תנ"ך - ואכליו
עונו
ישא
כי־את־קדש
ה'
חלל
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וְאֹֽכְלָיו֙
עֲוֺנ֣וֹ
יִשָּׂ֔א
כִּֽי־אֶת־קֹ֥דֶשׁ
יְהוָ֖ה
חִלֵּ֑ל
וְנִכְרְתָ֛ה
הַנֶּ֥פֶשׁ
הַהִ֖וא
מֵעַמֶּֽיהָ:
(ויקרא פרק יט פסוק ח)
וְאֹכְלָיו
עֲוֺנוֹ
יִשָּׂא
כִּי־אֶת־קֹדֶשׁ
יְהוָה
חִלֵּל
וְנִכְרְתָה
הַנֶּפֶשׁ
הַהִוא
מֵעַמֶּיהָ:
(ויקרא פרק יט פסוק ח)
ואכליו
עונו
ישא
כי־את־קדש
ה'
חלל
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה:
(ויקרא פרק יט פסוק ח)
ואכליו
עונו
ישא
כי־את־קדש
יהוה
חלל
ונכרתה
הנפש
ההוא
מעמיה:
(ויקרא פרק יט פסוק ח)
תרגום אונקלוס:
וּדיֵיכְלִינֵיהּ
חוֹבֵיהּ
יְקַבֵּיל
אֲרֵי
יָת
קֻדשָׁא
דַייָ
אַחֵיל
וְיִשׁתֵּיצֵי
אֱנָשָׁא
הַהוּא
מֵעַמֵיהּ
:
עין המסורה:
ישא
-
ל"ז:
בר'
לב
,
כא;
מ
,
יג
,
יט;
שמ'
כ
,
ז;
כג
,
כא;
וי'
יט
,
ח;
כ
,
יז;
במ'
ו
,
כו;
ט
,
יג;
יא
,
יב;
דב'
א
,
לא;
ה
,
יא;
י
,
יז;
כח
,
מט
,
נ;
לג
,
ג;
יהו'
כד
,
יט;
ש"ב
יד
,
יד;
יש'
ב
,
ד;
ג
,
ז;
ח
,
ד;
י
,
כד;
מ
,
יא;
מב
,
ב;
נז
,
יג;
יח'
יב
,
יב;
יח
,
כ
(פעמיים);
מי'
ב
,
ד;
חב'
א
,
ג;
חגי
ב
,
יב;
זכ'
ו
,
יג;
תה'
כד
,
ה;
מש'
ו
,
לה;
איוב
ז
,
יג;
איכה
ג
,
כז;
קה'
ה
,
יד.
רש"י:
ואוכליו
עונו
ישא
-
בנותר
גמור
הכתוב
מדבר;
ואינו
ענוש
כרת
על
הנשחט
חוץ
למקומו
,
שכבר
מעטו
הכתוב;
וזה
בנותר
גמור
מדבר.
ובמסכת
כריתות
(ה
,
א)
למדוהו
בגזרה
שוה.
ראב"ע:
ואוכליו
-
כל
אחד
מאוכליו;
וכן
"צדיקים
ככפיר
יבטח"
(מש'
כח
,
א).
כי
את
קדש
יי'
חלל
-
אחר
שהקריבו
האֵמוּרים
לגבוה
,
הנה
כל
הבשר
יִקדש.
וחלל
-
מגזרת
"חול"
(ש"א
כא
,
ה);
שאין
לו
טעם
כדמות
"חלל"
(תה'
קט
,
כב).
ובפרשה
הזאת
באר
עונש
העון:
ונכרתה
הנפש
ההיא.
ר' יוסף בכור שור:
לרצונכם
תזבחו
-
תן
רצונך
בו;
שלא
תהיה
צר
עין
במה
שתקריב
לפני
המקום.
שיש
בני
אדם
שמקריב
לפני
המקום
,
וקשה
בעיניהם;
אלא
שרואים
אחרים
עושים
כך
,
ויש
לו
בושת
שלא
יעשה
כמותם
-
זה
אינו
שוה
לו
כלום;
כי
הקדוש
ברוך
הוא
יודע
לבות
בני
אדם.
וכן
אמר
שלמה:
"גם
כל
כשרון
המעשה
אשר
היא
קנאת
איש
מרעהו
גם
זה
הבל"
(ראה
קה'
ד
,
ד).
ותנהגו
בו
מנהג
כבוד
,
לאכלו
בזמנו
ובמקומו
,
כמו
שפירשו
רבותינו
(ראה
זבחים
פב
,
ב):
לא
תחשוב
עליו
לאוכלו
חוץ
לזמנו
וחוץ
למקומו
,
ושלא
תאכלו
ממנו
נותר
ופיגול.
כי
את
קודש
יי'
חילל
-
נוהג
בו
מנהג
חולין
,
ולא
חלק
כבוד
למלך;
אבל
בעין
יפה
ובדרך
כבוד
תעשה.
והוא
הדין
לכל
הקרבנות
שאדם
מקריב
,
ולכל
הצדקות
שאדם
עושה.
ויש
לפרש
לרצונכם
-
עֲשֵה
שיבא
קרבנך
לרצון:
שתעשהו
בעין
יפה
,
ותשמור
אותו
בקדושה
,
כמו
שמפרש
והולך;
והיינו
הך.
ויש
לפרש
לרצונכם
-
שתוכל
,
לאחר
הֶקדשוֹ
,
לעכבו
כרצונך;
וכשתרצה
-
תזבח
,
ובלבד
שלא
תעבור
ב'בל
תאחר'
(ראה
דב'
כג
,
כב).
אבל
אכילה
-
אינה
כרצונך;
שאם
תאכל
ביום
השלישי
,
נהגת
בו
מנהג
חולין.
ורבותינו
פירשו
(ראה
זבחים
מז
,
א)
לרצונכם
-
לדעתכם;
שישים
דעת
בזביחתו:
שלא
יהא
מתעסק
ושוחט.