תנ"ך - אל־תחלל את־בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אַל־תְּחַלֵּ֥ל אֶֽת־בִּתְּךָ֖ לְהַזְנוֹתָ֑הּ וְלֹא־תִזְנֶ֣ה הָאָ֔רֶץ וּמָלְאָ֥ה הָאָ֖רֶץ זִמָּֽה: (ויקרא פרק יט פסוק כט)

טקסט וניקוד:

אַל־תְּחַלֵּל אֶת־בִּתְּךָ לְהַזְנוֹתָהּ וְלֹא־תִזְנֶה הָאָרֶץ וּמָלְאָה הָאָרֶץ זִמָּה: (ויקרא פרק יט פסוק כט)

טקסט בלבד:

אל־תחלל את־בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה: (ויקרא פרק יט פסוק כט)

תיקון קוראים:

אל־תחלל את־בתך להזנותה ולא־תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה: (ויקרא פרק יט פסוק כט)

תרגום אונקלוס:
לָא תַחֵיל יָת בְּרַתָּך לְאַטעָיוּתַהּ וְלָא תִטעֵי אַרעָא וְתִתמְלֵי אַרעָא עֵיצַת חֲטִין :

מסורה קטנה:
להזנותה - ל'.

רש"י:
אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר בתו פנויה לביאה שלא לשם קידושין (ראה תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ז , א). ולא תזנה הארץ - אם אתה עושה כן , הארץ מזנה את פירותיה לעשותן במקום אחר ולא בארצכם וכן הוא אומר "וימנעו רביבים" (יר' ג , ג; ראה שם , ג - ד).

רשב"ם:
להזנותה - זנות של פנוייה , להיות כקדֵישה (ראה דב' כג , יח).

ראב"ע:
וטעם להזכיר אל תחלל את בתך - בעבור "שרט לנפש" (לעיל , כח): שלא תתגלה לעיני הכל; כי קול באשה ערוה , ואף כי שרט. ולא תזנה הארץ - טעמו: יזנו אנשי הארץ; כמו "ארץ כי תחטא לי" (יח' יד , יג).

ר' יוסף בכור שור:
לא תחלל - לא תנהג בה חולין. להזנותה - להפקירה , כגון הזונות ההולכות מעיר לעיר ואינן מקפידות על עצמם. ומלאה הארץ זימה - שאינה יודעת ממי מתעברת , ונמצא אב בא על בתו ואח על אחותו (ראה תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ז , ה).

רמב"ן:
אל תחלל את בתך להזנותה - במוסר את בתו פנויה שלא לשום קדושין. ולא תזנה הארץ - אם אתה עושה כן , הארץ מזנה את פירותיה לעשותם במקום אחר ולא בארצכם; וכן הוא אומר "וימנעו רביבים ומלקוש לא היה ומצח אשה זונה היה לך" (יר' ג , ג) ; לשון רבנו שלמה. ולא הבינותי דעתו , שאין 'זנות' בתורה בפנויה! שהלכה פסוקה היא (ראה יבמות סא , ב): פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות לא עשאה זונה; ומפורש אמרו בסנהדרין (נ , ב - נא , א): "ובת... כהן כי תחל לזנות" (וי' כא , ט) - יכול אפילו פנויה? והקשו: והא "לזנות" כתיב? ותירצו כרבי אלעזר , דאמר: פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה. וכן אמרו "אשה זונה וחללה לא יקחו" (וי' כא , ז) - שאינה בפנויה , אלא גיורת ומשוחררת או שנבעלה בעילת זנות ממי שאין קדושין תופסין בה; כמו שמפורש ביבמות (סא , ב) ובסיפרא (תו"כ אמור פרשתא א פרק א , ז): "אשה זונה" - רבי יהודה אומר: זו אילונית; וחכמים אומרים: אין הזונה אלא הגיורת והמשוחררת ושנבעלה בעילת זנות; ר' אלעזר אומר: אף פנוי הבא על הפנויה שלא לשום אישות עשאה זונה. וכך אמרו (ראה תמורה כט , ב) לענין "לא תביא אתנן זונה" (דב' כג , יט) - שאינו בפנויה כלל. אבל הבריתא השנויה ב'תורת כהנים' (קדושים פרשתא ג פרק ז , א) [והוזכרה בגמרא בסנהדרין (עו , א)] , או שהיא כרבי אלעזר ואינה הלכה , או שהיא במוסר את בתו למי שאין לו אישות , כגון גוי ועבד וחייבי כריתות ומיתות בית דין , שזה נקרא 'זנות' לדעת חכמים; וזהו שאמרו: במוסר את בתו פנויה שלא לשום אישות , כלומר: למי שאי אפשר להיות אישות ביניהם. וכן מה ששנו שם בסיפרא (תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ז , ג): ולא תזנה הארץ - מזנים הם הפירות , הוא דרך אגדה , נדרש ממלת 'הארץ' , מדלא כתיב 'ולא יזנו אנשי הארץ'. אבל עיקר הכתוב - שהוא 'לאו' שני , וכבר מנאו בעל 'הלכות גדולות' בחשבון ה'לאוין' (ראה ה"ג בהקדמה ע' יד). והיא אזהרה לאיש הזונה ולבת עצמה שלא תמסור עצמה לשום זנות; ומכאן הוא שאמרו שם בבריתא (תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ז , א): וכן היא , המוסרת עצמה שלא לשום אישות. וטעם הכתוב , כי בעבור שהבת ברשות אביה והוא רשאי בנעוריה לקדש אותה ולהכניסה לחופה , והאונס והמפתה אותה נותן קְנָסָהּ לאביה - פירש הכתוב שאיננו רשאי למסרה למי שיהיה זנות , והזהירו מזה ב'לאו'. ואחרי הזהרת האב הזהיר גם הזונים עצמם , האיש והאשה. ורבנו שלמה כתב בפרשת 'אמור אל הכהנים' (וי' כא , ז): זונה - שנבעלה בעילת ישראל האסור לה , כגון חייבי כריתות או נתין או ממזר. וזו הודאה ממנו שאין 'זנות' בכשרים , אלא שהוא מרבה בה אף חייבי 'לאוין' , וזה דעתו גם בפירושיו בגמרא (ראה יבמות סא , א). וגם זה איננו נכון , אלא מחייבי כריתות וגוי ועבד , שאין להם קדושין בה , היא נעשית זונה , וכהן לוקה עליה משום זונה; אבל מחייבי 'לאוין' - ממזר וגר , עמוני ומואבי - אינה זונה ואינו לוקה עליה , אלא שנפסלה מן התרומה ומן הכהונה; דכתיב "כי תהיה לאיש זר" (וי' כב , יב) - כיון שנבעלה לפָסוּל לה , פסלהּ (ראה יבמות סח , א); ומחייבי 'לאוין' שבכהונה נעשית 'חללה'.

רלב"ג:
אל תחלל את בתך להזנותה - זאת היא מצות 'לא תעשה' לא מנאה הרב המורה. ועניינה , שלא ימסור אדם בתו לביאה שלא לשם אישות. ולא תזנה הארץ ומלאה הארץ זמה - רוצה לומר , שמי שיחלל בתו להזנותה יהיה סבה שתזנה הארץ , כי היא תפקיר עצמה לכל ולא תבוש , אחרי ראותה שאביה רוצה בזה; ויהיה זה סבה שתמלא הארץ זמה , כי יקרה מזה שלא יוָדע ממי הרתה , ויבוא העניין שישא האב - בתו , והאח - אחותו.
ריכוז קישורים