תנ"ך - ברח
׀
דודי
ודמה־לך
לצבי
או
לעפר
האילים
על
הרי
בשמים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
בְּרַ֣ח
׀
דּוֹדִ֗י
וּֽדְמֵה־לְךָ֤
לִצְבִי֙
א֚וֹ
לְעֹ֣פֶר
הָאַיָּלִ֔ים
עַ֖ל
הָרֵ֥י
בְשָׂמִֽים:
(שיר השירים פרק ח פסוק יד)
בְּרַח
׀
דּוֹדִי
וּדְמֵה־לְךָ
לִצְבִי
אוֹ
לְעֹפֶר
הָאַיָּלִים
עַל
הָרֵי
בְשָׂמִים:
(שיר השירים פרק ח פסוק יד)
ברח
׀
דודי
ודמה־לך
לצבי
או
לעפר
האילים
על
הרי
בשמים:
(שיר השירים פרק ח פסוק יד)
ברח
׀
דודי
ודמה־לך
לצבי
או
לעפר
האילים
על
הרי
בשמים:
(שיר השירים פרק ח פסוק יד)
תרגום מגילות:
בֵּי
הִיא
שָׁעֲתָא
יֵימְרוּן
סָבֵי
יִשׂרָאֵל
עֲרוֹק
לָך
רְחִימִי
מָרֵי
עָלְמָא
מֵאַרעָא
הָדָא
מְסָאַבתָּא
וְתִשׁרֵי
שְׁכִינְתָך
בִּשׁמֵי
מְרוֹמָא
וּבעִידָּן
עָקְתִין
דַּאֲנַחנָא
מְצַלַן
קֳדָמָך
תְּהֵי
דָמֵי
לְטַביָא
דִּבעִידָּן
דִּדמִיך
עֵינָא
חֲדָא
קְמִיץ
וְעֵינָא
חֲדָא
פְתִיחַ
אוֹ
כְאַרזִילָא
דְאַיָלָא
דִּבעִידָּן
דְּעָרֵיק
מִסתַּכַּל
בָּתְרֵיהּ
כֵּין
אַתּ
תְּהֵי
מַשׁגַּח
בַּן
וּמִסתַּכַּל
בְּצַעֲרַן
וּבסִיגּוּפַן
מִשְׁמֵי
מְרוֹמָא
עַד
זְמָן
דְּתִתרְעֵי
בַן
וְתִפרוֹק
יָתַן
וְתַעֵיל
יָתַן
עַל
טוּרָא
דִירוּשׁלֶם
וְתַמָן
יַסְקוּן
כָּהֲנַיָא
קֳדָמָך
קְטוֹרֶת
בּוּסמִין
:
רש"י:
ברח
דודי
-
מן
הגולה
הזאת
ופדינו
מביניהם.
ודמה
לך
לצבי
-
למהר
הגאולה
,
והשרה
שכינתך
על
הרי
בשמים
-
הוא
הר
המורייה
ובית
המקדש
,
שיבנה
במהרה
בימינו.
[לפי
הפשט
וההווה
אפרש
"אחות
לנו
קטנה"
(לעיל
,
ח
ואי')
,
כי
לא
פורש
למעלה
כי
אם
לפי
הדוגמא.
"אחות
לנו
קטנה
ודדים
(לפנינו:
ושדים)
אין
לה
מה
נעשה
לאחותנו"
-
איזו
שמירה
נעשה
לה
,
שיהו
בתוליה
קיימין
"ביום
שידובר
בה"
(שם)
להינשא
לבעל
,
שלא
תתפתה?
לכו
ושאלו
לה:
אם
תרצה
שנעשה
לה
לשומרה
"חומה"
(לעיל
,
ט)
בצורה
,
שהיא
שמירה
מעולה
,
נעשה
לה
לכבודה
"חומת
כסף"
שהיא
חזקה;
ואם
רוצה
בשמירת
עראי
,
כגון
"דלת"
(שם)
,
שפעמים
פתוח
ופעמים
נעול
,
נעשה
לה
דלת
מ"לוח
ארז"
(שם).
כך
היה
נמלך
הקדוש
ברוך
הוא
לבית
דינו.
והיא
ענתה:
"אני
חומה"
(לעיל
,
י)
-
רוצה
אני
בשמירה
מעולה
,
כדי
שאהיה
"אז"
―
לכשידור
בו
,
"ושדי"
יהיו
"כמגדלות"
―
בעיני
בעלי
"מוצאת
שלום"
(שם).
"כמגדלות"
-
שם
דבר
של
גדלת
,
שדדיה
גסין;
'נושנבדש'
בלעז.
מפי
רבי.
"כרם
היה
לשלמה
בבעל
המון"
(לעיל
,
יא)
-
מקום.
"נתן
את
הכרם
לנוטרים"
(שם)
-
לאריסין.
"איש
יביא
בפריו"
וגו'
(שם)
-
בא
איש
אחד
לקנות
הכרם
מן
המלך
,
מפני
פריו
,
ב"אלף
כסף"
(שם);
שכך
דמי
סתם
כרם
,
כדכתיב
"כל
מקום
אשר
יהיה...
אלף
גפן
באלף
כסף"
(יש'
ז
,
כג).
אמר
השומר
האריס:
היאך
עלה
בדעתך
לקנותו
,
הלא
כרם
"שלי
לפניי"
(לעיל
,
יב)
-
משועבד
לאריסותי?
ענה
הקונה
ואמר:
מה
לך
אם
אקנהו?
גם
ממך
אקנהו
,
כי
"האלף"
(שם)
כסף
אתן
למלך
ולך
ה"מאתים"
(שם).
מיד
שאל
השומר
לחבורת
אנשים
"היושבת
בגנים"
(לעיל
,
יג)
,
ו"חברים"
ה"מקשיבים"
ושומעין
הדברים
"לקולך:
השמיעיני"
(שם)
-
המליכו
אותי
(תנו
לי
עצה)
מה
אעשה.
והם
נתנו
לו
עצה
למוכרו
,
ואמרו
לו:
לכה
לך
וברח
מן
הכרם
ותנהו
לקונהו.]
רשב"ם:
היושבת
בגנים
-
כך
היא
מספרת
על
אוהבה:
כך
אמר
לי
ידידי:
אחותי
אהובתי
,
היושבת
ומתנהגת
ומטיילת
בגנים
ופרדסים
,
חברים
ושושבינים
אשר
באו
עמי
מקשיבים
ותאיבים
לקולך
כי
הוא
ערב;
השמיעני
קולך
בנועם
זמירתך
וישמעו
גם
ריעיי.
והיא
משיבתו:
ברח
דודי
ודמה
לך
לצבי
או
לאייל
,
לרוץ
ולטייל
על
הרי
בשמים
וגבעת
הלבונה
,
וגם
אנכי
הלוך
אלך
עמך
ונתחבב
שם
אני
ואתה
,
ושם
שיר
אשורר
לעורר
קול
בין
שנינו
,
וגם
אהודך
משירי
(ע"פ
תה'
כח
,
ז).
אבל
בפני
כל
אילו
אין
לי
נכון
להשמיע
קול
,
כי
"כל
כבודה
בת
מלך
פנימה"
(תה'
מה
,
יד).
דימיון
להקדוש
ברוך
הוא
שאומר
על
כנסת
ישראל:
מלאכים
מחכים
ומקשיבים
לקולך
,
שתשמיעיני
תפילתך
ותזבחי
זבחי
צדק
(ע"פ
דב'
לג
,
יט).
וכנסת
ישראל
משיבתו
דבר:
ברח
דודי
אל
עיר
קודשי
מקום
מקדשי
,
והשיבה
לי
שופטיי
כבראשונה
ויועצי
כבתחילה
(ע"פ
יש'
א
,
כו)
,
לפדותי
מגלותי
,
וישירו
שם
לויי
וכהניי
ויקטירו
קטרת
סממני
,
ויזבחו
זבחי
צדק
עולה
וכליל
,
ואז
יעלו
על
מזבחך
פרים
(ע"פ
תה'
נא
,
כה).
המחכה
יזכה
ויחזה
נועם
זה
,
ויאמר
"הנה
אלהינו
זה"
(יש'
כה
,
ט).
ר' יוסף קרא:
ברח
לך
(בנוסחנו
ללא
'לך')
דודי
ודמה
לך
לצבי
-
לרוץ
שם
על
הרי
בשמים
לטייל
שם
,
עד
אותה
שעה
"שיפוח
היום"
(שה"ש
ב
,
יז)
ויתחמם
לרוח
היום
,
אז
תבוא
אלי.
נחסלה
שיר
השירים
,
לשבח
לשוכן
ברום
אוירים.
ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
ענה
ואמר
לה:
את
,
היושבת
בגנים
,
חבֵרַי
הרועים
באו
והם
מקשיבים
לקולך;
השמיעיני
ואמרי
לי:
ברח
דודי
,
שלא
ירגישו
שאני
עמך
בתוך
הגן.
ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
ברח
דודי
-
אמרה
כנסת
ישראל:
אם
תתאוה
לשמוע
שירי
,
רד
אלי
וברח
ממקום
חביריך
,
שהם
המלאכים
המשרתים
,
ובא
אל
הרי
בשמים
-
הררי
ציון
,
ששם
צוה
יי'
את
הברכה
חיים
עד
העולם
(ראה
תה'
קלג
,
ג).
ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
ענתה
כנסת
ישראל:
אם
טוב
בעיני
דודי
,
ברח
מהמלאכים
,
ורד
אל
הררי
ציון
ששם
הרי
בשמים
,
כי
שם
ציוה
יי'
את
הברכה
חיים
עד
העולם
(ע"פ
תה'
קלג
,
ג).
נשלם
פירוש
שיר
השירים.
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
ברח
דודי
-
כאלו
תחשבי
שאני
עמהם
,
שלא
יחשדוני
שאני
עמך
בכאן
,
כאשר
אמרת
לי
בתחלה
(ראה
שה"ש
ב
,
יז):
סוב
דמה
לך
דודי
או
לצבי
או
לעופר
האיילים.
רלב"ג:
ברח
דודי
ודמה
לך
לצבי
או
לעופר
האילים
על
הרי
בשמים
-
אמרה
לו
,
שכבר
הכינה
לו
מזה
מה
שיצטרך
,
ושישתדל
בחריצות
ובתכלית
המרוצה
האפשרית
לה
לעלות
על
הרי
בשמים
,
והיא
החכמה
האלהית
,
כמו
שקדם
(שה"ש
ב
,
יז)
,
ושלא
יתרשל
מזה.
זהו
מה
שנראה
לנו
בביאור
זאת
המגלה
,
והוא
נאות
מאד
מצד
הלשון
והענין.
ואנחנו
חושבים
שכבר
עמדנו
בלי
ספק
על
הדרושים
הכוללים
אשר
כוונו
בזה
הספר
,
והנה
לשון
הספר
וסדורו
יעיד
לנו.
ואולם
מהדרושים
החלקיים
אפשר
שנשמטו
ממנו
,
עד
שיהיה
מכוון
עניין
למה
שאמרנו
שהוא
על
צד
המשל
לבד;
אבל
זה
מעט
,
לפי
מה
שאחשוב.
ובכאן
נשלם
זה
הביאור
,
והיתה
השלמתו
בסוף
תמוז
שנת
שמונים
וחמש
לפרט
האלף
הששי.
ותהלה
לאל
לבדו
,
אשר
עזרנו
ברחמיו
וחסדיו.
יהי
שמו
מבורך
ומרומם
על
כל
ברכה
ותהלה.
אמן
אמן.
ר' ישעיה מטראני:
השיבה
לו
האהובה:
ברח
דודי
עכשיו
על
הרי
בשמים
,
שהוא
במקום
הייחוד
,
ושם
אשמיעך
את
קולי
ואראה
לך
את
יופיי;
שבמקום
הזה
הוא
מקום
מפורסם
שהרבים
מצויים
בו.