תנ"ך - שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן־הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכלה
אין
בהם:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שִׁנַּ֙יִךְ֙
כְּעֵ֣דֶר
הָרְחֵלִ֔ים
שֶׁעָל֖וּ
מִן־הָרַחְצָ֑ה
שֶׁכֻּלָּם֙
מַתְאִימ֔וֹת
וְשַׁכֻּלָ֖ה
אֵ֥ין
בָּהֶֽם:
(שיר השירים פרק ו פסוק ו)
שִׁנַּיִךְ
כְּעֵדֶר
הָרְחֵלִים
שֶׁעָלוּ
מִן־הָרַחְצָה
שֶׁכֻּלָּם
מַתְאִימוֹת
וְשַׁכֻּלָה
אֵין
בָּהֶם:
(שיר השירים פרק ו פסוק ו)
שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן־הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכלה
אין
בהם:
(שיר השירים פרק ו פסוק ו)
שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן־הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכלה
אין
בהם:
(שיר השירים פרק ו פסוק ו)
תרגום מגילות:
וְכָהֲנַיָא
וְלֵיוָאֵי
אָכְלִין
קֻרבָּנִיך
וּמַעשַׂר
קֻדשָׁא
וְאַפרָשׁוּתָא
דָּכְיָין
מִכָּל
אֲנָסוּת
וּגזֵילָא
הֵיכְמָא
דַהֲוָה
דָכְיָין
עֶדרָא
דְעָנָא
דְיַעֲקֹב
בִּזמָן
דְּסָלְקָן
מִן
נַחְלָא
דְיוּבקָא
דְּלָא
הֲוָה
אֲנָסוּת
וּגזֵילָא
בֵינֵיהוֹן
וְכוּלְהוֹן
דָּמְיָן
דָּא
לְדָא
וְיָלְדָן
תְּיוּמִין
בְּכָל
עִדָּן
וּמַתכְּלָא
וְעַקרָא
לָא
הֲוָת
בְּהוֹן
:
עין המסורה:
הרחצה
-
ב':
שה"ש
ד
,
ב;
ו
,
ו.
מתאימות
-
ב'
ומלא:
שה"ש
ד
,
ב;
ו
,
ו.
ושכלה
-
ב'
וחסר:
שה"ש
ד
,
ב;
ו
,
ו.
רש"י:
שנייך
-
קצינים
וגבורים
שביך
כולם
לטובה;
כעדר
הרחלים
-
הרחל
הזו
כולה
קדושה:
צמרה
לתכלת
,
בשרה
לקרבן
,
קרניה
לשופרות
,
שוקיה
לחלילין
,
מעיה
לכנורות
,
עורה
לתוף;
אבל
האומות
נמשלו
לכלבים
(ראה
יש'
נו
,
יא)
,
שאין
מהם
לקדושה
כלום
(ראה
שה"ז
ו
,
ו).
רשב"ם:
יפה
את
רעייתי
-
עכשיו
הוא
מספר
בשבח
אהובתו:
יפה
את
רעייתי
כעיר
תרצה
שהיא
נאה
בביניינה
,
ונאוה
כירושלים
,
איומה
כנדגלות
וחיילות.
הסיבי
והחזירי
עינייך
מראות
לנגדי
,
שהם
הרהיבוני
והגיסו
לבי
ודעתי
עלייך
,
גם
לא
יכולתי
להתאפק
ממך.
שערך
נאה
והגון
כשיער
עדרי
עזים
,
ושינייך
דקות
ומכוונות
ומלובנות
מאד
כעדר
הרחלים
,
ורימוני
פנייך
מאדמים
וזיוותנים
כפלח
הרימון.
ונשים
שהם
מלכות
יש
לי
הרבה
,
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
מאד
,
ועלמות
בתולות
עד
אין
מספר
להתנהג
עמהן
בחיבה
,
ורעייתי
יפה
ונאוה
מכולן
,
ועל
כולן
לבי
ורוחי
ונפשי
עלייך;
אחת
היא
לאמה.
ראוה
העלמות
ויאשרוה
,
ומלכות
ופלגשים
(בנוסחנו:
פילגשים)
ראוה
ויהללוה
,
כי
כולן
נתקנאו
בה;
ואומרות
עליה:
מי
זאת
הנשקפה
-
שהכל
מביטים
ושוקפים
ומצפים
לה
כמו
שחר
,
שכל
העולם
מחכים
בלילה
מתי
יאיר
היום;
שהיא
יפה
ונאה
וברה
ואיומה.
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
שחשק
ובחר
בכנסת
ישראל
מכל
העמים
,
והם
נתקנאו
בם
על
אשר
הפליא
הקדוש
ברוך
הוא
להם
ניסי
נוראותיו
וגבורות
נפלאותיו.
ואומה
מיוחדת
היתה
כנסת
ישראל
להקדוש
ברוך
הוא
,
ועל
כן
היללוה
ואישרוה
ואמרו
עליה:
מי
היא
זאת
האומה
אשר
הגביר
עליה
חסדו
(ע"פ
תה'
קיז
,
ב)?
(ביאור
לשוני:)
כתרצה
-
עיר
חשובה
ויפה
שבנה
שלמה
המלך.
ואיומה
כנדגלות
-
'אשאוטבלא
קום
קונפיינייאש'
בלעז
(מייראה
כמו
חילות).
ראוה
בנות
-
מוסב
על
ועלמות
אין
מספר.
מלכות
ופלגשים
ויהללוה
-
מוסב
על
ששים
המה
מלכות
ושמונים
פילגשים.
ושאר
דיקדוקי
התיבות
-
כבר
ביארתים
למעלה.
ששים
המה
מלכות
-
מעשה
זה
נתקיים
בשלמה
המלך
(ראה
מ"א
יא
,
א
-
ג)
,
שהיו
לו
נשים
הרבה
ופלגשים
עד
מאד
ועלמות
אין
מספר
לטייל
עמהן.
ודימה
את
מעשהו
נגד
הקדוש
ברוך
הוא
אשר
יצר
בעולמו
אומות
הרבה
ומלכים
עד
מאד
ונשיאים
וראשים
עד
אין
מספר
,
ובכל
אלה
לא
בחר
כי
אם
בישראל
ומלכיהם
ושריהם
וכהניהם
ונביאיהם.
וכן
מצינו
כעיניין
זה
באחשורוש
,
שהיו
לו
נשים
ופלגשים
ונערות
(ראה
אס'
ב)
,
כדוגמא
שפירשתי
למעלה
ב"הנה
מיטתו
של
שלמה"
(בנוסחנו:
שלשלמה;
שה"ש
ג
,
ז).
ואת
החשבון
אשר
כתב
ששים
ושמונים
-
לא
דיקדק
בו
,
כי
אינו
מצומצם.
ר' יוסף קרא:
שינייך
-
דקות
ומכוונות.
כפלח
הרמון
-
כשמפרש
למעלה
(שה"ש
ד
,
ג).
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ואמר:
שערך
ושניך
גם
כפלח
הרימון
(רקתך);
והטעם:
כי
את
היא
חשוקתי
הקדמונית
,
ולא
תתערבי
לי
באחרת;
כי
הנה
שערך
ושניך
ורקתך
לעדים
נאמנים
,
ולא
יתכן
שתתערבי
באחרת.
רלב"ג:
הסבי
עיניך
מנגדי
שהם
הרהיבוני
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד.
שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן
הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכולה
אין
בהם
-
אמר
זה
להורות
על
חוזק
חשקו
בה
,
כאלו
יאמר
,
שיופי
עיניה
ירהיבוהו
ויוסיפו
חשקו
בה.
וספר
בשבחיה
במה
שהכינתהו
לו
בזה
הדרוש
,
ובכלל
במה
שהכינתהו
לו
בהשגת
החמר
הרחוק
והמניע
הראשון
והמשיגים
הכוללים
לנמצאות
המשתנות
במה
שהם
משתנות.
ולזה
אמר:
שערך
כעדר
העזים
שגלשו
מן
הגלעד
שניך
כעדר
הרחלים
וגו'
,
רצוני
,
שכבר
הכינה
לו
באמצעות
החוש
באלו
ההקדמות
אשר
יצטרך
אליהם
באלו
החקירות
הִשָנות
מסכים
ונאות.
וכבר
התבאר
אופן
המשל
בזה
במה
שקדם
(שה"ש
ד
,
א).
ר' יוסף קמחי:
שניך
כעדר
הרחלים
שעלו
מן
הרחצה
שכלם
מתאימות
ושכלה
אין
בהם
-
אלו
משמרות
המשוררים
בבית
שני
,
כמו
שפרשנו
בבית
ראשון
בפירוש
"שיניך
כעדר
הקצובות
שעלו
מן
הרחצה"
(שה"ש
ד
,
ב)
,
שהיו
צדיקים
ישרים
,
נרחצים
וטהורים;
וכן
תמצא
שנאמר
"וכל
ישראל
בימי
זרובבל
ובימי
נחמיה
נותנים
מניות"
וכו'
(נחמ'
יב
,
מז).
ר' ישעיה מטראני:
שכולם
מתאימות
ומיושרות
ביושר
במחרוזה
,
ואינן
מפוזרות
אחת
כאן
ואחת
כאן.
ושכולה
אין
בהם
-
אחת
מהם
אינה
חסירה
מן
השורה.