תנ"ך - לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

לֹא־תַעֲשׂ֥וּ עָ֖וֶל בַּמִּשְׁפָּ֑ט בַּמִּדָּ֕ה בַּמִּשְׁקָ֖ל וּבַמְּשׂוּרָֽה: (ויקרא פרק יט פסוק לה)

טקסט וניקוד:

לֹא־תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט בַּמִּדָּה בַּמִּשְׁקָל וּבַמְּשׂוּרָה: (ויקרא פרק יט פסוק לה)

טקסט בלבד:

לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה: (ויקרא פרק יט פסוק לה)

תיקון קוראים:

לא־תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה: (ויקרא פרק יט פסוק לה)

תרגום אונקלוס:
לָא תַעבְּדוּן שְׁקַר בְּדִין בְּמִשׁחֲתָא בְּמַתקָלָא וּבִמכִילְתָא :

עין המסורה:
במשפט - ח' דגושים: ראה לעיל , טו. במדה - ג' דגושים: *וי' יט , לה; יהו' ג , ד; דה"ב ג , ג. במשקל - ד' דגושים: *וי' יט , לה; כו , כו; דה"א כח , יד , יח.

מסורה גדולה:
במדה ג' דגש' וסימנהון לא תעשו עול במשפט אך רחוק יהיה ביניכם אמות במדה הראשונה.

מסורה קטנה:
במשפט - ח' דגש'; במדה - ג' דגש'; במשקל - ד' דגש'; ובמשורה - ל'.

רש"י:
לא תעשו עול במשפט - אם לדיָן , הרי כבר אמור: "לא תעשו עול במשפט" (לעיל , טו); ומהו משפט השנוי כאן? היא המדה והמשקל והמשורה. מלמד שהמודד נקרא דיין; שאם שיקר במדה - הרי הוא כמקלקל את הדין , וקרוי 'עַוָּל' , 'סָנוי' ו'משוקץ' , 'חרם' 'ותועבה' , וגורם לחמשה דברים האמורים בדיין: מטמא את הארץ , ומחלל את השם , ומסלק את השכינה , ומפיל את ישראל בחרב , ומַגלה אותם מארצם (ראה תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ח , ה). במדה - זו מדת הארץ (ראה שם , ו). במשקל - כמשמעו. במשורה - היא מדת הלח (ראה יח' ד , יא) והיבש (ראה תו"כ קדושים פרשתא ג פרק ח , ו).

רשב"ם:
במדה - במדת קרקע. משורה - מדת הלח; כמו שאמרו (משנה אבות ו , ד): ומים במשורה תשתה.

ראב"ע:
וטעם לא תעשו עול - בעבור הגר (ראה לעיל , לג - לד) , כטעם "ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו" (דב' א , טז). וכן במדה - שלא יעשה מרמה במדת האמת; גם האמות משתנות. וכן במשקל , וכן במשורה; וזאת המלה לבדה , חוץ מספר יחזקאל (ד , יא) , והוא כלי לָמוֹד לח ויבש. ויתכן להיות פירוש במשפט - במנהג הידוע בארץ.

רלב"ג:
לא תעשו עול במשפט במדה במשקל ובמשורה - הכונה במשפט בזה הפסוק: המשפט שיהיה על פי המדה , המשקל והמשורה. והמשל , שהמודד הבגד בקנה המדה או המודד בארץ , הוא השופט על פי המדה ההיא , כמה ראוי שינתן אל זה האיש מהבגד או מהארץ או משאר העניינים הדומים. וכן השוקל במאזנים איזה משקל שיהיה מאיזה דבר שיהיה , שופט על פי המשקל ההוא כמה יותן לזה האיש מהעניין ההוא. וכן העניין במשורה , והיא המדה המכילה שיעור מה מהפירות או מהמשקים. ולזה ראוי שלא יטה השופט המשפט בשום צד מהצדדים.
ריכוז קישורים