תנ"ך - ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וּבְכָל־בְּהֵמָ֛ה לֹא־תִתֵּ֥ן שְׁכָבְתְּךָ֖ לְטָמְאָה־בָ֑הּ וְאִשָּׁ֗ה לֹֽא־תַעֲמֹ֞ד לִפְנֵ֧י בְהֵמָ֛ה לְרִבְעָ֖הּ תֶּ֥בֶל הֽוּא: (ויקרא פרק יח פסוק כג)

טקסט וניקוד:

וּבְכָל־בְּהֵמָה לֹא־תִתֵּן שְׁכָבְתְּךָ לְטָמְאָה־בָהּ וְאִשָּׁה לֹא־תַעֲמֹד לִפְנֵי בְהֵמָה לְרִבְעָהּ תֶּבֶל הוּא: (ויקרא פרק יח פסוק כג)

טקסט בלבד:

ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא: (ויקרא פרק יח פסוק כג)

תיקון קוראים:

ובכל־בהמה לא־תתן שכבתך לטמאה־בה ואשה לא־תעמד לפני בהמה לרבעה תבל הוא: (ויקרא פרק יח פסוק כג)

תרגום אונקלוס:
וּבכָל בְּעִירָא לָא תִתֵּין שְׁכֻבתָּך לְאִסתַּאָבָא בַהּ וְאִתְּתָא לָא תְקוּם קֳדָם בְּעִירָא לְמִשׁלַט בַּהּ תָּבְלָא הוּא :

מסורה קטנה:
לרבעה - ל'.

רש"י:
תבל היא (בנוסחנו: הוא) - לשון קָדש וערוה וניאוף; וכן "ואפי על תבליתם" (יש' י , כה). לשון אחר: תבל היא - לשון 'בלילה' וערבוב , זרע אדם וזרע בהמה.

ראב"ע:
ומלת שכבתך - כבר פרשתיה (ראה וי' טו , טז). ויתכן להיותו "משכבי" (לעיל , כב) , כי עם השכיבה יקרה קרי. וכאשר אמר באשת איש "לטמאה בה" (לעיל , כ) , כן אמר בבהמה. ובכל בהמה - נקבה , ולפני בהמה - זכר. לרבעה - שב אל הבהמה , כי האשה היא הנרבעת. וזאת המלה מגזרת "ארבעה" (מש' ל , כד). תבל הוא - אנשי הדקדוק אמרו (ראה רקמה ע' קמח) , שזאת המלה מהכפל , כמו "תמס יהלוך" (תה' נח , ט) , והתי"ו נוסף. ואמרו , כי טעמה כמו 'השחתה'. ויש אומרים (ראה השגה: 'שרר') כי גם "מבול" (בר' ט , יא) ממנו , וקרוב מגזרת "בלל יי' שפת כל הארץ" (בר' יא , ט). וזה הכלל: אסר הכתוב כל מי שיוכל אדם להתיחד עמם , ואשת איש ונכריה ואשר לא יוליד; כי מין לא יוליד כי אם ממינו ובמינו.

ר' יוסף בכור שור:
תבל הוא - פירשו רבותינו (ראה נדרים נא , א): וכי תבלין יש בה בעבירה מכוערת זו , שאתה מוצא בה טעם?! וכן "זימה" (להלן , כט) פירשו: 'זו מה' היא שוה יותר מאשה אחרת , שאתה נכשל בה?! וכן "תועבה" (לעיל , כב) - 'תועה' אתה 'בה' , שאתה תועה כשאתה מתאוה לה; שכמו שאסורה אשה , כך מותרת אשה.

רמב"ן:
וטעם הזכוּר והבהמה מפורסם - כי הוא דבר נתעב ואיננו בקיום המינין , כי אדם ובהמה לא יולידו. וכתב רבי אברהם: אחר שמצאנו "הן שכבתי אמש את אבי" (בר' יט , לד) , הנה לא תשכב - אזהרה לשוכב ולנשכב. ואם כדבריו , למה לא היתה האשה בכלל ובכל בהמה לא תתן שכבתך , כי הנשים בכלל האזהרות בכל התורה? אבל טעם "שכבתי אמש את אבי" - בעבור שהן השוכבות כדי שיצא ממנו הזרע , כידוע שהזרע יבוא מן התנועה או מן הגוף כולו , כמו שיתהוה הקצף בפיות הסוסים במרוצתם , או שיתיַלֵד בגידים הקרובים משם ויאסף שם בחמום התנועה ויֵצא; ואם לא שכבו אותו לא יָצא ממנו זרע , כי היה כאבן דומם (ע"פ חב' ב , יט) בשכרותו.

רלב"ג:
ובכל בהמה לא תתן שכבתך לטמאה בה - ראוי שתדע שזה הדין שוה בבהמה ובעוף , כי הגנות בכלם אחד. ואמנם זכר בהמה , להיותה יותר קרובה מטבע האדם משאר הבעלי חיים. והנה אין הבדל בבהמה בין הקטנה לגדולה , שנאמר: ובכל בהמה. וכיון שהערה בה או שהערת בו , חייב , אם היה גדול. כי המשכב כולל המשכב אשר כדרך והמשכב אשר לא כדרך , כמו שקדם (לעיל , ו). ואשה לא תעמוד לפני בהמה לרבעה תבל היא (בנוסחנו: הוא) - רוצה לומר: דבר בלוי והשחתה , להשתמש בכח האנושי להולדה בזה האופן הנפסד. שאם היה שתהיה ממנו הולדה , לא יהיה הנולד אדם כמו שלא יהיה הנולד מסוס ואתון סוס ולא חמור , אבל מין אחר , שעם זאת ההולדה גם כן תכלה אל מין אחר בלתי מוליד , כמו שהתבאר בספר 'בעלי חיים'. והוא מבואר , שהאדם גדול המעלה מאד ביחס אל הבעלי חיים האחרים , ולזה ראוי שיגיע עונש נפלא למי שישתמש במה שהכין הטבע להיות ממנו אדם , אל שיהיו ממנו שאר בעלי חיים.
ריכוז קישורים