תנ"ך - ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֶרְוַ֥ת אָבִ֛יךָ וְעֶרְוַ֥ת אִמְּךָ֖ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה אִמְּךָ֣ הִ֔וא לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽהּ: ס (ויקרא פרק יח פסוק ז)

טקסט וניקוד:

עֶרְוַת אָבִיךָ וְעֶרְוַת אִמְּךָ לֹא תְגַלֵּה אִמְּךָ הִוא לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָהּ: ס (ויקרא פרק יח פסוק ז)

טקסט בלבד:

ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה: ס (ויקרא פרק יח פסוק ז)

תיקון קוראים:

ערות אביך וערות אמך לא תגלה אמך הוא לא תגלה ערותה: ס (ויקרא פרק יח פסוק ז)

תרגום אונקלוס:
עֶריַת אֲבוּך וְעֶריַת אִמָך לָא תְגַלֵי אִמָך הִיא לָא תְגַלֵי עֶריְתַהּ :

עין המסורה:
וערות - ג': בר' ט , כג; וי' יח , ז; כ , יט.

מסורה גדולה:
כל אתנחה תגלֵה ושאר תגלֶה.

מסורה קטנה:
וערות - ג'.

רש"י:
ערות אביך - זו אשת אביך. או אינו אלא כמשמעו? נאמר כאן ערות אביך , ונאמר להלן "ערות אביו גלה" (וי' כ , יא) - מה להלן אשת אביו , אף כאן אשת אביו (ראה סנה' נד , א). וערות אמך - להביא אמו שאינה אשת אביו (ראה שם).

ראב"ע:
ערות אביך - והחל מהאב , שהוא קודם הבן; ואמר , שאסור הוא כל מי שהיא ערות אב ואם. והנה היא , האם , בראש , ואחר כן ערות אשת אב ואיננה אם , ואחר כן האחות שהיא בת אביו או בת אם. מולדת בית - דברי המתרגם ארמית ידועים. גם מולדת בית - שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין. מולדת חוץ - חוץ מהמנהג. ויש אומרים כי פירוש מולדת - כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג): שגדלה עמך בבית; או היא במקום אחר ומדינה אחרת , וגדלה בחוץ מבית האב עמך. ואחר כן הזכיר בת בנך.

ר' יוסף בכור שור:
ערות אביך - ולקמיה (ראה פס' ח) מפרש מהו ערות אביו. ערות אמך - כיון שהיא אמך , אסורה: בין נולדתָ מן האישות , בין באונס , בין בפיתוי , בין באיסור - כגון שבא על בתו או על אמו ונולדת ממנה - הרי היא אסורה לך.

רמב"ן:
ערות אביך וערות אמך. לשון רבנו שלמה: ערות אביך - זו אשת אביך; וערות אמך - להביא אמו שאינה אשת אביו; ערות אשת אביך - לרבות לאחר מיתה. וכן פירש "ערות אחי אביך לא תגלה" (להלן , יד): ומהו ערותו? - "אל אשתו לא תקרב" (שם). וכן הוא באמת כפי משמעותו הנכון. אבל בגמרא במסכת סנהדרין (נד , א) העלו , כי ערות אביך ו"ערות אחי אביך" - על הזכרים ממש , ולחייבו בשוגג שתים. ואני תמה לדעתם: למה לא יזהיר כן בבן ובאח עם ערות נשיהם? אולי חששה התורה בכבוד הזקנים יותר. אבל כל פסוק בפרשה אזהרה אחת , לא באו בפרשה שתי אזהרות ב'לאו' אחד , כי האחיות כולן וכן הבנות (ראה להלן , י) אחת הנה. והנכון בעיני על דרך הפשט , כי ערות אביך וערות אמך - 'לאו' אחד הוא ואזהרה אחת , ימנע שלא יבא על אמו; כי בבֹאו עליה יגלה ערות אביו וערות אמו , וזהו שאמר: אמך היא , כי עשית בה שתים רעות , שגלית ערות אם וערות אב. ואחרי שהזהיר על ערות אביו שהיא אמו , חזר והזהיר על ערות אשת אביו שאינה אמו , ואמר: ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא. וכן "ערות אחי אביך לא תגלה" - פירושו: "אל אשתו לא תקרב"; ולכך לא אמר 'ואֶל'.

רלב"ג:
ערות אביך וערות אמך לא תגלה - הרצון ב'ערות אב' - משכב זכור. ויתחייב עליו משני צדדין: האחד , מפני שהוא משכב זכור , והשנית מפני שהיא ערות אב. ואם עשה זה בשוגג , יתחייב שני חטאות , כי כבר יתחייב על הזדון - כרת , כמו שהתבאר אחר זה (וי' כ , יג). והרצון ב'ערות אם' - בין כדרכה בין שלא כדרכה , וכן העניין בשאר העריות. וכן אם היתה אמו עם זה אשת אביו , יתחייב עליה שלש חטאות: משום אשת איש , ומשום אשת אב , ומשום אם , כמו שיתבאר במה שאחר זה (סוף פרשת קדושים).
ריכוז קישורים