תנ"ך - אל־תפנו
אל־האבת
ואל־הידענים
אל־תבקשו
לטמאה
בהם
אני
ה'
אלהיכם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אַל־תִּפְנ֤וּ
אֶל־הָאֹבֹת֙
וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִ֔ים
אַל־תְּבַקְשׁ֖וּ
לְטָמְאָ֣ה
בָהֶ֑ם
אֲנִ֖י
יְהוָ֥ה
אֱלֹהֵיכֶֽם:
(ויקרא פרק יט פסוק לא)
אַל־תִּפְנוּ
אֶל־הָאֹבֹת
וְאֶל־הַיִּדְּעֹנִים
אַל־תְּבַקְשׁוּ
לְטָמְאָה
בָהֶם
אֲנִי
יְהוָה
אֱלֹהֵיכֶם:
(ויקרא פרק יט פסוק לא)
אל־תפנו
אל־האבת
ואל־הידענים
אל־תבקשו
לטמאה
בהם
אני
ה'
אלהיכם:
(ויקרא פרק יט פסוק לא)
אל־תפנו
אל־האבת
ואל־הידענים
אל־תבקשו
לטמאה
בהם
אני
יהוה
אלהיכם:
(ויקרא פרק יט פסוק לא)
תרגום אונקלוס:
לָא
תִתפְּנוֹן
בָּתַר
בִּדִּין
וּזכוּרוּ
לָא
תִתבְּעוֹן
לְאִסתַּאָבָא
בְהוֹן
אֲנָא
יְיָ
אֱלָהֲכוֹן
:
רש"י:
אל
תפנו
אל
האובות
-
אזהרה
לבעל
אוב
וידעוני.
בעל
אוב
-
זה
פיתום
המדבר
משחיו;
ידעוני
-
המכניס
עצם
חיה
ששמה
'ידוע'
לתוך
פיו
,
והעצם
מדבר
(ראה
סנה'
סה
,
ב).
אל
תבקשו
להיות
עסוקים
בם
-
שאם
תעסקו
בם
אתם
מִטמאין
לפני
,
ואני
מתעב
אתכם.
אני
יי'
אלהיכם
-
דעו
את
מי
אתם
מחליפים
במי
(ראה
תו"כ
קדושים
פרשתא
ג
פרק
ז
,
יא).
ראב"ע:
וטעם
להזכיר
האובות
והידעונים
-
בעבור
המת
(ראה
לעיל
,
כח);
וכן
כתוב
בישעיה
"בעד
החיים
אל
המתים"
(ח
,
יט).
האובות
-
מגזרת
"וכאובות
חדשים"
(ראה
איוב
לב
,
יט);
כי
הם
עיקר
זאת
האומנות.
והידעונים
-
מגזרת
"דעת"
(במ'
כד
,
טז);
שיבקשו
לדעת
העתידות.
וריקי
מוח
אמרו:
לולי
שהאובות
אמת
,
גם
כן
דרך
הכשוף
-
לא
אסרם
הכתוב.
ואני
אומר
הפך
דבריהם
,
כי
הכתוב
לא
יאסור
האמת
,
רק
השקר;
והעד:
האלילים
והפסילים.
ולולי
שאין
רצוני
להאריך
,
הייתי
מבאר
דבר
בעלת
אוב
(ראה
ש"א
כח
,
ז
ואי')
בראיות
גמורות.
וטעם
אל
תפנו
-
ליודע
האומנות.
וטעם
אל
תבקשו
-
לִשְאוֹל
כְּשָאוּל
(ראה
שם).
וטעם
אני
יי'
אלהיכם
-
שלא
תבקשו
כי
אם
השם
לבדו.
והנה
הזכיר
לטמאה
-
כי
נפש
הפונה
והמבקש
טמאה
היא
,
אינה
דבקה
בשם.
ר' יוסף בכור שור:
ולא
תבקשו
לטמאה
בהם
-
כמו
'אל
תבקשו
בהם
לטומאה';
שהמבקש
מהם
-
טמא
ונמאס.
אני
יי'
אלהיכם
-
ואין
לכם
לבקש
אלא
ממני
ומנביאי.
רלב"ג:
אל
תפנו
אל
האובות
-
ידוע
ממה
ששאל
שאול
באוב
לאשה
בעלת
אוב
(ראה
ש"א
כח
,
ח)
,
כי
האוב
הוא
פועל
יביא
לדמות
שהעלו
בו
המת
,
ויתפעל
הדומיון
באופן
שיתדמה
לו
שהוא
שומע
קול
מהמת
ההוא
,
יודיע
לו
העתידות.
והתבאר
,
שזה
הקול
המדומה
הוא
נמוך
מאוד;
אמר:
שפל
מאוב
קולך
(ראה
יש'
כט
,
ד).
וידמה
שמה
שנתפרסם
מההודעה
המגעת
בכמו
זה
האופן
בלקיחת
גלגלת
המת
,
הוא
מזה
הסוג.
ואל
הידעונים
אל
תבקשו
לטמאה
בה
-
הנה
הידעוני
היה
,
שהיו
לוקחים
עצם
מעוף
ששמו
'ידוע'
והיו
משימים
אותו
בפיהם
,
ויעשו
פעולות
להתבודד
דמיונם
,
עד
שיגיע
מזה
שידברו
בפיהם
דברים
ויחשבו
שיודיעו
בזה
האופן
מה
שעתיד
להיות.
והנה
הפליגה
התורה
בהרחקת
זה
,
לפי
שהיותר
חזקה
שבראיות
על
שיש
בכאן
שכל
פועל
כל
אלו
הדברים
אשר
בכאן
,
היא
ההודעה
,
שהגיע
מזה
בחלום
או
בקסם
או
בנבואה
,
כמו
שבארנו
בשני
ממלחמות
יי'.
ולזה
תמצא
שאמר
הנביא:
"מי
פעל
ועשה
קורא
הדורות
מראש"
(יש'
מא
,
ד)
,
רוצה
לומר
,
שהודעתו
הדברים
העתידים
טרם
היותם
,
הוא
ראייה
חזקה
על
היותו
פועל
אותם;
ומי
שישים
סבת
ההודעה
-
המתים
או
העצמות
,
יבטל
שיהיה
בכאן
סדור
מסודר
משכל
,
אבל
יהיה
החומר
-
הוא
התחלה
לכל
הדברים;
וזה
בתכלית
הגנות
וההפסד.