תנ"ך - ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה בתוככם:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וְאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֨ר יִקַּ֧ח אֶת־אִשָּׁ֛ה וְאֶת־אִמָּ֖הּ זִמָּ֣ה הִ֑וא בָּאֵ֞שׁ יִשְׂרְפ֤וּ אֹתוֹ֙ וְאֶתְהֶ֔ן וְלֹא־תִהְיֶ֥ה זִמָּ֖ה בְּתוֹכֲכֶֽם: (ויקרא פרק כ פסוק יד)

טקסט וניקוד:

וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת־אִשָּׁה וְאֶת־אִמָּהּ זִמָּה הִוא בָּאֵשׁ יִשְׂרְפוּ אֹתוֹ וְאֶתְהֶן וְלֹא־תִהְיֶה זִמָּה בְּתוֹכֲכֶם: (ויקרא פרק כ פסוק יד)

טקסט בלבד:

ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה בתוככם: (ויקרא פרק כ פסוק יד)

תיקון קוראים:

ואיש אשר יקח את־אשה ואת־אמה זמה הוא באש ישרפו אתו ואתהן ולא־תהיה זמה בתוככם: (ויקרא פרק כ פסוק יד)

תרגום אונקלוס:
וּגבַר דְּיִסַב יָת אִתְּתָא וְיָת אִמַהּ עֵיצַת חֲטִין הִיא בְּנוּרָא יֵיקְדוּן יָתֵיהּ וְיָתְהוֹן וְלָא תְהֵי עֵיצַת חֲטִין בֵּינֵיכוֹן :

עין המסורה:
ולא - תהיה - ח': *וי' כ , יד; כו , לז; במ' כז , יז; דב' כח , יג; ש"א כה , לא; יש' ז , ז; יח' ג , כו; *דנ' יא , כט. בתוככם - י"ב בתורה (מלא וחסר): ראה וי' טז , כט.

מסורה גדולה:
ולא תהיה ח' ולא תהיה זמה בתוככם ולא תהיה לכם תקומה ולא תהיה עדת יי' ולא תהיה למטה ולא תהיה זאת לך לא תקום ולא תהיה ולא תהיה להם לאיש מוכיח ולא תהיה כראשנה וכאחרונה.

מסורה קטנה:
ולא - תהיה - ח'.

רש"י:
[ישרפו אותו ואתהן - אי אתה יכול לומר: אשתו הראשונה ישרפו , שהרי נשאהּ בהיתר ולא נאסרה עליו! אלא אשה ו אמה הכתובין כאן שתיהן לאִסור , שנשא את חמותו ואמה. ויש מרבותינו שאומרים: אין כאן אלא חמותו , ומהו אתהן? את אחת מהן; ולשון יוני הוא: 'הן' - אחת (ראה סנה' עו , ב)].

ראב"ע:
אשר יקח את אשה... זמה היא - כטעם זנות במחשבה (ראה תה' כא , יב). ואתהן - זאת או זאת: אם היתה האם אשתו , תשרף הבת , והפך הדבר.

ר' יוסף בכור שור:
באש ישרפו אותו ואתהן - כלומר: בשתיהן שייך דין שריפה. ולא שנשא שתיהן יחד; כי הראשונה - נשאה בהיתר. שאם לקח ראשונה הבת לאשה , ואחר כך חמות , שהיא האם - חמות בשריפה; כלומר: גם הראשונה שהיא מותרת עתה , אם נשאה שנייה , גם היא בשריפה. וזהו בשתיהן תוכל למצוא 'שריפה'. טוב עלם [הגה"ה]. ואם לקח ראשונה האם , והבת אחר כך - הבת בשריפה; ומשום הכי לקח לשון ואתהן. ולפי שלא פתח הכתוב כי אם באשה ובתה , והאם הראשונה מותרת , הייתי סבור שאין בשריפה כי אם בת; ולכך לקח לשון ואתהן. ואם יש לאשתו אם ובת , שתיהן בשרפה (ראה תו"כ קדושים פרשתא י פרק ט , טז; סנה' עו , ב). ורבותינו דרשו (ראה סנה' עו , ב) ועשאוהו כשתי תיבות: 'את הן' - 'את אחת מהן'; שכן בלשון יווני קורין לאחת 'הינה'.

רלב"ג:
ואיש אשר יקח את אשה ואת אמה - אמר יקח - להעיר שהאחת מהן אשתו , והשנית חמותו או בת אשתו. באש ישרפו אותו ואתהן - ידוע , כי אשר היא אשתו מהן אינה נשרפת , כי לא עשתה עבירה. ואמרו ואתהן - הרצון בו: אשר בעבירה מהן: אם האשה היתה בת אשתו , או אמה - אם היתה חמותו. והוא מבואר , כי השריפה תהיה , אם שישרף הגוף באש בחבלי עצים , או שישאר הגוף קיים כמו העניין בנדב ואביהוא (ראה וי' י , ב - ה) , כי גם זה יקרא 'שריפה'; אמר: "ואחיכם כל בית ישראל יבכו את השריפה אשר שרף יי'" (שם , ו). והנה יחוייב שנבאר: הקלה שבאלו המיתות , כמו שזכרנו במה שקדם (לעיל , י). ולזה תהיה זאת המיתה בשריפת נשמה , וגוף קיים; כאלו תאמר , שיזרקו לתוך פיו מתכת חום נתך , והוא יורד ושורף בני מעים , וישאר הגוף קיים. ולפי שאמר אשה ואמה , ואיננה 'אֵם' לאחר מיתה , הנה יתחייב מהמקומות הכוללים שתהיינה שתיהן קיימות , ואז יהיו נדונים בשריפה.
ריכוז קישורים