תנ"ך - ואיש איש מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל־דם ונתתי פני בנפש האכלת את־הדם והכרתי אתה מקרב עמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֨ישׁ אִ֜ישׁ מִבֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֗ל וּמִן־הַגֵּר֙ הַגָּ֣ר בְּתוֹכָ֔ם אֲשֶׁ֥ר יֹאכַ֖ל כָּל־דָּ֑ם וְנָתַתִּ֣י פָנַ֗י בַּנֶּ֙פֶשׁ֙ הָאֹכֶ֣לֶת אֶת־הַדָּ֔ם וְהִכְרַתִּ֥י אֹתָ֖הּ מִקֶּ֥רֶב עַמָּֽהּ: (ויקרא פרק יז פסוק י)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן־הַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם אֲשֶׁר יֹאכַל כָּל־דָּם וְנָתַתִּי פָנַי בַּנֶּפֶשׁ הָאֹכֶלֶת אֶת־הַדָּם וְהִכְרַתִּי אֹתָהּ מִקֶּרֶב עַמָּהּ: (ויקרא פרק יז פסוק י)

טקסט בלבד:

ואיש איש מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל־דם ונתתי פני בנפש האכלת את־הדם והכרתי אתה מקרב עמה: (ויקרא פרק יז פסוק י)

תיקון קוראים:

ואיש איש מבית ישראל ומן־הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל־דם ונתתי פני בנפש האכלת את־הדם והכרתי אתה מקרב עמה: (ויקרא פרק יז פסוק י)

תרגום אונקלוס:
וּגבַר גְּבַר מִבֵּית יִשׂרָאֵל וּמִן גִּיוֹרַיָא דְּיִתגַּיְרוּן בֵּינֵיהוֹן דְּיֵיכוֹל כָּל דַּם וְאֶתֵּין רֻגזִי בֶּאֱנָשָׁא דְּיֵיכוֹל יָת דְּמָא וַאֲשֵׁיצֵי יָתֵיהּ מִגּוֹ עַמֵיהּ :

עין המסורה:
ואיש איש - ב' בטעמא (קדמא גרש): וי' יז , י , יג. מבית ישראל - ו': ראה לעיל , ג. ונתתי פני - ד' ('נתינה פני' , חסר 'את'): וי' יז , י; כו , יז; יח' יד , ח; *דנ' י , טו. מקרב עמה - ג': וי' יז , י; כג , ל; במ' טו , ל.

מסורה קטנה:
ואיש איש - ב' בטע'; מבית ישראל - ו'; ונתתי פני - ד'.

רש"י:
כל דם - לפי שנאמר "בנפש יכפר" (להלן יא) , יכול לא יהא חייב אלא על דם המוקדשין? תלמוד לומר: כל דם (ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ח , ג). ונתתי פני - פנאי שלי: פונה אני מכל עסקי ועוסק בו (ראה שם , ד).

ראב"ע:
וכן משפט כל דם , כי הוא אסור בעבור שהוא הנפש (ע"פ דב' יב , כג): כי נפש הבשר בדם היא - זה אמת; כי הנפש , שבה יחיה האדם , היא בדם הלב. בנפש יכפר - בנפש שיש בו יכפר; והטעם: "נפש תחת נפש" (וי' כד , יח). ויש מפרשים (רס"ג תורה) כמו על נפשותיכם; ואין לו טעם אחר שאמר לכפר על נפשותיכם.

רלב"ג:
ואיש איש מבית ישראל ומן הגר הגר בתוכם אשר יאכל כל דם - לפי שזכר אחר זה "ואני נתתיו לכם על המזבח" (פס' יא) , למדנו (ראה כריתות כב , א) שלא יתחיב כרת אלא על הדם אשר מדרכו שינתן על המזבח , והוא דם הנפש; כמו שאמר "דם הפר" ו"דם השעיר" (וי' טז , יח). ואולם דם התמצית ודם האיברים - לא יתחייבו עליו כרת. ויתבאר מהשרשים הכוללים , שהדם ההוא הוא באזהרה.
ריכוז קישורים