תנ"ך - לא
תקפו
פאת
ראשכם
ולא
תשחית
את
פאת
זקנך:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
לֹ֣א
תַקִּ֔פוּ
פְּאַ֖ת
רֹאשְׁכֶ֑ם
וְלֹ֣א
תַשְׁחִ֔ית
אֵ֖ת
פְּאַ֥ת
זְקָנֶֽךָ:
(ויקרא פרק יט פסוק כז)
לֹא
תַקִּפוּ
פְּאַת
רֹאשְׁכֶם
וְלֹא
תַשְׁחִית
אֵת
פְּאַת
זְקָנֶךָ:
(ויקרא פרק יט פסוק כז)
לא
תקפו
פאת
ראשכם
ולא
תשחית
את
פאת
זקנך:
(ויקרא פרק יט פסוק כז)
לא
תקפו
פאת
ראשכם
ולא
תשחית
את
פאת
זקנך:
(ויקרא פרק יט פסוק כז)
תרגום אונקלוס:
לָא
תַקְפוּן
פָּתָא
דְּרֵישְׁכוֹן
וְלָא
תְחַבֵּיל
יָת
פָּתָא
דְּדִקנָך
:
רש"י:
לא
תקיפו
פאת
ראשכם
-
זה
המשוה
צדעיו
לאחורי
אזניו
ולפדחתו
(ראה
מכות
כ
,
ב)
,
ונמצא
הקף
ראשו
עגול
סביב;
שעל
אחורי
אזניו
עקרי
שערו
למעלה
מצדעיו
הרבה.
פאת
זקנך
-
סוף
הזקן
וגבוליו
,
והן
חמש:
שתים
בכל
לחי
ולחי
למעלה
אצל
הראש
,
שהוא
רחב
ויש
בו
שתי
פיאות;
ואחת
מלמטה
,
בסנטרו
,
מקום
חיבור
שני
הלחיים
יחד
(ראה
שם
,
א).
ראב"ע:
וטעם
זכר
לא
תקיפו
פאת
ראשכם
-
כמעשה
הגוים
,
להיותם
מובדלים
מהם;
ואחר
ששער
הראש
והזקן
לתפארת
נברא
,
אין
ראוי
להשחת.
ויש
אומרים
כי
זה
הפסוק
דבק
עם
ושרט
לנפש
,
כי
יש
מי
שישחית
פאת
ראש
,
גם
פאת
זקן
,
בעבור
המת.
ושרט
,
גם
הפאה
בראש
ובזקן
,
ידועים
מדברי
הקבלה
(ראה
תו"כ
קדושים
פרשתא
ג
פרק
ו
,
ג
-
ט).
ומלת
לנפש
-
לנפש
הגוף
המת
,
וכן
מתורגם;
והוא
האמת.
ולא
נדגש
הנו"ן
,
להקל
על
הלשון.
וכתובת
קעקע
-
יש
אומרים
שהוא
דבק
עם
ושרט
לנפש
,
כי
יש
מי
שירשום
גופו
בצורה
ידועה
באש
,
על
המת;
ויש
עד
היום
מורשמים
בנערותם
בפניהם
,
להיותם
מוכרים.
ומלת
'קעקע'
-
'כפולה'
,
כמו
"רוקע
הארץ
וצאצאיה"
(יש'
מב
,
ה);
והיא
מגזרת
"והוקע
אותם"
(במ'
כה
,
ד).
ועל
דעת
המתרגם
היא
מלה
זרה;
גם
הוא
נכון.
ר' יוסף בכור שור:
לא
תקיפו
פאת
ראשיכם
(בנוסחנו:
ראשכם)
ולא
תשחית
(בנוסחנו
נוסף
'את')
פאת
זקניך
-
כמו
שעושין
הכומרים
,
לחוק
עבודה
זרה
הוא;
והקפיד
עליה
הכתוב
,
שלא
נלך
בחקותם
(ראה
וי'
כ
,
כג).
ויש
לפרש:
גנאי
למלך
,
שיראו
עבדיו
מנוולים.
רלב"ג:
לא
תקיפו
פאת
ראשכם
-
ידוע
שממנהג
עבודה
זרה
היה
להקיף
פאת
ראשם
,
רוצה
לומר:
לגלח
אותה
בתער.
וכבר
נשאר
רושם
זה
המנהג
עד
היום.
והתורה
צותה
אלינו
שלא
נלך
בחקותיהם
כדי
שנתרחק
מדיעותיהם
הנפסדות
בתכלית
מה
שאפשר
,
עם
שבזה
תועלת
להחכימנו
ולהעמידנו
על
סודות
הבריאה
האנושית.
וכבר
יתבאר
,
שחלקי
הראש
הם
בלתי
מתדמה
הטבע;
ומזה
הצד
הבדילה
התורה
בין
הקרחת
והגבחת
(ראה
וי'
יג
,
מ
-
מב).
והנה
הקפת
הראש
יביא
לחשוב
שיהיה
הכל
מטבע
אחד
,
כי
טבע
העגול
-
אחד
ומתדמה.
ולזה
מנעה
התורה
זה
,
כדי
להעמידנו
על
הבדל
הדברים;
כי
עמידתינו
על
הבדלי
הדברים
ומה
שיוחדו
בו
קצתם
מקצת
,
תביאנו
לעמוד
על
מהות
הדברים
וטבעיהם.
ומי
שלא
יחקור
בזה
האופן
,
אבל
יחשוב
כל
הדברים
כולם
מתדמים
,
תבצר
ממנו
כל
החכמה
,
ויהיה
זה
סבה
אל
שיאמין
שאין
בכאן
כי
אם
הצורה
החמרית
,
כמו
שחשבו
הרבה
מן
הקודמים.
ולפי
שטבע
פאת
הראש
הימנית
הוא
מתחלף
לפאת
הראש
השמאלית
,
הנה
יתחייב
על
שתי
אלו
הפאות
שתי
מלקויות.
וראוי
שתדע
,
שהמגלח
פאת
חבירו
-
הוא
שיתחייב
מלקות
,
אע"פ
שאינו
הוא
המתגלח.
ואמנם
המתגלח
לא
יתחייב
מלקות
כי
לא
עשה
מעשה.
ויתחייב
,
שזה
הדין
הוא
באיש
לבד
,
לפי
שסמך
לזה
ולא
תשחית
את
פאת
זקנך
,
והאשה
אין
לה
זקן.
ולזה
יתבאר
,
שהאשה
שגלחה
פאת
ראשה
או
פאת
ראש
האיש
-
פטורה.
ולא
תשחית
את
פאת
זקנך
-
זאת
ההשחתה
היא
לפי
הוראת
הגדר
-
גלוח
בתער.
והנה
המקומות
שהם
פאה
בזקן
לפי
הוראת
הגדר
הם
חמשה
פאות:
שתים
מימין:
אחד
בלחי
העליון
ואחת
בלחי
התחתון
,
ושתים
כנגדן
בשמאל.
ואחת
חבור
לחי
התחתון
הימיני
לשמאלי.