תנ"ך - ולא־יזבחו עוד את־זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה־זאת להם לדרתם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְלֹא־יִזְבְּח֥וּ עוֹד֙ אֶת־זִבְחֵיהֶ֔ם לַשְּׂעִירִ֕ם אֲשֶׁ֛ר הֵ֥ם זֹנִ֖ים אַחֲרֵיהֶ֑ם חֻקַּ֥ת עוֹלָ֛ם תִּֽהְיֶה־זֹּ֥את לָהֶ֖ם לְדֹרֹתָֽם: (ויקרא פרק יז פסוק ז)

טקסט וניקוד:

וְלֹא־יִזְבְּחוּ עוֹד אֶת־זִבְחֵיהֶם לַשְּׂעִירִם אֲשֶׁר הֵם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם חֻקַּת עוֹלָם תִּהְיֶה־זֹּאת לָהֶם לְדֹרֹתָם: (ויקרא פרק יז פסוק ז)

טקסט בלבד:

ולא־יזבחו עוד את־זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה־זאת להם לדרתם: (ויקרא פרק יז פסוק ז)

תיקון קוראים:

ולא־יזבחו עוד את־זבחיהם לשעירם אשר הם זנים אחריהם חקת עולם תהיה־זאת להם לדרתם: (ויקרא פרק יז פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
וְלָא יְדַבְּחוּן עוֹד יָת דִּבחֵיהוֹן לְשֵׁידִין דְּאִנוּן טָעַן בָּתְרֵיהוֹן קְיָם עָלַם תְּהֵי דָא לְהוֹן לְדָרֵיהוֹן :

מסורה קטנה:
לשעירם - ל'.

רש"י:
לשעירים - שדים , שנאמר "ושעירים ירקדו שם" (יש' יג , כא; ראה תו"כ אחרי מות פרשתא ו פרק ט , ח).

ראב"ע:
ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים - הם השדים; ונקראו כן , בעבור שישתער הגוף הרואה אותם. והקרוב , בעבור שיראום המשוגעים כדמות שעירים. ומלת עוד תורֶה שכן היו ישראל עושים במצרים. אשר הם זונים - כי כל מי שמבקש אותם ומאמין בהם הוא זונה מתחת אלהיו , שיחשוב , כי יש מי שייטיב או ירע חוץ מהשם הנכבד והנורא.

ר' יוסף בכור שור:
ולא יזבחו עוד את זבחיהם - כלומר: איני אומר מפני שאני צריך לזבחיהם , אלא מפני שלא ירגילו להקטיר לעבודה זרה. וזהו "לא צויתי את בני ישראל ביום הוציאי אותם מארץ מצרים על דברי עולה וזבח" (ראה יר' ז , כב) - כי איני לא רעב ולא צמא (ע"פ עמ' ח , יא) , ולא עשיתי אלא כדי שישמעו לקולי , ולא ירגילו לעבודה זרה , ושיתכפרו מעוונם; ולהנאתם נתכוונתי ולא להנאתי.

רמב"ן:
לשעירים - לשדים; וכן הוא אומר "ושעירים ירקדו שם" (יש' יג , כא). לשון רבנו שלמה מ'תורת כהנים' (אחרי מות פרשתא ו פרק ט , ח). ואמר רבי אברהם , שנקראו השדים כן בעבור שישתער הגוף הרואה אותם. והקרוב , בעבור שיראום המשוגעים כדמות שעירים. ומלת עוד תורֶה , שכן היו ישראל עושים במצרים. אשר הם זונים - כי כל מי שמבקש אותם ומאמין בהם הוא זונה מתחת אלהיו , שיחשוב כי יש מי שייטיב או ירע חוץ מהשם הנכבד והנורא (ע"פ דב' כח , נח). וכבר רמז רבי אברהם במלת עוד האמת כאשר כתבתי למעלה (וי' טז , ח) , וכן שֵם ה'שעירים' יתברר לך מִשָם. ויקָראו "שֵדים" (דב' לב , יז) - בעבור שמשכנם במקום שדוד , כגון המדבר , ועיקר מציאותם בקצוות , כגון פאת הצפון החָרֵב מפני הקור. ודע , כי כאשר הבריאה מתחלה במעשה בראשית , בגוף האדם ובכל בעלי הנפש והצמחים והמתכות , מארבע יסודות , ונתחברו ארבעתם בכח אלוהי להיות מהן גוף גס מורגש לכל חמשת ההרגשות לעביו ולגסותו , כן היתה יצירה משתי יסודות , מן האש והאויר , והיה מהן גוף איננו מורגש ולא מושג לאחת מן ההרגשות , כאשר נפש הבהמה איננה מושגת להרגשות , לדקותה; והגוף הזה הוא רוחני , יטוס לדקותו וקלותו כאש וכאויר. וכאשר ההרכבה בכל דבר סבת ההויה וההפסד במורכבים מארבע יסודות , כך היא במורכבים האלו בשני היסודות , כי בהתחברותם יהיה בעל הגוף חי ובהפרדם יהיה כמת. ולכך אמרו רבותינו (ראה חגיגה טז , א): ששה דברים נאמרו בשדים: שלשה כמלאכי השרת: יש להן כנפים כמלאכי השרת , וטסים כמלאכי השרת , ויודעין מה שעתיד להיות כמלאכי השרת - 'יודעין' סלקא דעתך? אלא אימא: שומעין מה שעתיד להיות; שלשה כבני אדם: אוכלין ושותין כבני אדם , פרין ורבין כבני אדם , ומתים כבני אדם. וסבת המיתה - פירוד החבור , היא הסבה בכל המורכבים , וסיבת הטיסה - בקלות יסודותיו , כאשר נראה גם בעוף , כי מפני שגברו עליו האש והאויר , והיסודות האחרים בו מעטים , הוא טס ופורח; וכל שכן אלו , שאין בהן מן היסודות הכבדים כלום , שטיסתן גדולה , יעופו ולא ייגעו (ע"פ יש' מ , לא). וענין האכילה - ללחוך מן המים והאש הריחות והלחות , כענין האש שתלחוך המים אשר בתעלה (ע"פ מ"א יח , לח). והוא ענין ההקטרות שיעשו בעלי 'נגרומנסיא' (בלעז: מאגיה שחורה , העלאה באוב) לשדים , וסיבתה: היובש אשר תיבש האש אשר באויר בגופם , וצריך להחזירה , כאשר היא האכילה באדם לצורך מה שהוא ניתך ממנו. וענין מה שאמרו: שומעין מה שעתיד להיות - כי בטיסתן באויר השמים יקבלו העתידות משרי המזלות השוכנים באויר , והם נגידי התלי. ומשם יגידו גם בעלי הכנפים (ע"פ קה' י , כ) בעתידות , כאשר הוא מנוסה בנחשים , וכאשר אפרש במקומו בעזר האל יתברך (בדב' יח , ט). ואלו ואלו אינם יודעים במה שעתיד להיות לימים רבים ולעתים רחוקות (ע"פ יח' יב , כז) , רק יודיעו בעתיד להיות בקרוב , כי ידענו בנסיונותם שיקבלו מן השדים בנגזר לבא. ולכך תרגם אנקלוס "לשדים לא אלוה" (דב' לב , יז): "לשדין דלית בהון צרוך" - יאמר שאין בהם שום צרך כי לא ימנעו הנזק העתיד ולא יעשו שום תועלת , וגם לא יודיעו ברחוק , שישתמר ממנו האדם בדעתו; והוא לשון הכתוב גם כן: "לא אלוה" (שם) , כאלו אמר: 'לא כח וממשלה' , כי 'אלהים' - לשון אילוּת וכח: 'אל הם'; ויאמר שאין בשדים אילוּת ושום כח , ולכך אין צרך בהם , כי לא ירעו וגם היטב אין אותם (ע"פ יר' י , ה).

רלב"ג:
ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים - רוצה לומר: לשדים; והם הדומיונים הכוזבים , שיביאו לחשוב במה שאיננו אלוה שהוא האלוה. ואחשוב , כי מפני ששבתאי הוא אשר ייוחס לו עניין השדים , כמו שהתבאר במשפטי הכוכבים , והיה גדי בית שבתאי , הנה נקראו השדים שעירים. ואע"פ שדלי גם כן הוא בית שבתאי , הנה יתחדשו הדומיונים המפסידים משבתאי מצד טבע השחורה אשר מזל גדי מתייחס לה. וכן העניין בשבתאי , לא מצד טבע הדם אשר מזל דלי מתייחס לו. חקת עולם תהיה זאת לכם לדורותם - ראוי שנדע , שזאת החקה הנוהגת לדורות בזה הוא , שלא לזבח לשעירים , וכל שכן לעבודה זרה. ואמנם השחיטה חוץ מפתח אהל מועד , לא יתחייבו עליה כרת כי אם אחר שנגלה להם המקום שנבנה בו המזבח בהר המוריה; כי קודם זה היה אפשר להם לשחוט ולהעלות הקרבנות לשם יתעלה בכל המקומות , כמו שיתבאר בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יב , יג - יד). ולפי זה הפירוש יהיה זה מצות 'לא תעשה'. והנה הרב המורה לא מנאה , ובספרא אמרו (תו"כ אחרי מות פרשתא ו פרק ט , ה): "והביאום ליי'" (לעיל , ה) - מצות 'עשה'; מצות 'לא תעשה' מניין? תלמוד לומר: ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים. והנה אפשר שיהיה הרצון בזה , כי הבאתם הקרבנות ליי' אל אהל מועד יהיה סבה שלא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים; וזה , שאם היה מותר להם לזבח לשם יתעלה , מכל מקום הנה יהיה זה סבה שלא יעמדו על אמתת השם , ויחשבו בו רבוי לזאת הסבה , עד שלמיעוט עמידתם על האמת בזה , תהיה הקרבתם למה שיהיה האלוה לפי הדומיונים הכוזבים אשר הם השדים באמת. ולפי זה הפירוש יהיה שב אמרו חקת עולם תהיה זאת לכם לדורותם - לעניין שחיטת קדשים בחוץ. וזה אמנם יהיה אחר הגָלוֹת בית עולמים , כמו שיתבאר בפרשת 'ראה אנכי' (דב' יב , יג - יד). וכבר יורה שאין אמרו ולא יזבחו עוד את זבחיהם לשעירים - מצות 'לא תעשה' , שאם היה הדבר כן , לא היתה בזה המאמר מלת 'עוד' , אבל היתה המאמר בזה: ולא יזבחו את זבחיהם לשעירים; ואולם אמרו עוד יורה , שהרצון בזה , שזה יהיה סבה שלא יזבחו עוד זבחיהם לשעירים. וזה מבואר מאד.
ריכוז קישורים