תנ"ך - אנהגך
אביאך
אל־בית
אמי
תלמדני
אשקך
מיין
הרקח
מעסיס
רמני:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
אֶנְהָֽגֲךָ֗
אֲבִיאֲךָ֛
אֶל־בֵּ֥ית
אִמִּ֖י
תְּלַמְּדֵ֑נִי
אַשְׁקְךָ֙
מִיַּ֣יִן
הָרֶ֔קַח
מֵעֲסִ֖יס
רִמֹּנִֽי:
(שיר השירים פרק ח פסוק ב)
אֶנְהָגֲךָ
אֲבִיאֲךָ
אֶל־בֵּית
אִמִּי
תְּלַמְּדֵנִי
אַשְׁקְךָ
מִיַּיִן
הָרֶקַח
מֵעֲסִיס
רִמֹּנִי:
(שיר השירים פרק ח פסוק ב)
אנהגך
אביאך
אל־בית
אמי
תלמדני
אשקך
מיין
הרקח
מעסיס
רמני:
(שיר השירים פרק ח פסוק ב)
אנהגך
אביאך
אל־בית
אמי
תלמדני
אשקך
מיין
הרקח
מעסיס
רמני:
(שיר השירים פרק ח פסוק ב)
תרגום מגילות:
אֲדַבְּרִינָך
מַלכָּא
אַעֵילִנָך
לְבֵית
מַקדְּשִׁי
וְאַלֵיף
יָתִי
לְמִדחַל
מִן
קֳדָם
יְיָ
וְלִמהָך
בְּאוֹרחֵיהּ
וְתַמָן
נִסעוֹד
סְעוֹדְתָא
דְלִויָתָן
וְנִשׁתֵּי
חֲמַר
עַתִּיק
דְּאִצטַבַּע
בְּעַנבּוֹהִי
מִן
יוֹמָא
דְאִתבְּרִי
עָלְמָא
וּמֵרִמוֹנֵי
וּפֵירֵי
דְאִתעַתַּדוּ
לְצַדִּיקַיָא
בְּגִינְתָא
דְעֵדֶן
:
עין המסורה:
רמני
-
ט'
חסר
(בלישנא
,
כולל
'רמן'):
*שמ'
כח
,
לג;
לט
,
כו
(פעמיים);
*במ'
לג
,
יט
,
כ;
מ"א
טו
,
יח;
מ"ב
ה
,
יח
(פעמיים);
שה"ש
ח
,
ב.
רש"י:
אל
בית
אמי
-
אל
בית
המקדש.
תלמדני
-
כאשר
הורגלתה
לעשות
באהל
מועד.
אשקך
מיין
הרקח
-
נסכים.
עסיס
-
יין
מתוק.
רשב"ם:
מי
יתנך
שתהיה
כאח
לי
באחוה
ואהבה
וריעות
,
ואמצאך
בחוץ
ובשווקים
וברחובות
,
אשקך
לעין
כל
,
וגם
בני
האדם
אשר
יראוני
מחבקת
ומנשקת
אותך
,
ומי
יתן
אשר
לא
יבוזו
לי
-
שלא
אתבזה
בעיניהם.
ומשם
אנהגך
,
אביאך
אל
בית
אמי
ותלמדיני
באיזה
עיניין
אעבוד
אותך
,
ושם
אמזוג
לך
ואשקך
מיין
הרקח
ומתוק
,
כאשה
המחוייבת
למזוג
הכוס
לבעלה
(ראה
כתובות
ד
,
ב).
ואז
ישים
שמאלו
תחת
לראשי
(בנוסחנו:
ראשי)
ויד
ימינו
מחבקת
אותי
למשוך
פי
וגופי
אליו
באהבה.
וכאשר
היא
מתאוננת
ועורגת
על
ידידה
אשר
נתרחק
הימינה
בפני
חברותיה
,
והן
גוערות
אותה
ואומרות
לה:
הידבקי
באחרים
ואל
תתאוי
ותערוגי
אליו!
והיא
משיבתן:
השבעתי
אתכם
,
ריעותיי
הבתולות
בנות
ירושלים
,
שלא
תוסיפו
לדבר
עוד
אלי
בדבר
הזה
(ע"פ
דב'
ג
,
כו);
מה
תעירו
ותאמרו?
כל
דבריכם
נחשבו
אלי
אפס
ותוהו
(ע"פ
יש'
מ
,
יז)
כל
זמן
שתרצה
האהבה
להיות
בי.
דימיון
על
כנסת
ישראל
,
שהיא
מתאוננת
בגלותה
ואומרת
ומתחננת
להקדוש
ברוך
הוא
להחזירה
לקדמתה
מן
הגלות
אל
מקום
מקדשה
,
לעובדו
שם
כימי
עולם
(ראה
מל'
ג
,
ד)
בזבחים
ונסכים
וקטרת
הסמים;
והוא
ישכון
בתוכה
כאז
במשכן
,
אשר
צימצם
שכינת
כבודו
בין
הכרובים
כאהבת
זכר
ונקבה.
וכשהאומות
דוחקות
בה
לסור
מאחריו
,
היא
משבעת
אותם
שלא
יוסיפו
לדבר
עוד
אליה
בכך.
(ביאור
לשוני
לשה"ש
ז
,
יב
-
שה"ש
ח
,
ד:)
"השדה"
(שה"ש
ז
,
יב)
-
'קנפניא'
(בלעז).
"נשכימה
לכרמים"
(שה"ש
ז
,
יג)
-
וכן
המנהג
נוהג
,
שהכרמים
אינן
סמוכות
לעיר
וכן
פרדיסים
,
כי
אם
סמוך
לכפרים.
"פתח"
(שם)
-
'אשפניא'
(בלעז)
,
לשון
'פתיחה'
נופל
ב"סמדר"
(שם)
,
כי
קודם
שנראו
נצני
הענבים
,
הסמדר
עגול
כאגוז
קטן
וגם
סתום
,
וכאשר
הוא
נפתח
ריחו
נודף
וערב.
"את
דודי"
(שם)
-
את
חביבי.
"הדודאים"
(שה"ש
ז
,
יד)
-
מין
בשמים
שריחם
נודף.
מעסיס
-
עיניין
עיצור
ענבים
(ראה
מחברת:
'עסיס').
רימוני
-
משקה
רימונים.
ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
הייתי
נוהג
אותך
ומביא
אותך
אל
בית
אמי
,
לעיני
הכל
תלמדני;
והיא
היתה
מלמדת
אותי
איך
אשקך
מיין
הרקח
-
ועניינו:
דבר
שירקח
יותר
מיין.
מעסיס
-
הוא
הריר
שתחת
הלשון.
או
יהיה
כמשמעו.
רלב"ג:
מי
יתנך
כאח
לי
יונק
שדי
אמי
אמצאך
בחוץ
אשקך
גם
לא
יבוזו
לי.
אנהגך
אביאך
אל
בית
אמי
תלמדני
אשקך
מיין
הרקח
מעסיס
רמוני
-
אלו
הפסוקים
הם
לפי
המשל
מבוארים
במעט
ביאור.
וזה
שהיא
אמרה
-
להורות
על
חוזק
החשק
אשר
לה
להתקרב
אליו
כפי
מה
שאפשר
לה
-
שהיא
חושקת
שיהיה
כאח
לה
ויהיה
יונק
שדי
אמה
,
כדי
שתוכל
לנשקו
במקום
רואים
בלא
בשת.
וזה
,
כי
העלמה
לא
תבוש
לנשק
אחיה
היונק
בפני
כל
אדם
,
ולא
יבזוה
האנשים
על
זה.
ואם
היה
הענין
כן
,
הייתי
מנהגת
ומביאה
אותך
אל
בית
אמי
אשר
תלמדני
ותנהגני
,
והייתי
משקה
אותך
ממשתי
הערֵבים.
ואולם
לפי
הנמשל
יהיה
הרצון
בזה
,
שהיא
,
מפני
שהיתה
משגת
בקושי
מהחוש
מה
שיצטרך
להכין
אל
השכל
באלו
החקירות
-
וזה
לשתי
סבות:
לקושי
הענין
בעצמו
ולקושי
הַנהיגה
החושים
לחפש
במה
שיצטרך
החפוש
עליו
מן
החוש
-
ונתיראה
מפני
זה
פן
יקרה
טעות
בהשגתה
,
אמרה:
מי
יתן
ותהיה
כאח
לי
יונק
שדי
אמי
,
עד
שתנהיג
כחות
החוש
אל
מה
שיצטרך
החקירה
עליו;
כי
בלי
ספק
לולי
יתישרו
בזה
מהשכל
לא
תשלם
זאת
ההשגה
,
וזה
מבואר
בנפשו.
ואז
,
כאשר
אמצאך
בחוץ
,
שלא
תהיה
טרוד
בהנהגתם
-
וזה
אמנם
יהיה
כשישלם
מן
החוש
השגת
מה
שיצטרך
החפוש
עליו
-
הנה
אדבק
עמך
ואשקך.
וזה
יהיה
סבה
לקלות
השגתך
המבוקש;
ועוד
,
שהם
יהיו
נכנעים
יותר
אליך
כאשר
תהיה
ההנהגה
בהם
מסודרת
ממך
,
ממה
שהם
נכנעים
אלי.
וזה
,
כי
הם
מבזים
אותי
ואותך
לא
יבוזו
,
אך
יחשקו
להפיק
רצונך.
ובזה
אהיה
מנהגת
ומביאה
אותך
אל
בית
אמי
אשר
תלמדני
,
והיא
הנפש
המרגשת
,
להשקות
אותך
מהמשקים
אשר
השגתי
אותם
מהחוש
ומהכח
הזוכר.
ר' יוסף קמחי:
אנהגך
אביאך
אל
בית
אמי
תלמדני
אשקך
מיין
הרקח
מעסיס
רמוני.
בית
אמי
-
הוא
בית
המקדש;
תלמדני
-
זו
היא
למוד
התורה;
אשקך
מיין
הרקח
-
המנחות
והשמחות
שתהיינה
שם.