תנ"ך - עששה
מכעס
עיני
עתקה
בכל־צוררי:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
עָשֲׁשָׁ֣ה
מִכַּ֣עַס
עֵינִ֑י
עָ֝תְקָ֗ה
בְּכָל־צוֹרֲרָֽי:
(תהלים פרק ו פסוק ח)
עָשֲׁשָׁה
מִכַּעַס
עֵינִי
עָתְקָה
בְּכָל־צוֹרֲרָי:
(תהלים פרק ו פסוק ח)
עששה
מכעס
עיני
עתקה
בכל־צוררי:
(תהלים פרק ו פסוק ח)
עששה
מכעס
עיני
עתקה
בכל־צוררי:
(תהלים פרק ו פסוק ח)
תרגום תהלים:
חֲשַׁכַת
מִן
רְגֵיז
עֵינִי
אִתְבְּלִיאַת
בְּכָל
עָקְתָיי
:
עין המסורה:
עששה
-
ב':
תה'
ו
,
ח;
לא
,
י.
עיני
-
כ"י
(בלישנא):
בר'
מד
,
כא;
יר'
ח
,
כג;
יג
,
יז;
כד
,
ו;
מ
,
ד;
יח'
ה
,
יא;
ז
,
ד
,
ט;
ח
,
יח;
ט
,
י;
כ
,
יז;
עמ'
ט
,
ד;
תה'
ו
,
ח;
לא
,
י;
לב
,
ח;
נד
,
ט;
פח
,
י;
צב
,
יב;
קטז
,
ח;
איוב
ז
,
ז;
יג
,
א;
טז
,
כ;
יז
,
ב
,
ז;
מב
,
ה;
איכה
א
,
טז
(פעמיים);
ג
,
מח
,
מט
,
נא.
רש"י:
עששה
-
לשון
עששית
,
'לנטירנא'
בלעז:
עין
שמאורה
כהה
,
ודומה
לו
כאילו
רואה
דרך
זכוכית
שכנגד
עיניו.
[ומנחם
(מחברת:
'עש')
פירשו
לשון
רקבון
,
כמו
"ועצמי
עששו"
(תה'
לא
,
יא)
,
וכן
כל
לשון
'עש'.]
עתקה
-
נתיישנה
ונזדקנה
עיני
בכהיית
אור.
[ומנחם
(מחברת:
'עתק')
חברו
עם
"ויעתק
משם
ההרה"
(בר'
יב
,
ח).]
בכל
צוררי
-
בשביל
צרות
שמצירין
לי.
ראב"ע תהלים פירוש א:
עששה
-
מגזרת
"עש
יאכלם"
(יש'
נ
,
ט);
וטעם:
בעבור
שהוא
רואה
בחליו
אויביו
שמיחים
,
וזה
טעם
מכעס.
ואלה
אויביו
מבקרים
אותו
לראות
נקמתם
,
על
כן
אחריו:
"סורו
ממני"
(להלן
,
ט).
ומלת
עתקה
שבה
אל
עיני:
מרוב
הבכי.
וטעם
בכל
צררי
-
בעבור
כל
צררי;
ורבים
כמוהו.
רד"ק:
עששה
מכעס
עיני
-
מגזרת
"עש
יאכלם"
(יש'
נ
,
ט);
כאלו
אמר
'רקבה'.
והטעם
,
שאני
בוכה
מן
הכעס
שאני
כועס
על
אויבי
השמחים
לחליי.
ופירוש
עתקה
-
מן
"וצור
יעתק
ממקומו"
(איוב
יד
,
יח);
ועששה
ועתקה
הוא
על
דרך
הפלגה
וגוזמא.
ופירוש
בכל
צוררי
-
בעבור
כל
צוררי.
ויש
מפרשים
(ראב"ע)
עתקה
-
נתישנה
,
מן
תרגום
"ישן"
(וי'
כה
,
כב):
"עתיק".
ר' מנחם המאירי:
ועששה
-
כמו
'רקבה'
,
מלשון
"עש
יאכלם"
(יש'
נ
,
ט);
וכמוהו
"ועצמי
עששו"
(תה'
לא
,
יא).
ויש
לועזים
כמו
"כהתה"
(דב'
לד
,
ז)
,
ומפרשים
אותו
מלשון
'עששית'
(ראה
רש"י)
,
שאין
האור
שבתוכו
מאיר
אלא
מאחר
מחיצה.
ועתקה
-
יש
מפרשים
(ראה
רש"י)
מלשון
"עתיק"
(דנ'
ז
,
יג)
,
כלומר:
נזקנה;
והענין
,
מצד
שהזקנה
תַכְהֶה
העינים
ותכבידם.
ויש
מפרשים
אותו
(ראה
מחברת:
'עתק')
כמו
'נעתק'
,
כלומר:
כאלו
נעתקה
ממקומה.
ואמרוֹ
בכל
צוררי
-
פירושו:
בעבור
כל
צוררי;
והוא
,
שאחר
הודאתו
לאל
על
רפואתו
והַזכִּירוֹ
תפלתו
שהיה
מתפלל
בחליו
,
זכר
השמחה
שהיו
אויביו
שמחים
בצרתו
ובמחשבת
מיתתו;
ועל
ידי
זה
הזכיר
צרותיהן
שהיו
מְצֵרים
ומרֵיעים
לו
,
ואמר
,
שכהתה
עינו
בכל
צורריו;
רוצה
לומר:
ברוב
הצרות
שמצרים
לו.
ר' ישעיה מטראני:
עששה
-
מלשון
"יאכלם
עש"
(יש'
נא
,
ח);
והוא
מין
תולעת
שאוכל
הבגדים
ומבלה
אותם.
כלומר:
כלתה
ועששה
עיני
בשביל
הכעס.
עתקה
-
מלשון
"עתיק
יומין"
(דנ'
ז
,
ט);
כלומר:
נזקנה
ונתיישנה
,
שאינה
רואה
אלא
בכהייה.