תנ"ך - ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

עֶרְוַ֨ת אֲחוֹתְךָ֤ בַת־אָבִ֙יךָ֙ א֣וֹ בַת־אִמֶּ֔ךָ מוֹלֶ֣דֶת בַּ֔יִת א֖וֹ מוֹלֶ֣דֶת ח֑וּץ לֹ֥א תְגַלֶּ֖ה עֶרְוָתָֽן: ס (ויקרא פרק יח פסוק ט)

טקסט וניקוד:

עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת־אָבִיךָ אוֹ בַת־אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן: ס (ויקרא פרק יח פסוק ט)

טקסט בלבד:

ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן: ס (ויקרא פרק יח פסוק ט)

תיקון קוראים:

ערות אחותך בת־אביך או בת־אמך מולדת בית או מולדת חוץ לא תגלה ערותן: ס (ויקרא פרק יח פסוק ט)

תרגום אונקלוס:
עֶריַת אֲחָתָך בַּת אֲבוּך אוֹ בַת אִמָך דִּילִידָא מִן אֲבוּך מִן אִתָּא אֻחרִי אוֹ מִן אִמָך מִן גְּבַר אָחֳרָן לָא תְגַלֵי עֶריַתהוֹן :

עין המסורה:
ערותן - ב': וי' יח , ט , י.

מסורה קטנה:
ערותן - ב'.

רש"י:
[בת אביך - אף בת אנוסה במשמע.] מולדת בית או מולדת חוץ - בין שאומרים לו לאביך: קיים את אמה , בין שאומרים לו לאביך: הוצא [אמה]; כגון בת ממזרת או בת נתינה (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק י , יג).

רשב"ם:
מולדת בית או מולדת חוץ - פנוייה. כך נראה בעיני לפי פשוטו.

ראב"ע:
ערות אביך - והחל מהאב , שהוא קודם הבן; ואמר , שאסור הוא כל מי שהיא ערות אב ואם. והנה היא , האם , בראש , ואחר כן ערות אשת אב ואיננה אם , ואחר כן האחות שהיא בת אביו או בת אם. מולדת בית - דברי המתרגם ארמית ידועים. גם מולדת בית - שנולדה על משפט בית ישראל אחר אירוסין וקדושין. מולדת חוץ - חוץ מהמנהג. ויש אומרים כי פירוש מולדת - כמו "יולדו על ברכי יוסף" (בר' נ , כג): שגדלה עמך בבית; או היא במקום אחר ומדינה אחרת , וגדלה בחוץ מבית האב עמך. ואחר כן הזכיר בת בנך.

ר' יוסף בכור שור:
מולדת בית - שנולדה מן אשת אביך שאינה אמך , או מבעל אמך שאינו אביך; ואם היא מאביך ומאמך - כל שכן שהוא בכלל מולדת בית. או מולדת חוץ - מאונס ומפיתוי: בין שפיתה אביך אמך , או אנס; בין שפתה או אנס אשה אחרת; או שנאנסה או נתפתתה אמך מאיש אחר.

רמב"ן:
מולדת בית או מולדת חוץ - בין שאומרין לאביך: קיים את אמה , בין שאומרין לאביך: הוצא את אמה , כגון ממזרת או נתינה; לשון רבנו שלמה. ואיננו נכון , כי יצא מזה שאחותו מן העריות לא תהיה בכלל האיסור הזה , והן כולן ב'כרת' , חוץ מן הנולדת משִפחה ונכרית. ואני תמה על הרב , שהרי בגמרא יבמות בפרק שני (ראה כב , א; כג , א) מפורש: ואימא פרט לאחותו מחייבי 'לאוין'?! אמר רב פפא: חייבי 'לאוין' תפסי בהו קדושי , דכתיב "כי תהיין לאיש שתי נשים האחת אהובה והאחת שנואה" (דב' כא , טו) - וכי יש אהובה לפני המקום ויש שנואה לפני המקום? אלא "אהובה" - אהובה בנשואיה , "שנואה" - שנואה בנשואיה; ואמר רחמנא "כי תהיין" - ואימא פרט לאחותו מחייבי כריתות?! אמר רבא: אמר קרא: ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ; בין שאומרין לאביך: קיים , בין שאומרין לאביך: הוצא; ואמר רחמנא "אחותך היא" (להלן , יא). והנה פירושו שאומרין לו 'הוצא' - שתוציאנה מביתך , שאינה אשתך ואין קדושיך תופסין בה , שהם חייבי כריתות ומיתות בית דין , ואף על פי כן חייב עליה משום אחותו; אבל אחותו מן השפחה והנכרית איננה בכלל האיסור הזה , מפני שהוָלד כמוה. ועל דרך הפשט , יאמר: ערות אחותך... בת אמך מולדת מן הנשואין - שהכניסה האיש לו לבית , או מולדת חוץ - שמצא איש אותה בחוץ ותפשה ושכב עמה וילדה לו , לא תגלה ערותה. הזכיר בבת אמו בין שתוָלד מן הנשואין או מן הזנות - כי אע"פ שכל אחת משתיהן בת אמו ולא בת אביו , יעלה על הדעת שראוי לנהוג כְּבוד האחוה במולדת הנשואין ולא בבאים מן הזנות שהכל הפקר; ולכך הוצרך הכתוב להזהיר על הכל. ועוד הזכיר באחותו מן האב כתוב אחר , "ערות בת אשת אביך מולדת אביך" (להלן , יא) , והיא אחותו בת אביו מן הנשואין. והוצרך להזכיר זה , בעבור שהזכיר ערות אחותך בת אביך סתם , ופירש בבת אמו מולדת בית , בנשואין , או מולדת חוץ , בזנות; ויחשב מזה בבת האב מן הזנות שתהיה מותרת , כי אולי לא תחוש התורה לשאֵר האיש הבא מן הזנות בעבור שאין הנולדים ידועים לו , ולכך באר ואמר "ערות בת אשת אביך מולדת אביך" - להגיד כי בת אביו הנזכרת בתחלה אינה בת אשת אביו. ובעבור שהיה בבני נח אסור באחוה מן האם ולא מן האב (ראה סנה' נח , א) , יפרש הכתוב כי בישראל כולן שוות באיסור. והנכון בפשט הכתוב הזה מה שאמרו חכמים בגמרא יבמות (כב , ב): הבא על אחותו , והיא לו בת אשת אביו שאינה אמו , חייב משום אחותו ומשום בת אשת אביו; ומפרש שם: מכדי , כתיב ערות אחותך בת אביך , "בת אשת אביך מולדת אביך" למה לי? שמע מינה: לחייבו משום אחותו ומשום בת אשת אביו , ויכפול הכתוב ב'לאוין' לחייב על כל שם ושם , כי אפילו בשרצים יכפול 'לאוין' רבים בשם אחד ללקות עליהן.

רלב"ג:
ערות אחותך בת אביך או בת אמך מולדת בית או מולדת חוץ - אחשוב שמולדת בית היא ההולדה שתהיה לאשה מאישה , ומולדת חוץ היא ההולדה שתהיה לאב ממי שאינה אשתו; או ההולדה שתהיה לאם ממי שאינו אישה. ובארה התורה , שאע"פ שהיא אחותו בזנות או בממזרות , בין מן האב בין מן האם , יתחייב עליה משום 'ערוה'. וזהו מה שלמדנו מאמרו או מולדת חוץ.
ריכוז קישורים