תנ"ך - ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
רֹאשֵׁ֤ךְ
עָלַ֙יִךְ֙
כַּכַּרְמֶ֔ל
וְדַלַּ֥ת
רֹאשֵׁ֖ךְ
כָּאַרְגָּמָ֑ן
מֶ֖לֶךְ
אָס֥וּר
בָּרְהָטִֽים:
(שיר השירים פרק ז פסוק ו)
רֹאשֵׁךְ
עָלַיִךְ
כַּכַּרְמֶל
וְדַלַּת
רֹאשֵׁךְ
כָּאַרְגָּמָן
מֶלֶךְ
אָסוּר
בָּרְהָטִים:
(שיר השירים פרק ז פסוק ו)
ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים:
(שיר השירים פרק ז פסוק ו)
ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים:
(שיר השירים פרק ז פסוק ו)
תרגום מגילות:
מַלכָּא
דְאִתמַנִי
עֲלַך
לְרֵישָׁא
צַדִּיקָא
כְאֵלִיָה
נְבִיָיא
דִיקַנִי
קִנאֲתֵיהּ
לְמָרֵי
שְׁמַיָא
וּקטַל
יָת
נְבִיאֵי
שִׁקרָא
בְטוּרָא
דְכַרמֶל
וַאֲתֵיב
יָת
עַמָא
בֵית
יִשׂרָאֵל
לְדַחלְתָא
דַייָ
אֱלָהֵיהּ
וְדַלַת
עַמָא
דְאָזְלִין
בְּרֵישָׁא
נְמִיכָא
עַל
דְּאִנוּן
מִסכֵּינִין
עֲתִידִין
לְמִלבַּשׁ
אַרגְּוָנָא
הֵיכְמָא
דִלבַשׁ
דָּנִיֵאל
בְּקַרתָּא
דְבָבֶל
וּמָרדֳּכַי
בְּשׁוּשָׁן
בְּגֵין
זָכְוָותָא
דְאַברָהָם
דְּאַמלֵיך
מִן
קַדמַת
דְּנָא
לְמָרֵיהּ
דְּעָלְמָא
וּבצִדקָתֵיהּ
דְּיִצחָק
דְּכַפתֵיהּ
אֲבוּהִי
לְמוֹקְדֵיהּ
וּבַחֲסִידוּתֵיהּ
דְּיַעֲקֹב
דְּקַלֵיף
יָת
חוּטרַיָא
בְרָטַיָא
:
רש"י:
ראשך
עליך
ככרמל
-
אילו
תפילין
שבראש
,
שנאמר
"וראו
כל
עמי
הארץ
כי
שם
יי'
נקרא
עליך
ויראו
ממך"
(דב'
כח
,
י);
הרי
שהן
חוזקן
ומוראן
כסלע
הרים
,
וכרמל
הוא
ראש
ההרים.
ודלת
ראשך
-
קליעת
שערות
נזירייך
נאה
במצוותה
כקליעת
ארגמן.
דלת
ראשך
-
על
שם
שהקליעה
מוּדלת
על
גובה
הראש.
מלך
אסור
ברהטים
-
שמו
של
מקום
קשור
בתלתליה
,
שנאמר
"נזר
אלהיו
על
ראשו"
(במ'
ו
,
ז).
רהטים
-
'קורנץ'
בלעז
,
כך
קורין
לתלתלי
האזורות
שקושרין
בהן
החגורה.
דבר
אחר:
מלך
אסור
ברהטים
-
הקדוש
ברוך
הוא
נקשר
באהבה
[במצות
ו]בריצות
שאתם
רצין
לפניו.
רשב"ם:
ראשך
עליך
בגובה
כהר
הכרמל
,
ושיער
ראשך
נאה
והגון
כארגמן
,
שאינו
לבן
כל
כך;
'אינדש
קלייראש'
בלעז
(כחול
סגול
בוהק).
ואני
המלך
,
אוהבך
,
מקושר
ואדוק
בפתיל
הזהב
שאת
קולעת
בו
קליעת
שער
ראשך
,
באהבתי
וחמדתי
עלייך.
ר' יוסף קרא:
ראשך
עלייך
ככרמל
הזה
,
שהקנה
זקוף
ולא
עקום
,
ושבולת
עליו
עומד
בשוה
ונאה
לראות
,
כך
ראשך
עומד
נאה
עליך.
ודלת
ראשך
הוא
נאה
,
אמצעית
הראש
,
על
שם
שהוא
מוּדלה
ומעולה
יותר
,
נאה
הוא
כארגמן.
על
כן
מלך
אסור
ברהטים
-
ביאור:
אסור
במרוצתו.
מה
שתאמרי
"לא
ידעתי"
(שה"ש
ו
,
יב)
,
שלא
סברת
שירדתי
לגני
-
עודי
ממתינך
מרוב
שכולך
יפה
וחמודה
,
לכן
אסור
אני
כ
במרוצתי
,
שלא
רצתי
מן
הגן
עד
שתבואי
אלי
לטייל
עמי.
ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
ככרמל
-
עין
(צבע);
ובדברי
הימים
"וכרמיל
ובוץ"
(דה"ב
ג
,
יד).
דלת
-
בלשון
קדר:
השיער
היוצא
על
הלחי.
ברהטים
-
כמו
"ברהטים
בשקתות
המים"
(בר'
ל
,
לח).
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
ראשך
-
הוא
מלך
המשיח
,
שהוא
מבני
דוד.
ודלת
ראשך
-
משיח
בן
יוסף.
מלך
אסור
-
רמז
שהוא
,
מלך
המשיח
,
אסור
עד
שיגיע
הקץ;
כי
ביום
שנחרבה
ירושלם
נולד
(ראה
איכ"ר
א
,
נא).
ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ככרמל
-
בעין
(בצבע).
כארגמן
-
שהוא
רך
במשוש
,
וכל
מלך
היה
מתאוה
להיותו
אסור
בחבלי
שערך.
ויש
אומרים
,
כי
ענין
ברהטים
-
שדמה
השֵער
לרהטים.
ויש
אומרים
כי
מלך
הוא
הראש.
ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
ככרמל
-
יש
אומרים
(ראה
רש"י)
,
שהוא
הר
הכרמל;
ואיננו
כי
אם
עין
(צבע);
וכן
בדברי
הימים
"וכרמל
עם
ארגמן"
(ראה
דה"ב
ג
,
יד).
ברהטים
-
כמו
"ברהטים
בשקתות
המים"
(בר'
ל
,
לח);
והם
מקומות
עשויות
להתחבר
שם
המים.
ודלת
-
בלשון
ישמעאל:
קצה
השיער.
ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
ראשך
עליך
ככרמל
-
זהו
נחמיה
בן
חושיאל
(ראה
שו"ט
ס
,
ג)
,
שהוא
מבני
יוסף.
ודלת
ראשך
-
זה
אליהו.
מלך
אסור
ברהטים
-
זה
המשיח
,
שהוא
אסור;
כאשר
העתיקו
הקדמונים
(ראה
איכ"ר
א
,
נא)
,
כי
ביום
שנחרבה
ירושלם
נולד.
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ראשך
עליך
ככרמל
-
כעין
כרמל.
וכארגמן
-
בעין
או
באף.
וטעם
אסור
ברהטים
-
כי
דימה
השיער
,
שהוא
יורד
זה
תחת
זה
,
כדמות
המים
ברהטים;
והמלך
הוא
הראש.
או
יהיה
פירושו
,
כי
המלך
הוא
היה
מתאוה
להיות
אסור
וקשור
בחבלי
שערה;
וזה
העניין
הזכירוהו
שָׁרי
קדר
החושקים.
רלב"ג:
ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים
-
אמר
,
כי
כמו
שהכרמל
הוא
נאות
אל
גִדול
הצמחים
והפירות
ומוכן
אליו
תכלית
ההכנה
,
כן
היא
מכינה
מה
שיֵאות
תכלית
ההאותוּת
אל
הראש
אשר
תכוין
אליו
,
והוא
עצם
הדברים
אשר
החקירה
בהם;
וזה
לטוּב
היישרתה
אליו
במה
שתכין
מהמשיגים
והמקרים.
הנה
כמו
שהכרמל
יהיה
עליו
הראש
אשר
יכוון
ממנו
בכח
קרוב
,
והם
הפירות
,
כן
הראש
אשר
יכוון
מפעולתה
הוא
עליה
בכח
קרוב.
ואמרו
ודלת
ראשך
כארגמן
הוא
לפי
המשל
ולפי
הנמשל:
אולם
לפי
המשל
הוא
להורות
על
יפיה;
ולפי
הנמשל
יאמר
שמשיגי
הראש
,
אשר
הכינה
אותם
לו
לקחת
ראיה
מהם
על
הראש
,
הם
בתכלית
היופי
והתקון.
ואמרו
מלך
אסור
ברהטים
ירצה
,
שליופי
אלו
המשיגים
אשר
הכינם
,
כמעט
שהמלך
,
והוא
השכל
ההיולאני
,
אסור
ברהטים
לשתות
מהם
תמיד.
והמשיל
זה
לרהטים
,
להיות
אלו
המשיגים
אשר
הכינה
נמשלים
במשלו
לברכות
מים.
ואפשר
שיהיה
הרצון
בזה:
השכל
ההיולאני
הוא
אסור
ברהטים
ההם
לשתות
מהם
תמיד
בחקירותיו
,
כי
לא
יוכל
לעשות
דבר
מזולת
מה
שתכין
אליו.
או
יאמר
על
דרך
משל
,
שהשכל
הפועל
הוא
,
במה
שהוא
משפיע
לו
לשכל
ההיולאני
,
אסור
ברהטים
ההם
,
כי
לא
יוכל
להשפיע
לו
דבר
בזה
אם
לא
קדמה
לה
לשכל
ההיולאני
בו
השגה
מהחוש
,
רוצה
לומר:
במה
שישפיע
אליו
מהצורות
הדמיוניות.
והנה
קרא
השכל
הפועל
'מלך'
,
כי
הוא
מושל
בו.
ר' יוסף קמחי:
ראשך
עליך
ככרמל
ודלת
ראשך
כארגמן
מלך
אסור
ברהטים
-
הוא
המשיח
,
שנאמר
"ושמו
להם
ראש
אחד
ועלו
מן
הארץ"
(הו'
ב
,
ב).
ונמשל
לכרמל
-
שהוא
הר
גבוה
ויפה.
ודלת
ראשך
כארגמן
-
להדרת
מלבושיהן
ומכלול
עדייהם.
שהארגמן
מלבוש
יקר
הוא
,
שנאמר
"ארגונא
ילבש"
(דנ'
ה
,
ז).
מלך
אסור
ברהטים
-
המשיח
הנזכר
,
שהוא
אסור
בגלותינו
וגלה
ומטלטל
בעונותינו
,
כמו
שאמרו
רבותינו
ז"ל
(ראה
מש'
יט
,
א)
כי
בשבילו
נאמר
"והוא
מחולל
מפשעינו
מדוכה
(בנוסחנו:
מדכא)
מעונותינו"
(יש'
נג
,
ה).
ברהטים
-
הצרות
שעברו
עלינו.
ויכול
אדם
לומר:
אסור
ברהטים
-
בשביל
העכבה
שיתעכב
על
קהלות
הקדש
המפוזרים
בכל
המקומות
וילך
עליהם
לקבצם
מן
האדמות
-
ארצות
העמים
,
הם
הרהטים.
וכאשר
תבא
הישועה
ויקיים
הקדוש
ברוך
הוא
הבשורות
והנחמות
,
אז
יאמרו:
ר' ישעיה מטראני:
ככרמל
-
כהר
הכרמל
,
שהוא
נאה
על
כל
הרים.
ודלת
ראשך
-
הם
השערות
המודלות
ויורדות
מלמעלה
למטה
,
ודומה
לו
(משנה
סוכה
א
,
ד):
הדלה
עליה
את
הגפן.
מלך
אסור
ברהטים
-
כמו
"רהיטנו
ברותים"
(שה"ש
א
,
יז)
,
ופתרונו:
אפילו
המלך
מתאוה
להיות
אסור
וקשור
על
רהיטי
ביתך
,
להשתכל
תמיד
ביופייך;
כך
פירש
דוד
קמחי
(שרשים:
'רהט').
ועוד
יש
לפרשו
כמו
"ברהטים
בשקתות
המים"
(בר'
ל
,
לח)
,
וזה
הרהטים
האמור
כאן
הם
המרזבים
העומדים
אצל
גג
הבית
להוציא
גשמי
הגג
לחוץ
,
ובאותם
הרהטים
מתאוה
המלך
להיות
אסור
וקשור
,
להיות
משתכל
ביופייך.