תנ"ך - ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֶרְוַ֥ת אֵֽשֶׁת־אָבִ֖יךָ לֹ֣א תְגַלֵּ֑ה עֶרְוַ֥ת אָבִ֖יךָ הִֽוא: ס (ויקרא פרק יח פסוק ח)

טקסט וניקוד:

עֶרְוַת אֵשֶׁת־אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה עֶרְוַת אָבִיךָ הִוא: ס (ויקרא פרק יח פסוק ח)

טקסט בלבד:

ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא: ס (ויקרא פרק יח פסוק ח)

תיקון קוראים:

ערות אשת־אביך לא תגלה ערות אביך הוא: ס (ויקרא פרק יח פסוק ח)

תרגום אונקלוס:
עֶריַת אִתַּת אֲבוּך לָא תְגַלֵי עֶריְתָא דַאֲבוּך הִיא :

רש"י:
ערות אשת אביך - לרבות לאחר מיתה (ראה סנה' נד , א).

ראב"ע:
ערות אביך - והחל מהאב , שהוא קודם הבן; ואמר , שאסור הוא כל מי שהיא ערות אב ואם. והנה היא , האם , בראש , ואחר כן ערות אשת אב ואיננה אם , ואחר כן האחות שהיא בת אביו או בת אם. מולדת בית - דברי המתרגם ארמית ידועים. גם מולדת בית - שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין. מולדת חוץ - חוץ מהמנהג. ויש אומרים כי פירוש מולדת - כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג): שגדלה עמך בבית; או היא במקום אחר ומדינה אחרת , וגדלה בחוץ מבית האב עמך. ואחר כן הזכיר בת בנך.

ר' יוסף בכור שור:
ערות אשת אביך - אעפ"י שאינה אמך. והשתא מפרש מהו "ערות אביך" דקאמר לעיל (פס' ז). ורבותינו פירשו (ראה סנה' נג , ב - נד , א) "ערות אביך" - 'ערות אשת אביך': בין היא אמו בין אינה אמו; וערות אשת אביך - להזהיר על אשת אביו לאחר מיתה. ואיכא למאן דאמר (ראה שם): "ערות אביך" - דווקא; והבא על אביו חייב שתים: משום אביו ומשום "ואת זכר" (להלן , כב). ואנוסת אביו ומפותת אביו - איכא למאן דאמר (ראה יבמות ד , א) דאסור , מדכתיב במקום אחר "לא יגלה כנף אביו" (דב' כג , א) - כנף שראה אביו לא יגלה. ואיכא דמוקי לההוא קרא בשומרת יבם של אביו (ראה יבמות צז , א) , אבל אנוסתו ומפותתו אינה מן התורה.

רמב"ן:
ערות אביך וערות אמך. לשון רבנו שלמה: ערות אביך - זו אשת אביך; וערות אמך - להביא אמו שאינה אשת אביו; ערות אשת אביך - לרבות לאחר מיתה. וכן פירש "ערות אחי אביך לא תגלה" (להלן , יד): ומהו ערותו? - "אל אשתו לא תקרב" (שם). וכן הוא באמת כפי משמעותו הנכון. אבל בגמרא במסכת סנהדרין (נד , א) העלו , כי ערות אביך ו"ערות אחי אביך" - על הזכרים ממש , ולחייבו בשוגג שתים. ואני תמה לדעתם: למה לא יזהיר כן בבן ובאח עם ערות נשיהם? אולי חששה התורה בכבוד הזקנים יותר. אבל כל פסוק בפרשה אזהרה אחת , לא באו בפרשה שתי אזהרות ב'לאו' אחד , כי האחיות כולן וכן הבנות (ראה להלן , י) אחת הנה. והנכון בעיני על דרך הפשט , כי ערות אביך וערות אמך - 'לאו' אחד הוא ואזהרה אחת , ימנע שלא יבא על אמו; כי בבֹאו עליה יגלה ערות אביו וערות אמו , וזהו שאמר: אמך היא , כי עשית בה שתים רעות , שגלית ערות אם וערות אב. ואחרי שהזהיר על ערות אביו שהיא אמו , חזר והזהיר על ערות אשת אביו שאינה אמו , ואמר: ערות אשת אביך לא תגלה ערות אביך היא. וכן "ערות אחי אביך לא תגלה" - פירושו: "אל אשתו לא תקרב"; ולכך לא אמר 'ואֶל'.

רלב"ג:
ערות אשת אביך לא תגלה - רוצה לומר: אע"פ שאינה אמו. והיא נקראת 'אשת אב' משנתארסה; ואע"פ שמת האב מן האירוסין , יתחייב עליה משום אשת אב. ואולם אנוסת אביו ומפותת אביו אינה אסורה לו משום אשת אב , כי אינה אשתו.
ריכוז קישורים