תנ"ך - מי־זאת הנשקפה כמו־שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִי־זֹ֥את הַנִּשְׁקָפָ֖ה כְּמוֹ־שָׁ֑חַר יָפָ֣ה כַלְּבָנָ֗ה בָּרָה֙ כַּחַמָּ֔ה אֲיֻמָּ֖ה כַּנִּדְגָּלֽוֹת: ס (שיר השירים פרק ו פסוק י)

טקסט וניקוד:

מִי־זֹאת הַנִּשְׁקָפָה כְּמוֹ־שָׁחַר יָפָה כַלְּבָנָה בָּרָה כַּחַמָּה אֲיֻמָּה כַּנִּדְגָּלוֹת: ס (שיר השירים פרק ו פסוק י)

טקסט בלבד:

מי־זאת הנשקפה כמו־שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות: ס (שיר השירים פרק ו פסוק י)

תיקון קוראים:

מי־זאת הנשקפה כמו־שחר יפה כלבנה ברה כחמה אימה כנדגלות: ס (שיר השירים פרק ו פסוק י)

תרגום מגילות:
אֲמַרוּ אוּמַיָא עוֹבָדֵי אוּמָא הָדָא כִּקרִיצְתָא שַׁפִּירִין עוֹלֵימַהָא כְסֵיהֲרָן וּברִירָן זָכְוָתַהָא כְשִׁמשָׁא וְאֵימְתַהָא עַל כָּל יָתְבֵי אַרעָא כִּזמָן דְּהַלִיכוּ אַרבְּעַת טִקסַהָא בְמַדבְּרָא :

עין המסורה:
ברה - ה' כתיב ה"א: ראה לעיל , ט. אימה - ב': שה"ש ו , ד , י. כנדגלות - ב': שה"ש ו , ד , י.

מסורה קטנה:
הנשקפה - ל' בטע'; כנדגלות - ב'.

רש"י:
מי זאת הנשקפה - עלינו? ממקום גבוה לנמוך קרוייה 'השקפה'; כך בית המקדש גבוה מכל הארצות. כמו שחר - הולך ומאיר מעט מעט , כך היו ישראל בבית שיני: בתחילה זרובבל פחת יהודה , ולא מלך , משועבדים לפרס וליון , ואחרכך נצחום בית חשמונאי ונעשו מלכים. [איומה כנדגלות] - איומה בגיבוריה כנדגלות של מלכים. כל זה הקדוש ברוך הוא מקלס את כנסת ישראל: "יפה את רעייתי כתרצה" (לעיל , ד) וכל העניין עד כאן.

רשב"ם:
יפה את רעייתי - עכשיו הוא מספר בשבח אהובתו: יפה את רעייתי כעיר תרצה שהיא נאה בביניינה , ונאוה כירושלים , איומה כנדגלות וחיילות. הסיבי והחזירי עינייך מראות לנגדי , שהם הרהיבוני והגיסו לבי ודעתי עלייך , גם לא יכולתי להתאפק ממך. שערך נאה והגון כשיער עדרי עזים , ושינייך דקות ומכוונות ומלובנות מאד כעדר הרחלים , ורימוני פנייך מאדמים וזיוותנים כפלח הרימון. ונשים שהם מלכות יש לי הרבה , ופלגשים (בנוסחנו: פילגשים) מאד , ועלמות בתולות עד אין מספר להתנהג עמהן בחיבה , ורעייתי יפה ונאוה מכולן , ועל כולן לבי ורוחי ונפשי עלייך; אחת היא לאמה. ראוה העלמות ויאשרוה , ומלכות ופלגשים (בנוסחנו: פילגשים) ראוה ויהללוה , כי כולן נתקנאו בה; ואומרות עליה: מי זאת הנשקפה - שהכל מביטים ושוקפים ומצפים לה כמו שחר , שכל העולם מחכים בלילה מתי יאיר היום; שהיא יפה ונאה וברה ואיומה. דימיון להקדוש ברוך הוא שחשק ובחר בכנסת ישראל מכל העמים , והם נתקנאו בם על אשר הפליא הקדוש ברוך הוא להם ניסי נוראותיו וגבורות נפלאותיו. ואומה מיוחדת היתה כנסת ישראל להקדוש ברוך הוא , ועל כן היללוה ואישרוה ואמרו עליה: מי היא זאת האומה אשר הגביר עליה חסדו (ע"פ תה' קיז , ב)? (ביאור לשוני:) כתרצה - עיר חשובה ויפה שבנה שלמה המלך. ואיומה כנדגלות - 'אשאוטבלא קום קונפיינייאש' בלעז (מייראה כמו חילות). ראוה בנות - מוסב על ועלמות אין מספר. מלכות ופלגשים ויהללוה - מוסב על ששים המה מלכות ושמונים פילגשים. ושאר דיקדוקי התיבות - כבר ביארתים למעלה. ששים המה מלכות - מעשה זה נתקיים בשלמה המלך (ראה מ"א יא , א - ג) , שהיו לו נשים הרבה ופלגשים עד מאד ועלמות אין מספר לטייל עמהן. ודימה את מעשהו נגד הקדוש ברוך הוא אשר יצר בעולמו אומות הרבה ומלכים עד מאד ונשיאים וראשים עד אין מספר , ובכל אלה לא בחר כי אם בישראל ומלכיהם ושריהם וכהניהם ונביאיהם. וכן מצינו כעיניין זה באחשורוש , שהיו לו נשים ופלגשים ונערות (ראה אס' ב) , כדוגמא שפירשתי למעלה ב"הנה מיטתו של שלמה" (בנוסחנו: שלשלמה; שה"ש ג , ז). ואת החשבון אשר כתב ששים ושמונים - לא דיקדק בו , כי אינו מצומצם.

ר' יוסף קרא:
מי זאת הנשקפה - כל זה הוא משבחה: מי זאת הנשקפה ונראת לבני אדם מאירה כשחר? יפה כלבנה וברה כחמה - לפי שהלבנה צריך לדרוש ולחקור ביופייה כשהיא מלאה , אבל השמש נראית ברירה ומאירה במאד מאד , על כן אומר: ברה כחמה.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מי זאת הנשקפה - היתה כנסת ישראל משובחת , עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם. וזה הענין: אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; כאומרת: לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי. וזהו נפשי שמתני - להיות עמי שהיה נדיב מרכבות לאומות העולם; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט). והשכינה אמרה: אל גנת אגוז ירדתי - והענין: שעליתי למרום עד שתפרח הגפן; והענין: עד שיעשו ישראל הנמשלים לגפן (ראה תה' פ , ט - כ) מעשים נאים. וענין אגוז - שפריו גנוז; והענין: שלא יַראה נסיו בגלות. ואל תתמה שאמר ירדתי , כי הנה מצאנו "וירדתי על ההרים" (שו' יא , לז).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
כי הנה שלמה יש לו ששים מלכות , אבל יונתי - אחת היא; ואפילו המלכות יאשרוה , ויתמהו ויאמרו: מי זאת הנשקפה?

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
מי זאת הנשקפה - כמו "מי זאת עולה מן המדבר" (שה"ש ג , ו); והעניין: על בני חשמוני , שמאותו הזמן היתה המלוכה בבית שני.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
אמרה היא: כל מי שהיה רואה אותי , היה תמה ואומר: מי זאת הנשקפה כמו שחר?!

רלב"ג:
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות - אחר שנשלמה לו ההשגה בדברים הכוללים לנמצאות המשתנות במה שהם משתנות , החל לשבח חשוקתו במה שתכינהו אליו בחקירתו בדברים הטבעיים המיוחדים , כי בו מהפלא והקושי העצום. וזה , שהַדריכה בעמידה עליהם תהיה מהדברים המאוחרים מהם , והם המשיגים והמקרים. משל זה במתדמה החלקים , כי כבר נעמוד על מהותם וטבעם מטעמם ומראיהם וריחם והִקפאם מן החום ומן הקור והתוּכם מהחום או מהקור וזולת זה מהמקרים והמשיגים אשר להם , כמו שנתבאר קצת זה ברביעי מ'האותות' וקצתו ב'ספר החוש והמוחש' וקצתו בספרי הרפואה. ומשל זה בבעלי נפש , כי אנחנו נעתק מהפעולות אל מהות הכחות אשר יסודרו מהם אלו הפעולות; ולא מהפעולות לבד , אבל מהדברים אשר בהם יהיו אלו הפעולות , להיותם יותר ידועים מהפעולות. והמשל , כי כבר נעתק מהמזון אל הכח הזן , ומהמוחש אל החוש , ומהמושכל אל השכל , כמו שהתבאר בראשון מ'ספר הנפש' , ושם התבאר ההכרח המביא להיות החקירה בהם על זה האופן. ואחר ישוב הענין בהם סובב כמו שנתבאר שם , רצוני: אחר שעמדנו מאלו המשיגים והמקרים על מהות הדברים אשר יקרו להם , נשוב ונעתק ממהות הדברים ההם אל כל המשיגים העצמיים המיוחדים אשר להם באופן שלם. ולפי שבעמידה מהחוש אל אלו המשיגים והמקרים אשר יישירו אל ידיעת מהות הדברים יהיה קושי גדול ותחבולה רבה , וזה , שהידיעה מאי זה מהמשיגים ראוי שנקח ראיה על מהות הדבר הוא ממה שיקשה , כי הרבה מה שיקרה בהם הטעות ונחשוב במה שהוא בלתי מיוחד שהוא מיוחד , ואם לא עמדנו על המשיגים העצמיים אשר ראוי לעמוד עליהם בזאת החקירה יהיה זה סבה לטעות במהות הדברים; ולְמה שהיה מהקושי בהכנת מה שיצטרך אליו מהחוש באלו החקירות אשר יחקור עתה , כמו שזכרנו (שה"ש ה , ב) - החל לספר שבחה במה שהכינה לו באלו החקירות והפלא אשר יהיה בזה האופן מההגעה. ואמר שהשקפתה היא כמו שחר , שהוא התחלת האור , ואחר כן דמה אותה ללבנה , ואחר כן לחמה - להיות האור המגיע ממנה חלוש בתחלת הענין , אבל הוא באופן שיתחזק עד נכון היום (ע"פ מש' ד , יח); רצוני , שמה שתכינהו לו מהדברים המאוחרים באלו הדברים הוא שְלֵם התקון , עד שאפשר שיעתק ממנו אל מהות הדברים באופן שלם. וגם כן , הנה מצד קַבְּלה השפע היא מזולתה תחלה דמה אותה ללבנה , שהיא מקבלת אורה מזולתה; ומצד הַשפיעהּ לו מה שתשפיעהו דמה אותה לחמה. ואולם אמרו איומה כנדגלות כבר התבאר ענינו במה שקדם (לעיל , ד).

ר' יוסף קמחי:
מי זאת הנשקפה כמו שחר יפה כלבנה ברה כחמה איומה כנדגלות - עתה ישוב לספר מן הגלות הזה; ומלמד שישראל עושים תשובה ומתחננים לפני הקדוש ברוך הוא , וישקיפו אליו בעת צרתם בתחנון ובתפלה עד שירחם עליהם ויהיו חסידים ומשכילים , כמו שנאמר "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע" (דנ' יב , ג); לפיכך נאמר בשבילם: יפה כלבנה ברה כחמה. ונאמר אימה כנדגלות בשביל הפחד שיעבור עליהם. ולא תמצא איומה כנדגלות - בספר הזה אלא בשני מקומות בלבד , בצאתם מגלות בבל (ראה פירושו לעיל , ד) ובצאתם מן הגלות הזה , שיהיה במהרה בימינו אמן!

ר' ישעיה מטראני:
ששים המה מלכות - כלומר: אם היו ששים , ושמונים פילגשים ועלמות בלי מספר , אחת היא יונתי תמתי - החשובה על כולם , שאין בכולם כמותה. ראוה בנות ויאשרוה - ומה אומרות? מי זאת הנשקפה כמו שחר וגו'. הנשקפה כלומר: נראית כמו השחר שהולך ומתחזק באורו ובזוהרו.
ריכוז קישורים