תנ"ך - אל־גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

אֶל־גִּנַּ֤ת אֱגוֹז֙ יָרַ֔דְתִּי לִרְא֖וֹת בְּאִבֵּ֣י הַנָּ֑חַל לִרְאוֹת֙ הֲפָרְחָ֣ה הַגֶּ֔פֶן הֵנֵ֖צוּ הָרִמֹּנִֽים: (שיר השירים פרק ו פסוק יא)

טקסט וניקוד:

אֶל־גִּנַּת אֱגוֹז יָרַדְתִּי לִרְאוֹת בְּאִבֵּי הַנָּחַל לִרְאוֹת הֲפָרְחָה הַגֶּפֶן הֵנֵצוּ הָרִמֹּנִים: (שיר השירים פרק ו פסוק יא)

טקסט בלבד:

אל־גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים: (שיר השירים פרק ו פסוק יא)

תיקון קוראים:

אל־גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים: (שיר השירים פרק ו פסוק יא)

תרגום מגילות:
אֲמַר מָרֵי עָלְמָא לְבֵית מִקדָּשׁ תִּניָין דְּאִתבְּנִי עַל יְדֵיהּ דְּכוֹרֶשׁ אַשׁרִיתִי שְׁכִינְתִי לְמִחמֵי עוֹבָדִין טָבִין דְּעַמִי וּלמִחמֵי אִלוּלֵי פָשַׁן וְסָגַן חַכִּימַיָא דִמתִילָן בְּגוּפנָא וְלִיבְּהוֹן מַליָאן עוֹבָדִין טָבִין הֵי כְרִימוֹנִין :

עין המסורה:
הרמנים - ג' חסר: כל אוריתא (שמ' לט , כה (פעמיים); במ' יג , כג - נחשבים למקרה אחד); יר' נב , כג; שה"ש ו , יא. וכל מלכים דכותהון בר מן א' (מלא): מ"א ז , כ.

מסורה קטנה:
הפרחה - ל'; הרמנים - ל' חס' בכת'.

רש"י:
אל גנת אגוז ירדתי - עוד זה מדברי שכינה: הנני באתי אל מקדש שיני זה אליך , לראות באיבי הנחל - מה לחלוחית מעשים טובים אראה ביך. הפרחה הגפן - אם תפריחי לפניי תלמידים וסופרים ושונים. הנצו הרמונים - מקיימי מצוות , מליאי זכיות. למה נמשלו ישראל באגוז? מה אגוז זה , אתה רואה אותו כולו עץ ואין ניכר מה בתוכו , פצעו - מוצאו מלא מגורות של אוכלין , כך ישראל , צנועין ועינוותנין , ואין תלמידין שבהן ניכרין , ואין מתפארין להכריז על שבחן; בדקתו - אתה מוצא אותו מלא חכמה (ראה שה"ז ו , יא). ועוד כמה מדרשות לדבר (ראה שה"ר ו , יז): מה אגוז זה נופל בטיט ואין מה שבתוכו נמאס , אף ישראל גולין לבין האומות ולוקין מלקיות הרבה ואין מעשיהן נמאסין.

רשב"ם:
אל גינת אגוז - עכשיו הוא מפיס אהובתו , למען תבוא אליו ותטייל עמו בתוך הפרדס תחת עצי אגוז שריחם נודף: אל פרדס גינת אגוז שהוא על שפת הנחל ירדתי לראות בפריו , לראות אם פרחה עדיין הגפן ואם הנצו עצי הרימונים. ובואי אלי ונטייל ונתחבבה יחד תחת האילנות ופרחיהם ונצניהם. והיא משיבתו: לא ידעתי ללכת שם ולא אלך , ועלה בנפשי ובדעתי לרכוב על מרכבותיי ולשוב לעמי שהוא נדיב , כי בת מלך אני.

ר' יוסף קרא:
אל גינת אגוז ירדתי לטייל שם ולראות באיבי הנחל - פירי (ראה ת"א למלה פרי; בר' ג , ג) , ומתרגם "באיבי" (ראה ת"א לבר' ג , ו; דב' כח , י). הפרחה הגפן וכו'.

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
אגוז - ידוע בלשון רבותינו ז"ל (ראה משנה ערלה א , ט). באבי - הפרי המבוכר שיבא בתחלה; כמו "ואנביה שגיא" (דנ' ד , ט). הנצו - מן "עלתה נצה" (בר' מ , י).

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מי זאת הנשקפה - היתה כנסת ישראל משובחת , עד שנכנסה שנאת חנם ביניהם. וזה הענין: אמרה כנסת ישראל: לא ידעתי; כאומרת: לא הרגשתי עד שגרמתי לעצמי. וזהו נפשי שמתני - להיות עמי שהיה נדיב מרכבות לאומות העולם; הפך "ואתה על במותימו תדרוך" (דב' לג , כט). והשכינה אמרה: אל גנת אגוז ירדתי - והענין: שעליתי למרום עד שתפרח הגפן; והענין: עד שיעשו ישראל הנמשלים לגפן (ראה תה' פ , ט - כ) מעשים נאים. וענין אגוז - שפריו גנוז; והענין: שלא יַראה נסיו בגלות. ואל תתמה שאמר ירדתי , כי הנה מצאנו "וירדתי על ההרים" (שו' יא , לז).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ואני ירדתי אל גנת אגוז , לראות אם הנצו הרמונים , שנתחבר שם.

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
אגוז - ידוע בדברי רבותינו ז"ל (ראה משנה ערלה א , ט). באיבי - כמו 'בפרי הנחל'; כמו "ואנביה שגיא" (דנ' ד , ט); וכן "עודנו באבו" (איוב ח , יב). ויש אומרים (ראה מחברת: 'אב') , שהוא המבוכר , ומין 'אביב' , מן 'אב' יוציאנו.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
והישבתי להן: אל גן אגוז ירדתי.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
אמרה שכינה: אל גינת אגוז ירדתי - משל לכנסת ישראל , שלא יֵרָאה הפרי אלא אחר השבר; והפך - "וישמן ישורון ויבעט" (דב' לב , טו). נשקפתי לראות הפרחה הגפן - אם יש בישראל צדיקים וישרים.

רלב"ג:
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים. לא ידעתי נפשי שמתני מרכבות עמי נדיב - אמר השכל , מספר שבחה , ונפלא על שלמות מה שתכינהו אליו באלו החקירות: אל גן האגוז - והוא בושם מיוחד - ירדתי , לראות בפירות הנחל , רצוני: אם התחילו עדין בנתינת פִּריָם. והרצון בזה , שהוא ירד בחקירות הענינים האלו , אשר ישתדל עתה לחקור בהם , ובא לראות אם ימצא בשום פנים הקדמות יוליכוהו אל מקום חפצו , כי בזה מהקושי העצום , לפי מה שזכרנו. ואמר , שהוא לא ידע איך שמתהו נפשו מאלו הענינים המוחשים לרכב במרכבות הרבוי הבלתי בעל תכלית , רוצה לומר: אל עשיית ההקדמות הכוללות אשר יוליכוהו אל הדרוש. ואמנם קרא זה הכללות 'עמי נדיב' , אשר הוא שם אדם (ראה במ' א , ז) , להעלים הענין. והוא עם זה כאלו יאמר 'עם נדיב' ותהיה היו"ד נוספת , וכבר באו כמו זה יו"דין נוספות בלשוננו הרבה. ואולם קרא זה הקבוץ 'עם נדיב' , לפי שזה הרבוי המתמיד הוא באלו הדברים מצד נדיבות הפועֵל , כמו שזכר הפילוסוף. ואמנם הכילות הוא מצד החמר , רוצה לומר: היות מציאות האיש בלתי מתמיד. וזה , כי טבע החמר חייב זה , להיותו בלתי נשמע בתמידות אל הצורה המשתדלת לשמור מציאותו ונצחוֹ אותה. ולהעיר אותנו על מה שרמז באמרו עמי נדיב קרא חשוקתו בזאת הפרשה "בת נדיב" (שה"ש ז , ב). והנה קרא חשוקתו בזה הפסוק 'נפשו' - לפי מה שאחשוב - לרוב הצטרכה אל כחות רבים מכחות הנפש בזאת ההשגה , ולפי שכחות הנפש בכללם יעזרוה , וזה בהכנעם אל השכל ההכנע הראוי. ואולם יִחס השגתו ההקדמות הכוללות לה , להיותה מכינה לו מהחוש מה שיישירהו אל הגעתם. ואולם הגעתם יהיה מהשכל הפועל , כמו שהתבאר ב'ספר הנפש'. ואפשר שנאמר , שהוא קרא 'נפשו' השכל הפועל , כי הוא אליו במדרגת הצורה , כמו שהתבאר ב'ספר הנפש'. ויהיה הרצון בזה , שהוא לא ידע איך שמתהו השכל הפועל לידיעת אלו ההקדמות הכוללות מאלו הדברים אשר הכינה לו חשוקתו , כאלו נפלא על שלמות התקון אשר במה שהכינה לו , עד שיוכל השכל להעתיקו מהם אל אלו ההקדמות.

ר' יוסף קמחי:
אל גנת אגוז ירדתי לראות באבי הנחל לראות הפרחה הגפן הנצו הרמנים - זהו גלותינו. ונקראו ישראל 'אגוזים' - שהוא עץ פרי ואין נהנין מפריו אלא בחבוט ובמכות , כך ישראל אינם נוסרים אלא בחבטים ובייסורין , כמו שנאמר "ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי בקרי (בנוסחנו: קרי)... והכתי (בנוסחנו: והכיתי) אתכם גם אני שבע על חטאתיכם" (וי' כו , כג - כד). לראות הפרחה הגפן הנצו הרמונים - כלומר: לראות אם הגיע הזמן והשעה שהם ראויים לישועה. הנצו - הפרחו , מענין "והיא כפורחת עלתה נצה" (בר' מ , י). ויכול אדם לומר שיש משל גנת אגוז לארץ העמים , ומלכות הזדון נמשל לאגוז: מפני שעץ האגוז יפסיד כל מה שישיג בצלו מן העצים הנטועים תחתיו - כך מלכות הזדון מחבל ומשחית לישראל הנמשלים לגפן ורמון.

ר' ישעיה מטראני:
אל גינת אגוז ירדתי - מספרת האהובה לאהוב: אני הייתי רוצה לירד אל גינת אגוז פעם אחת , לראות באיבי הנחל - לתקן שם מקום שנשמח שם שנינו; ולא ידעתי לילך דרך שם וטעיתי הדרך , עד שנפשי ותאותי שהייתי מתאוה לילך שם הוליכתני ושמתני בתוך מרכבות עמי נדיב.
ריכוז קישורים