תנ"ך - יפה
את
רעיתי
כתרצה
נאוה
כירושלם
אימה
כנדגלות:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
יָפָ֨ה
אַ֤תְּ
רַעְיָתִי֙
כְּתִרְצָ֔ה
נָאוָ֖ה
כִּירוּשָׁלִָ֑ם
אֲיֻמָּ֖ה
כַּנִּדְגָּלֽוֹת:
(שיר השירים פרק ו פסוק ד)
יָפָה
אַתְּ
רַעְיָתִי
כְּתִרְצָה
נָאוָה
כִּירוּשָׁלִָם
אֲיֻמָּה
כַּנִּדְגָּלוֹת:
(שיר השירים פרק ו פסוק ד)
יפה
את
רעיתי
כתרצה
נאוה
כירושלם
אימה
כנדגלות:
(שיר השירים פרק ו פסוק ד)
יפה
את
רעיתי
כתרצה
נאוה
כירושלם
אימה
כנדגלות:
(שיר השירים פרק ו פסוק ד)
תרגום מגילות:
אֲמַר
יְיָ
בְּמֵימְרֵיהּ
כַּמָה
יָאֵי
אַנתּ
חַבִּיבְתִי
בִּזמָן
דִּצבוּתִיך
לְמַעֲבַד
רְעוּתִי
שַׁפִּיר
בֵּית
מַקדְּשָׁא
דִבנֵית
לִי
כְּמַקדַּשׁ
קַדמָאֵי
דִבנָא
לִי
שְׁלֹמֹה
וְאֵימְתִיך
עַל
כָּל
עַמְמַיָא
כְּיוֹמָא
דְהַלִיכוּ
אַרבְּעַת
טִקסַיִך
בְּמַדבְּרָא
:
עין המסורה:
נאוה
-
ה'
(בקמץ
,
בלישנא):
ראה
שה"ש
א
,
ה.
נאוה
-
ד'
(בקמץ):
תה'
לג
,
א;
קמז
,
א;
מש'
יז
,
ז;
שה"ש
ו
,
ד.
(ואחד:
ונאוה
-
שה"ש
א
,
ה).
אימה
-
ב':
שה"ש
ו
,
ד
,
י.
כנדגלות
-
ב':
שה"ש
ו
,
ד
,
י.
מסורה קטנה:
כתרצה
-
ל';
נאוה
-
ה';
כירושלם
-
ל';
אימה
-
ב';
כנדגלות
-
ב'.
רש"י:
יפה
את
רעייתי
כתרצה
-
והקדוש
ברוך
הוא
מקלסם
על
זאת:
יפה
את
רעייתי
כשאת
רצוייה
לי.
כך
הוא
נדרש
בסיפרי
(ספ"ד
לו).
נאוה
את
עתה
כאשר
בראשונה
בירושלם.
איומה
כנדגלות
-
חיילי
מלאכים;
אימתך
אטיל
עליהם
,
שלא
להלחם
ולהשביתכם
מן
המלאכה;
כמה
שנאמר
בעזרא
(ראה
נחמ'
ו
,
ג
-
ו).
רשב"ם:
יפה
את
רעייתי
-
עכשיו
הוא
מספר
בשבח
אהובתו:
יפה
את
רעייתי
כעיר
תרצה
שהיא
נאה
בביניינה
,
ונאוה
כירושלים
,
איומה
כנדגלות
וחיילות.
הסיבי
והחזירי
עינייך
מראות
לנגדי
,
שהם
הרהיבוני
והגיסו
לבי
ודעתי
עלייך
,
גם
לא
יכולתי
להתאפק
ממך.
שערך
נאה
והגון
כשיער
עדרי
עזים
,
ושינייך
דקות
ומכוונות
ומלובנות
מאד
כעדר
הרחלים
,
ורימוני
פנייך
מאדמים
וזיוותנים
כפלח
הרימון.
ונשים
שהם
מלכות
יש
לי
הרבה
,
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
מאד
,
ועלמות
בתולות
עד
אין
מספר
להתנהג
עמהן
בחיבה
,
ורעייתי
יפה
ונאוה
מכולן
,
ועל
כולן
לבי
ורוחי
ונפשי
עלייך;
אחת
היא
לאמה.
ראוה
העלמות
ויאשרוה
,
ומלכות
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
ראוה
ויהללוה
,
כי
כולן
נתקנאו
בה;
ואומרות
עליה:
מי
זאת
הנשקפה
-
שהכל
מביטים
ושוקפים
ומצפים
לה
כמו
שחר
,
שכל
העולם
מחכים
בלילה
מתי
יאיר
היום;
שהיא
יפה
ונאה
וברה
ואיומה.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
שחשק
ובחר
בכנסת
ישראל
מכל
העמים
,
והם
נתקנאו
בם
על
אשר
הפליא
הקדוש
ברוך
הוא
להם
ניסי
נוראותיו
וגבורות
נפלאותיו.
ואומה
מיוחדת
היתה
כנסת
ישראל
להקדוש
ברוך
הוא
,
ועל
כן
היללוה
ואישרוה
ואמרו
עליה:
מי
היא
זאת
האומה
אשר
הגביר
עליה
חסדו
(ע"פ
תה'
קיז
,
ב)?
(ביאור
לשוני:)
כתרצה
-
עיר
חשובה
ויפה
שבנה
שלמה
המלך.
ואיומה
כנדגלות
-
'אשאוטבלא
קום
קונפיינייאש'
בלעז
(מייראה
כמו
חילות).
ראוה
בנות
-
מוסב
על
ועלמות
אין
מספר.
מלכות
ופלגשים
ויהללוה
-
מוסב
על
ששים
המה
מלכות
ושמונים
פילגשים.
ושאר
דיקדוקי
התיבות
-
כבר
ביארתים
למעלה.
ששים
המה
מלכות
-
מעשה
זה
נתקיים
בשלמה
המלך
(ראה
מ"א
יא
,
א
-
ג)
,
שהיו
לו
נשים
הרבה
ופלגשים
עד
מאד
ועלמות
אין
מספר
לטייל
עמהן.
ודימה
את
מעשהו
נגד
הקדוש
ברוך
הוא
אשר
יצר
בעולמו
אומות
הרבה
ומלכים
עד
מאד
ונשיאים
וראשים
עד
אין
מספר
,
ובכל
אלה
לא
בחר
כי
אם
בישראל
ומלכיהם
ושריהם
וכהניהם
ונביאיהם.
וכן
מצינו
כעיניין
זה
באחשורוש
,
שהיו
לו
נשים
ופלגשים
ונערות
(ראה
אס'
ב)
,
כדוגמא
שפירשתי
למעלה
ב"הנה
מיטתו
של
שלמה"
(בנוסחנו:
שלשלמה;
שה"ש
ג
,
ז).
ואת
החשבון
אשר
כתב
ששים
ושמונים
-
לא
דיקדק
בו
,
כי
אינו
מצומצם.
ר' יוסף קרא:
יפה
את
רעיתי
כתרצה
-
"מלך
תרצה
אחד"
(יהו'
יב
,
כד)
,
והיא
נאה
בביניינה;
ונאוה
רעייתי
כירושלם.
הוא
גם
הוא
משבחה.
איומה
-
מה
איומה
כחיילות
רבות
ההולכים
בדגל.
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
אמרה
שכינה:
אחר
שחזרת
בתשובה
ובקשת
אותי
,
עתה
תשובי
למלכותך
כמו
בראשונה.
וזה
על
זמן
בני
חשמונאי
,
שמאותם
הימים
מלכו
ישראל.
עתה
תהיי
עוד
יפה
ויפחדו
ממך
אומות
העולם
,
לכן
(אבל)
נביאייך
יפסקו
ממך;
וזה
ענין
הסבי
עיניך.
לכן
(אבל)
ישובו
נזיריך
ואנשי
מלחמתך.
ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
כתרצה
-
שם
מדינה
,
תמצאנה
בדברי
אחאב
(ראה
מ"א
טז
,
כג).
איומה
-
שיש
אימה
ממנה
לכל
רואיה;
כמו
"איום
ונורא"
(חב'
א
,
ז).
כנדגלות
-
כמחנות
בעלות
הדגלים.
רלב"ג:
יפה
את
רעיתי
כתרצה
נאוה
כירושלם
איומה
כנדגלות
-
אחר
שהוסרו
ממנו
אלו
המונעים
והכינה
לו
חשוקתו
מה
שיצטרך
אליו
בדרוש
אשר
החקירה
בו
עתה
,
החל
לשבח
אותה
באלו
הענינים.
ואמר
שהיא
יפה
מאד
,
לפי
שכבר
התקשטו
כחות
הנפש
בכללם
קשוט
שלם.
והמשילה
לתרצה
,
שהיתה
עיר
יפה
מאד
עד
שליפיה
היתה
עיר
מלוכה
,
כמו
שנזכר
במלכים
(מ"א
טו
,
לג).
וכן
הענין
בירושלם.
ואולם
אמרו
איומה
כנדגלות
-
הוא
להורות
כי
מה
שתשיגהו
,
ואם
הוא
פרטי
,
הוא
רוחני
מאד
,
כבר
הופשט
ממנו
הרבה
מהמשיגים
ההיולאניים
ובפרט
במה
שנקחהו
מהכח
הזוכר.
ולזה
אמר
שהיא
נוראה
כמו
הכחות
השכליות
אשר
ישיגו
הרבוי
והקבוץ
הבלתי
בעל
תכלית;
לא
שהיא
נדגלת
על
זה
האופן
,
אבל
לה
מדרגה
נפלאה
מהרוחניות
,
כמו
שהתבאר
ב'ספר
החוש
והמוחש'.
ואפשר
שנאמר
שהרצון
באמרו
איומה
כנדגלות
-
שהיא
נוראה
כמו
החיילות
הנדגלות
,
רוצה
לומר
,
אשר
יש
להם
נס
ומנהיג
,
כי
הם
יכונו
כלם
לכונה
אחת
בהסכמה
,
ולזה
יהיה
זה
החיל
נורא.
וכן
הענין
בה
עם
שאר
כחות
הנפש
,
כי
שאר
כחות
הנפש
כבר
התקשטו
הקשוט
הראוי
ונכנעו
לעבודת
השכל
,
ולזה
הם
כלם
בהסכמה
אחת
בזה
הפועל
אשר
תכוין
אליו
זאת
החשוקה.
והנה
זה
הביאור
האחרון
נאות
יותר
מן
הראשון
,
לפי
מה
שאחשוב.
ר' יוסף קמחי:
יפה
את
רעיתי
כתרצה
נאוה
כירושלם
איומה
כנדגלות
-
עתה
יתחיל
לספר
מה
שעבר
עליהם
במלכות
אחשורוש
בימי
מרדכי
ואסתר
,
כאשר
התחיל
בכלל
(שה"ש
ה
,
י)
,
וישבח
יפים
והודם
ועדים
-
בשביל
הצדיקים
הגדולים
והכהנים
והלוים
האצילים
,
כמו
מרדכי
ואסתר
ודניאל
וחברוהי
,
וצדיקים
שארית
ישראל
הברורים.
לפיכך
אמר:
יפה
כתרצה
ונאוה
כירושלם
,
איומה
כנדגלות.
איומה
-
מן
'אימה';
ונדגלות
-
הם
הנשים
היקרות
,
בנות
מלכים
והשרות
,
כשהן
הולכות
בדרך
יש
להם
אימה
יותר
מן
הנשים
האחרות
שאינן
יקרות
,
לפיכך
הולכין
עמהם
פרשים
ושרים
גדולים
להכין
להם
התכונה
ולשמר
אותן
מסכנה.
ונמשלה
כנסת
ישראל
לאלו
הכבודות
האצילות
היקרות
הנדגלות.
וכן
תמצאם
שהיו
חרדים
בימי
דניאל
ומפחדים
,
לפיכך
היו
משתחוים
לפסלו
של
נבוכדנאצר
הרשע
,
וכשידע
הקדוש
ברוך
הוא
שהיו
נאנסים
ולא
היו
ברצונם
עושין
,
רחם
עליהם
וכפר
עונותיהם
והושיעם
והצילם
ונשאם
ונטלם
כל
ימי
עולם
(ע"פ
יש'
סג
,
ט).
ר' ישעיה מטראני:
יפה
את
רעייתי
-
שמע
האהוב
כי
האהובה
שיבחתו
,
גם
הוא
חוזר
ומשבח
אותה.
כתרצה
-
עיר
חשובה
ונאה
היא
כירושלם
,
לפיכך
המשילה
בה
,
ודימה
אותה
לה.
איומה
-
לשון
'אימה';
'פקוניוסא'
בלעז.