תנ"ך - שמאלו
תחת
ראשי
וימינו
תחבקני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שְׂמֹאלוֹ֙
תַּ֣חַת
רֹאשִׁ֔י
וִימִינ֖וֹ
תְּחַבְּקֵֽנִי:
(שיר השירים פרק ח פסוק ג)
שְׂמֹאלוֹ
תַּחַת
רֹאשִׁי
וִימִינוֹ
תְּחַבְּקֵנִי:
(שיר השירים פרק ח פסוק ג)
שמאלו
תחת
ראשי
וימינו
תחבקני:
(שיר השירים פרק ח פסוק ג)
שמאלו
תחת
ראשי
וימינו
תחבקני:
(שיר השירים פרק ח פסוק ג)
תרגום מגילות:
אֲמַרַת
כְּנִשׁתָּא
דְיִשׂרָאֵל
אֲנָא
בְחִירְתָא
מִכָּל
עַמְמַיָא
דַּאֲנָא
קָטְרָא
תְפִלִין
בְּיַד
שְׂמָאלִי
וּברֵישִׁי
וּקבִיעָא
מְזוּזְתָא
בְסִטרֵי
יַמִינָא
דְּדַשֵׁי
תֻּלתָּה
לָקֳבֵיל
תַּקֵי
דְּלֵית
רְשׁוּ
לְמַזִיקָא
לְחַבָּלָא
בִי
:
עין המסורה:
ראשי
-
י"ד
זוגין
,
קדמאה
נסיב
למ"ד
ותינינא
לא
נסיב:
ראה
שה"ש
ב
,
ו.
תחבקני
-
ב':
שה"ש
ב
,
ו;
ח
,
ג.
רש"י:
שמאלו
תחת
ראשי.
השבעתי
אתכם
-
עכשיו
כנסת
ישראל
מסבבת
דיבורה
כלפי
האומות:
אעפ"י
שאני
קובלת
ומתאוננת
,
דודי
מחזיק
בידי
והוא
לי
למשען
בגלותי
,
לפיכך
השבעתי
אתכם.
מה
תעירו
ומה
תעוררו
-
כי
לא
יועיל
לכם.
רשב"ם:
מי
יתנך
שתהיה
כאח
לי
באחוה
ואהבה
וריעות
,
ואמצאך
בחוץ
ובשווקים
וברחובות
,
אשקך
לעין
כל
,
וגם
בני
האדם
אשר
יראוני
מחבקת
ומנשקת
אותך
,
ומי
יתן
אשר
לא
יבוזו
לי
-
שלא
אתבזה
בעיניהם.
ומשם
אנהגך
,
אביאך
אל
בית
אמי
ותלמדיני
באיזה
עיניין
אעבוד
אותך
,
ושם
אמזוג
לך
ואשקך
מיין
הרקח
ומתוק
,
כאשה
המחוייבת
למזוג
הכוס
לבעלה
(ראה
כתובות
ד
,
ב).
ואז
ישים
שמאלו
תחת
לראשי
(בנוסחנו:
ראשי)
ויד
ימינו
מחבקת
אותי
למשוך
פי
וגופי
אליו
באהבה.
וכאשר
היא
מתאוננת
ועורגת
על
ידידה
אשר
נתרחק
הימינה
בפני
חברותיה
,
והן
גוערות
אותה
ואומרות
לה:
הידבקי
באחרים
ואל
תתאוי
ותערוגי
אליו!
והיא
משיבתן:
השבעתי
אתכם
,
ריעותיי
הבתולות
בנות
ירושלים
,
שלא
תוסיפו
לדבר
עוד
אלי
בדבר
הזה
(ע"פ
דב'
ג
,
כו);
מה
תעירו
ותאמרו?
כל
דבריכם
נחשבו
אלי
אפס
ותוהו
(ע"פ
יש'
מ
,
יז)
כל
זמן
שתרצה
האהבה
להיות
בי.
דימיון
על
כנסת
ישראל
,
שהיא
מתאוננת
בגלותה
ואומרת
ומתחננת
להקדוש
ברוך
הוא
להחזירה
לקדמתה
מן
הגלות
אל
מקום
מקדשה
,
לעובדו
שם
כימי
עולם
(ראה
מל'
ג
,
ד)
בזבחים
ונסכים
וקטרת
הסמים;
והוא
ישכון
בתוכה
כאז
במשכן
,
אשר
צימצם
שכינת
כבודו
בין
הכרובים
כאהבת
זכר
ונקבה.
וכשהאומות
דוחקות
בה
לסור
מאחריו
,
היא
משבעת
אותם
שלא
יוסיפו
לדבר
עוד
אליה
בכך.
(ביאור
לשוני
לשה"ש
ז
,
יב
-
שה"ש
ח
,
ד:)
"השדה"
(שה"ש
ז
,
יב)
-
'קנפניא'
(בלעז).
"נשכימה
לכרמים"
(שה"ש
ז
,
יג)
-
וכן
המנהג
נוהג
,
שהכרמים
אינן
סמוכות
לעיר
וכן
פרדיסים
,
כי
אם
סמוך
לכפרים.
"פתח"
(שם)
-
'אשפניא'
(בלעז)
,
לשון
'פתיחה'
נופל
ב"סמדר"
(שם)
,
כי
קודם
שנראו
נצני
הענבים
,
הסמדר
עגול
כאגוז
קטן
וגם
סתום
,
וכאשר
הוא
נפתח
ריחו
נודף
וערב.
"את
דודי"
(שם)
-
את
חביבי.
"הדודאים"
(שה"ש
ז
,
יד)
-
מין
בשמים
שריחם
נודף.
מעסיס
-
עיניין
עיצור
ענבים
(ראה
מחברת:
'עסיס').
רימוני
-
משקה
רימונים.
רלב"ג:
שמאלו
תחת
לראשי
(בנוסחנו:
ראשי)
וימינו
תחבקני
-
אמרה
,
שכבר
נשלם
לה
מה
שחשקה
אותו
,
עד
שמה
שיטה
אותה
מנתיב
האמת
באלו
ההשגות
,
עם
קָשיָים
,
הוא
נכנע
תחת
לראשה
,
אין
פרץ
ואין
יוצאת
(ע"פ
תה'
קמד
,
יד);
ומה
שיישיר
אל
הנכונה
בהשגת
מה
שירצה
דודה
השגתו
,
ידבק
בה
ותחבקה.
וזה
גם
כן
לפי
המשל
מורה
על
שכבר
נשלם
להם
החבור
בשלמות
בזאת
ההנהגה
,
ושבוּ
כמנהג
החושקים
בהתחברם.
ר' יוסף קמחי:
שמאלו
תחת
ראשי
וימינו
תחבקני
-
סִפר
מכלל
האהבה
והחיבוק
שיחבקם
הקדוש
ברוך
הוא
באהבתו
ובחמלתו
(ע"פ
יש'
סג
,
ט).