תנ"ך - הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן־הגלעד:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
הָסֵ֤בִּי
עֵינַ֙יִךְ֙
מִנֶּגְדִּ֔י
שֶׁ֥הֵ֖ם
הִרְהִיבֻ֑נִי
שַׂעְרֵךְ֙
כְּעֵ֣דֶר
הָעִזִּ֔ים
שֶׁגָּלְשׁ֖וּ
מִן־הַגִּלְעָֽד:
(שיר השירים פרק ו פסוק ה)
הָסֵבִּי
עֵינַיִךְ
מִנֶּגְדִּי
שֶׁהֵם
הִרְהִיבֻנִי
שַׂעְרֵךְ
כְּעֵדֶר
הָעִזִּים
שֶׁגָּלְשׁוּ
מִן־הַגִּלְעָד:
(שיר השירים פרק ו פסוק ה)
הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן־הגלעד:
(שיר השירים פרק ו פסוק ה)
הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן־הגלעד:
(שיר השירים פרק ו פסוק ה)
תרגום מגילות:
אַסחַרִי
רַבָּנִיך
חַכִּימֵי
כְנִשׁתָּא
רַבְּתָא
חַזוּר
חַזוּר
לְקִבלִי
דְּאִנוּן
אַמלְכוּנִי
בְגָלוּתָא
וְקָבְעִין
מִדרַשָׁא
לְאֻלפַן
אוֹרָיתִי
וּשׁאָר
זַעֲטוּטִין
וְעַמָא
דְאַרעָא
אַצדִּיקוּ
יָתִי
בְמֵימַר
פּוּמְהוֹן
דִּבנֵי
יַעֲקֹב
דִּלקַטוּ
אַבנִין
וַעֲבַדוּ
גַלשׁוֹשִׁיתָא
בְטוּר
גִּלעָד
:
עין המסורה:
שהם
-
ב':
שה"ש
ו
,
ה;
איכה
ד
,
ט.
שהם
-
ח'
בטעמא
(מרכא
וטפחא
במלה
אחת):
*וי'
כג
,
כא;
מ"ב
טו
,
טז;
יר'
ח
,
יח;
יח'
לו
,
כה;
מד
,
ו;
שה"ש
ו
,
ה;
*דנ'
ה
,
יז;
דה"א
טו
,
יג.
שגלשו
-
ב':
שה"ש
ד
,
א;
ו
,
ה.
מן
-
הגלעד
-
ב':
דב'
ג
,
טז;
שה"ש
ו
,
ה.
מסורה קטנה:
הסבי
-
ל';
שהם
-
ב';
שגלשו
-
ב';
מן
-
הגלעד
-
ב'.
רש"י:
הסבי
עיניך
מנגדי
-
כבחור
שארוסתו
עריבה
עליו
ועיניה
נאות
,
ואומר
לה:
הסיבי
עיניך
מנגדי
,
כי
בראותי
אותם
לבי
משתחץ
עלי
ורוחי
גסה
בי
,
ואיני
יכול
להתאפק.
הרהיבוני
-
הגיסו
לבי
,
כמו
"ורהבם
עמל
ואון"
(תה'
צ
,
י);
"רהב
הם
שבת"
(יש'
ל
,
ז);
'אשואייר'
בלעז.
והדוגמא:
כך
אמר
הקדוש
ברוך
הוא:
במקדש
זה
אי
איפשי
להשיב
לכם
ארון
וכפורת
וכרובים
,
שהם
הרהיבוני
בבית
ראשון
(ראה
יומא
כא
,
ב)
להראותכם
חיבה
יתירה
עד
שמעלתם
בי.
שערך
כעדר
העזים
-
בקטנים
ודקים
שבכם
יש
שבח
הרבה.
רשב"ם:
יפה
את
רעייתי
-
עכשיו
הוא
מספר
בשבח
אהובתו:
יפה
את
רעייתי
כעיר
תרצה
שהיא
נאה
בביניינה
,
ונאוה
כירושלים
,
איומה
כנדגלות
וחיילות.
הסיבי
והחזירי
עינייך
מראות
לנגדי
,
שהם
הרהיבוני
והגיסו
לבי
ודעתי
עלייך
,
גם
לא
יכולתי
להתאפק
ממך.
שערך
נאה
והגון
כשיער
עדרי
עזים
,
ושינייך
דקות
ומכוונות
ומלובנות
מאד
כעדר
הרחלים
,
ורימוני
פנייך
מאדמים
וזיוותנים
כפלח
הרימון.
ונשים
שהם
מלכות
יש
לי
הרבה
,
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
מאד
,
ועלמות
בתולות
עד
אין
מספר
להתנהג
עמהן
בחיבה
,
ורעייתי
יפה
ונאוה
מכולן
,
ועל
כולן
לבי
ורוחי
ונפשי
עלייך;
אחת
היא
לאמה.
ראוה
העלמות
ויאשרוה
,
ומלכות
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
ראוה
ויהללוה
,
כי
כולן
נתקנאו
בה;
ואומרות
עליה:
מי
זאת
הנשקפה
-
שהכל
מביטים
ושוקפים
ומצפים
לה
כמו
שחר
,
שכל
העולם
מחכים
בלילה
מתי
יאיר
היום;
שהיא
יפה
ונאה
וברה
ואיומה.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
שחשק
ובחר
בכנסת
ישראל
מכל
העמים
,
והם
נתקנאו
בם
על
אשר
הפליא
הקדוש
ברוך
הוא
להם
ניסי
נוראותיו
וגבורות
נפלאותיו.
ואומה
מיוחדת
היתה
כנסת
ישראל
להקדוש
ברוך
הוא
,
ועל
כן
היללוה
ואישרוה
ואמרו
עליה:
מי
היא
זאת
האומה
אשר
הגביר
עליה
חסדו
(ע"פ
תה'
קיז
,
ב)?
(ביאור
לשוני:)
כתרצה
-
עיר
חשובה
ויפה
שבנה
שלמה
המלך.
ואיומה
כנדגלות
-
'אשאוטבלא
קום
קונפיינייאש'
בלעז
(מייראה
כמו
חילות).
ראוה
בנות
-
מוסב
על
ועלמות
אין
מספר.
מלכות
ופלגשים
ויהללוה
-
מוסב
על
ששים
המה
מלכות
ושמונים
פילגשים.
ושאר
דיקדוקי
התיבות
-
כבר
ביארתים
למעלה.
ששים
המה
מלכות
-
מעשה
זה
נתקיים
בשלמה
המלך
(ראה
מ"א
יא
,
א
-
ג)
,
שהיו
לו
נשים
הרבה
ופלגשים
עד
מאד
ועלמות
אין
מספר
לטייל
עמהן.
ודימה
את
מעשהו
נגד
הקדוש
ברוך
הוא
אשר
יצר
בעולמו
אומות
הרבה
ומלכים
עד
מאד
ונשיאים
וראשים
עד
אין
מספר
,
ובכל
אלה
לא
בחר
כי
אם
בישראל
ומלכיהם
ושריהם
וכהניהם
ונביאיהם.
וכן
מצינו
כעיניין
זה
באחשורוש
,
שהיו
לו
נשים
ופלגשים
ונערות
(ראה
אס'
ב)
,
כדוגמא
שפירשתי
למעלה
ב"הנה
מיטתו
של
שלמה"
(בנוסחנו:
שלשלמה;
שה"ש
ג
,
ז).
ואת
החשבון
אשר
כתב
ששים
ושמונים
-
לא
דיקדק
בו
,
כי
אינו
מצומצם.
ר' יוסף קרא:
הסיבי
עינייך
-
פתרונו:
הסבי
עינייך
ופנייך
,
שהיו
מנגדי
,
לקראת
פניי
,
ואסתכל
עליך;
שהן
נאות
ועריבות
עליי.
שהם
הירהבוני
(בנוסחנו:
הרהיבני)
-
הגיסו
לבי.
ויש
לפרש:
הסיבי
עינייך
-
החזירי
מראות
נגדי
,
שלא
אהיה
גס
ביופייך
לעיני
העמים.
שערך
כעדר
העזים
-
כשיער
(העזים).
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
אמרה
שכינה:
אחר
שחזרת
בתשובה
ובקשת
אותי
,
עתה
תשובי
למלכותך
כמו
בראשונה.
וזה
על
זמן
בני
חשמונאי
,
שמאותם
הימים
מלכו
ישראל.
עתה
תהיי
עוד
יפה
ויפחדו
ממך
אומות
העולם
,
לכן
(אבל)
נביאייך
יפסקו
ממך;
וזה
ענין
הסבי
עיניך.
לכן
(אבל)
ישובו
נזיריך
ואנשי
מלחמתך.
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ואמר:
שערך
ושניך
גם
כפלח
הרימון
(רקתך);
והטעם:
כי
את
היא
חשוקתי
הקדמונית
,
ולא
תתערבי
לי
באחרת;
כי
הנה
שערך
ושניך
ורקתך
לעדים
נאמנים
,
ולא
יתכן
שתתערבי
באחרת.
רלב"ג:
הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבוני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד.
שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן
הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכולה
אין
בהם
-
אמר
זה
להורות
על
חוזק
חשקו
בה
,
כאלו
יאמר
,
שיופי
עיניה
ירהיבוהו
ויוסיפו
חשקו
בה.
וספר
בשבחיה
במה
שהכינתהו
לו
בזה
הדרוש
,
ובכלל
במה
שהכינתהו
לו
בהשגת
החמר
הרחוק
והמניע
הראשון
והמשיגים
הכוללים
לנמצאות
המשתנות
במה
שהם
משתנות.
ולזה
אמר:
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד
שניך
כעדר
הרחלים
וגו'
,
רצוני
,
שכבר
הכינה
לו
באמצעות
החוש
באלו
ההקדמות
אשר
יצטרך
אליהם
באלו
החקירות
הִשָנות
מסכים
ונאות.
וכבר
התבאר
אופן
המשל
בזה
במה
שקדם
(שה"ש
ד
,
א).
ר' יוסף קמחי:
הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבוני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד
-
נאמר
פסוק
זה
לזמן
שהיו
ישראל
מתאבלים
ומתענים
בתענית
אסתר
(ראה
אס'
ד
,
טז)
,
ונושאים
עינים
נגד
אביהם
שבשמים
,
שהוא
מרחם
עליהם
ומרצה
בדמעותיהם.
שהם
הרהיבוני
-
כלומר:
לא
אוכל
להביט
אליהם
,
מהמון
רחמי
שנכמרו
עליכם
בהתחנותכם
לפני.
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד
-
ולא
אמר
"מהר
הגלעד"
כפעם
ראשונה
(שה"ש
ד
,
א)
,
מפני
שלא
היתה
גאותם
ותפארתם
כממשלה
הראשונה.
ר' ישעיה מטראני:
הסיבי
עינייך
מנגדי
-
כמו
'לנגדי'
,
להביט
אלי.
הרהיבוני
-
לשון
הגבהה
והתרוממות.
שגלשו
-
לשון
ירידה
והמשכה
ממעלה
למטה
,
תרגום
"בגבחתו"
(וי'
יג
,
מב):
"בגלושותיה"
(ת"א).