תנ"ך - עקב ענוה יראת ה' עשר וכבוד וחיים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

עֵ֣קֶב עֲ֭נָוָה יִרְאַ֣ת יְהוָ֑ה עֹ֖שֶׁר וְכָב֣וֹד וְחַיִּֽים: (משלי פרק כב פסוק ד)

עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת יְהוָה עֹשֶׁר וְכָבוֹד וְחַיִּים: (משלי פרק כב פסוק ד)

עקב ענוה יראת ה' עשר וכבוד וחיים: (משלי פרק כב פסוק ד)

עקב ענוה יראת יהוה עשר וכבוד וחיים: (משלי פרק כב פסוק ד)

רש"י:

עקב ענוה - בשביל הענוה יראת יי' באה. דבר אחר: ענוה עיקר , והיראה טפילה ועקב לה , מדרס לרגליה (ראה ירוש' שבת א , ג [ג , ג]).

רלב"ג:

עקב ענוה - בשכר תכונת הענוה יגיע האדם אל שיקנה יראת יי' , כי מפני היותו שפל בעיניו יתבונן מפני זה בנמצאים הנכבדים העליונים ממנו; וכאשר יראה עוצם השם יתברך , הנה יקנה מזה שיירא מהשם יתברך בתכלית מה שאפשר , ומזה יגיע אל שיקנה עושר בקניינים המדומים ובדעות , ויקנה גם כן כבוד וחיים בעניינים המדיניים. וזה מבואר במעט עיון מה שקדם מהדברים.

ר' יוסף קמחי:

עקב ענוה יראת יי' - ומה שכר הענוה ויראת יי'? עושר וכבוד וחיים. עושר - שלא ישיגנו רֵש , וכבוד - שאין עמו קלון , וחיים - שאין סופן מות. וכל זה לעולם הבא. על כן אמר עקב , כי עקב - אחרית הוא. ודרשו ז"ל (ראה ירוש' שבת א , ג [ג , ג]): מה שעשתה ענוה עקב לסוליסה (סנדל חסר עקבים) עשתה חכמה כיפה לראשה , שנאמר: עקב ענוה יראת יי': הענוה משימה היראה תחת עקבה ומנעלה , והחכמה תשים היראה בראשה , שנאמר: "ראשית חכמה יראת יי'" (תה' קיא , י). היראה עטרת לחכמה ומנעלים לענוה , כי היא גדולה וגורמת היראה , ואין היראה גורמת הענוה.

ר' משה קמחי:

עקב ענוה; צנים פחים - שנים דבקים. וכן הפירוש: סוף ענוה - שיהיה ענו , היא מסבבת יראת השם , כענין 'מצוה גוררת מצוה' (ראה משנה אבות ד , ב) , ומסבבת לענו עשר. וכבוד - ממון; או: שיכבדוהו אחרים. וחיים - שיאריכון ימיו. צנים - שרשו 'צנן' , ודגשות הנו"ן בעבור הראשונית אשר ב"לצנינים" (במ' לג , נה) , וענינו: סלונים (יח' ב , ו). פחים - חסר ו"ו; וחברו: "פח" (יהו' כג , יג); ואיננו כן "ימטר על רשעים פחים" (תה' יא , ו) כי המ"ם שרש. בדרך עקש - שיהיה נכשל בהם. והענו ששומר נפשו ואיננו עושה רע , רחוק הוא מהצנים.

ר' מנחם המאירי:

עקב ענוה יראת יי' עשר וכבוד וחיים. הנגלה והנסתר בזה אחד , והוא דבק עם שלפניו. ואמר: עקב - כלומר: סוף הענוה שהיא יראת יי' - רוצה לומר: שלימות המדות , הוא שימשך לו ממנה עושר וכבוד וחיים. ועושר רומז על שלימות כל המדות , לא תחסר אחד מהם; וכבוד וחיים - על תכלית ההצלחה. וגם רבותינו ז"ל דרשו (ראה ע"ז כ , ב): ענוה תכלית ההצלחה; והיא אצלם החסידות שייעדו עליה שמביאה לידי רוח הקודש. ואמר , שיראת יי' - רוצה לומר: שלימות המדות הוא הטפל לה; שאע"פ שהיא קודמת בזמן , מאוחרת היא במעלה. ועוד דרשוהו על ענוה ממש , ושֶכָּל שאר המדות תחתיה במדרגה; והוא אמרם (ראה שהש"ר א , ט): מה שעשאתו ענוה לסולייתה , עשאתו חכמה עטרת לראשה , שנאמר: עקב ענוה יראת יי'; "ראשית חכמה יראת יי'" (תה' קיא , י).

ר' יוסף כספי:

עקב - סוף ותכלית.

ר' ישעיה מטראני:

עקב ענוה - בשביל הענוה ויראת יי' - שיש לו לאדם , מוצא עושר וכבוד וחיים.