תנ"ך - למען אשר יביאו בני ישראל את־זבחיהם אשר הם זבחים על־פני השדה והביאם לה' אל־פתח אהל מועד אל־הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לְמַעַן֩ אֲשֶׁ֨ר יָבִ֜יאוּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל אֶֽת־זִבְחֵיהֶם֘ אֲשֶׁ֣ר הֵ֣ם זֹבְחִים֘ עַל־פְּנֵ֣י הַשָּׂדֶה֒ וֶהֱבִיאֻ֣ם לַֽיהוָ֗ה אֶל־פֶּ֛תַח אֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד אֶל־הַכֹּהֵ֑ן וְזָ֨בְח֜וּ זִבְחֵ֧י שְׁלָמִ֛ים לַֽיהוָ֖ה אוֹתָֽם: (ויקרא פרק יז פסוק ה)

טקסט וניקוד:

לְמַעַן אֲשֶׁר יָבִיאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֶת־זִבְחֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם זֹבְחִים עַל־פְּנֵי הַשָּׂדֶה וֶהֱבִיאֻם לַיהוָה אֶל־פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד אֶל־הַכֹּהֵן וְזָבְחוּ זִבְחֵי שְׁלָמִים לַיהוָה אוֹתָם: (ויקרא פרק יז פסוק ה)

טקסט בלבד:

למען אשר יביאו בני ישראל את־זבחיהם אשר הם זבחים על־פני השדה והביאם לה' אל־פתח אהל מועד אל־הכהן וזבחו זבחי שלמים לה' אותם: (ויקרא פרק יז פסוק ה)

תיקון קוראים:

למען אשר יביאו בני ישראל את־זבחיהם אשר הם זבחים על־פני השדה והביאם ליהוה אל־פתח אהל מועד אל־הכהן וזבחו זבחי שלמים ליהוה אותם: (ויקרא פרק יז פסוק ה)

תרגום אונקלוס:
בְּדִיל דְּיַיתוֹן בְּנֵי יִשׂרָאֵל יָת דִּבחֵיהוֹן דְּאִנוּן דָּבְחִין עַל אַפֵּי חַקלָא וְיַיתוּנוּן לִקדָם יְיָ לִתרַע מַשׁכַּן זִמנָא לְוָת כָּהֲנָא וְיִכְּסוּן נִכסַת קֻדשִׁין קֳדָם יְיָ יָתְהוֹן :

עין המסורה:
יביאו - ט' (מלא וחסר): ראה וי' י , טו. על - י"ד פסוקים 'על אל אל' (כולל פעם אחת 'על ואל ואל'): שמ' יט , כ; כה , כ; לז , ט; וי' יז , ה; יהו' יז , ז; יח , ט; שו' יט , כב; מ"ב ו , יא; יש' יח , ב; יח' מג , כ; מו , יט; נחמ' ב , ה; דה"א יא , טו; יט , ב. והביאם - ג' , ב' מלא וחד חסר: *וי' יז , ה; יש' יד , ב; יר' כ , ה. אותם - ל"ט מלא בתורה: ראה וי' י , ב.

מסורה גדולה:
יביאו ט' וסימנהון והכינו את אשר יביאו ושפטו את העם שוק התרומה למען אשר יביאו בכורי כל אשר בארצם והשערים והתבן ובצבים ובפרדים יביאו לבוש מלכות כי אל הלשכות. והביאום ג' ב' מל' וחד חס' והביאם ליי' ולקחום עמים והביאום ובזזום ולקחום והביאום בבלה.

מסורה קטנה:
יביאו - ט'; והביאם - ג' ב' חס' וחד מל'; אותם - ל"ט מל' בתו'.

רש"י:
אשר הם זובחים - אשר הם רגילים לזבוח (ראה זבחים קו , ב).

רשב"ם:
אשר הם זובחים על פני השדה - ויש מהם שטועים לזבוח לשעירים (ראה להלן , ז) ולא לשמים.

ראב"ע:
למען אשר יביאו - זהו הטעם על המצוה הזאת. ופירוש על פני השדה:

רלב"ג:
למען אשר יביאו בני ישראל את זבחיהם אשר הם זובחים על פני השדה והביאום ליי' אל פתח אהל מועד אל הכהן - קרא על פני השדה , מה שהוא חוץ מהמקום המוגבל לזבחי השם יתעלה , כי השדה מורה על זאת הכונה , כמו שביארנו בפירוש אומרו "ובשר בשדה טרפה לא תאכלו" (שמ' כב , ל) , עם שכבר היה אפשר שהיו ישראל קודם מתן תורה זובחים זבחים על פני השדה , לא לעבודה לשם יתעלה; הלא תראה במעשה העגל , שהעלו עולות ויגישו שלמים (ראה שמ' לב , ו). והיה זה המנהג הפחות להם , ממה שנהגו וגדלו עליהם בהיותם במצרים בדיעותיהם הנפסדות ומנהגיהם הפחותים. וזבחו זבחי שלמים ליי' אותם , וזרק הכהן את הדם - רוצה לומר , שאפילו השלמים הנאכלים לבעלים , והיה אפשר מפני זה שיחשב שלא יתחייב כרת אם ישחטום בחוץ מפני חלק הבעלים שהוא נאכל במחנה ישראל - הנה יחוייב שיביאום אל מועד לשחטם , כדי שיהיו ליי' , ויקריב מהם למזבח הדם והחלבים.
ריכוז קישורים