחרות
בתוכה
כמו
ללבנה;
ויתרון
ה'מצוה'
,
כי
העבים
יסתירו
אור
השמש
ביום
,
ולא
כן
המצוה.
ומאירת
העיניים
,
כי
היא
אור
העולם
ביום
גם
בלילה
,
כי
אור
הלבנה
אינה
מאירה
בראיות
גמורות.
רד"ק:
פקודי
יי'
-
היינו
מפרשים
פקודי:
מצות
,
כתרגומו
,
אלא
שאמר
אחר
כן:
מצות
יי';
לפיכך
נפרש
פקודי
מן
"והיה
האכל
לפקדון"
(בר'
מא
,
לו)
,
שהוא
ענין
הגניזה
וההנחה
,
והם
הדברים
שהשכל
מורה
עליהם;
ואמר
שהם
ישרים
-
אין
בהם
נפתל
ועקש
,
שאם
לא
היו
כן
לא
היה
השכל
מורה
עליהם.
ומזה
הטעם
הם
משמחי
לב
,
כי
החכם
ישמח
על
שכלו;
וכאשר
יגבר
על
הגוף
וינהיגהו
בדרכי
השכל
,
אין
שמחה
בעולם
כשמחה
ההיא
,
והיא
שמחת
הנפש;
לפיכך
אמר:
משמחי
לב
ולא
אמר
'משמחי
האדם'.
כי
האדם
ישמח
לתאות
העולם
,
אבל
השכל
,
והוא
הלב
,
לא
ישמח
כי
אם
בדרכי
שכל;
וכן
אמר
"כי
ששון
לבי
המה"
(תה'
קיט
,
קיא).
ואמר:
מצות
יי'
ברה
-
כל
מצוה
ומצוה
במקום
שהיא
,
היא
ברה
וזכה
מאין
כל
סיג
,
ומאירת
עינים;
כי
העם
שהם
בלא
מצות
הם
הולכים
בחשך
(ע"פ
יש'
ט
,
א)
,
כי
המצות
יאירו
עין
הלב
,
והם
מדרגה
לעלות
אל
הכבוד
הגדול.
ר' מנחם המאירי:
והחלק
השני
,
הנקרא
פקודי
יי'
-
הוא
חלק
המצות
היסודיות
אשר
ההיקש
יחייב
אמתתם
והמופת
יכריחם
,
כמציאותו
יתעלה
ואחדותו
והסתלק
כל
גשמות
ממנו.
ואמר
שהם
ישרים
-
רוצה
לומר
,
שאין
מבוכה
בעניינם
,
ואמונתם
מוכרחת
,
גם
מצד
העיון.
וקראם
ישרים
-
על
צד
בלתי
התמוטטם
ונטותם
אנה
ואנה.
ומלת
'פקודים'
נגזרת
מ"פקדון"
(בר'
מא
,
לו)
,
שהוא
עומד
צָרוּר
ומונח
שלא
לשלוט
בו
יד
כלל
,
כדי
שימָּצא
על
מתכונתו
בכל
עת
שיבֻקש.
כן
אלו
הענינים
מונחים
בגנזי
השכל
,
לא
יפול
בהם
הספק
בשום
פנים.
וקראם
משמחי
לב
-
כי
כל
דבר
הנודע
על
צד
הבירור
,
בלא
שום
צד
של
מבוכה
,
יתענג
בו
היודעו
הרבה.
והחלק
השלישי
,
והוא
הראשון
מן
המין
השני
,
הוא
חלק
המצות
הנותנות
סדר
והנהגה
בין
בני
אדם:
בהעיד
קצתם
בקצתם
,
והִמָּנע
הזק
קצתם
מקצתם
,
וחיוב
הנהגה
בטוב
המדות
וההִזָּהר
מהֶפְכן;
והוא
חלק
המצות
שהשכל
מורה
עליהם
,
אפילו
לא
נכתבו.
ועל
זאת
אמר
שהיא
ברה
וזכה
,
אין
חֹשך
בה
ולא
מבוכה
,
יודה
בה
כל
משכיל
מֵאֵין
טענה
ומחלוקת.
וכן
קראה
מאירת
עינים
,
מפני
שזה
החלק
מביא
לחלקים
הנכבדים
אשר
הזכרנו
,
שהם
תכלית
הכונה.