תנ"ך - השבעתי אתכם בנות ירושלם מה־תעירו ׀ ומה־תעררו את־האהבה עד שתחפץ: ס

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם מַה־תָּעִ֧ירוּ ׀ וּֽמַה־תְּעֹ֥רֲר֛וּ אֶת־הָאַהֲבָ֖ה עַ֥ד שֶׁתֶּחְפָּֽץ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ד)

טקסט וניקוד:

הִשְׁבַּעְתִּי אֶתְכֶם בְּנוֹת יְרוּשָׁלִָם מַה־תָּעִירוּ ׀ וּמַה־תְּעֹרֲרוּ אֶת־הָאַהֲבָה עַד שֶׁתֶּחְפָּץ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ד)

טקסט בלבד:

השבעתי אתכם בנות ירושלם מה־תעירו ׀ ומה־תעררו את־האהבה עד שתחפץ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ד)

תיקון קוראים:

השבעתי אתכם בנות ירושלם מה־תעירו ׀ ומה־תעררו את־האהבה עד שתחפץ: ס (שיר השירים פרק ח פסוק ד)

תרגום מגילות:
יֵימַר מַלכָּא מְשִׁיחָא מַשׁבַּע אֲנָא עֲלֵיכוֹן עַמָא בֵית יִשׂרָאֵל מָא אַתּוּן מִתגָּרַן בְּעַמְמֵי אַרעָא לְמִסַק מִן יְרוּשׁלֶם וּמָא דֵין אַתּוּן מָרְדִין בְּחֵילָוָתֵיהּ דְּגוֹג וּמָגוֹג אִתעַכַּבוּ פוֹן זְעֵיר עַד דְּיִשׁתֵּיצוֹן עַמְמַיָא דְעָלוּ לְאָגָחָא קְרָבָא עַל יְרוּשׁלֶם וּבָתַר כֵּין יִדכַר לְכוֹן מָרֵי עָלְמָא רְחִימֵי צַדִּיקַיָא וִיהֵי רַעֲוָא מִן קֳדָמוֹהִי לְמִפרַקכוֹן :

עין המסורה:
עד - י"א בטעמא (מרכה הסמוכה לסוף פסוק , בלישנא): ראה שה"ש ב , ז. שתחפץ - ג': שה"ש ב , ז; ג , ה; ח , ד.

מסורה קטנה:
מה - תעירו - ל'; ומה - תעררו - ל'; עד - י"א בטע'.

רש"י:
שמאלו תחת ראשי. השבעתי אתכם - עכשיו כנסת ישראל מסבבת דיבורה כלפי האומות: אעפ"י שאני קובלת ומתאוננת , דודי מחזיק בידי והוא לי למשען בגלותי , לפיכך השבעתי אתכם. מה תעירו ומה תעוררו - כי לא יועיל לכם.

רשב"ם:
מי יתנך שתהיה כאח לי באחוה ואהבה וריעות , ואמצאך בחוץ ובשווקים וברחובות , אשקך לעין כל , וגם בני האדם אשר יראוני מחבקת ומנשקת אותך , ומי יתן אשר לא יבוזו לי - שלא אתבזה בעיניהם. ומשם אנהגך , אביאך אל בית אמי ותלמדיני באיזה עיניין אעבוד אותך , ושם אמזוג לך ואשקך מיין הרקח ומתוק , כאשה המחוייבת למזוג הכוס לבעלה (ראה כתובות ד , ב). ואז ישים שמאלו תחת לראשי (בנוסחנו: ראשי) ויד ימינו מחבקת אותי למשוך פי וגופי אליו באהבה. וכאשר היא מתאוננת ועורגת על ידידה אשר נתרחק הימינה בפני חברותיה , והן גוערות אותה ואומרות לה: הידבקי באחרים ואל תתאוי ותערוגי אליו! והיא משיבתן: השבעתי אתכם , ריעותיי הבתולות בנות ירושלים , שלא תוסיפו לדבר עוד אלי בדבר הזה (ע"פ דב' ג , כו); מה תעירו ותאמרו? כל דבריכם נחשבו אלי אפס ותוהו (ע"פ יש' מ , יז) כל זמן שתרצה האהבה להיות בי. דימיון על כנסת ישראל , שהיא מתאוננת בגלותה ואומרת ומתחננת להקדוש ברוך הוא להחזירה לקדמתה מן הגלות אל מקום מקדשה , לעובדו שם כימי עולם (ראה מל' ג , ד) בזבחים ונסכים וקטרת הסמים; והוא ישכון בתוכה כאז במשכן , אשר צימצם שכינת כבודו בין הכרובים כאהבת זכר ונקבה. וכשהאומות דוחקות בה לסור מאחריו , היא משבעת אותם שלא יוסיפו לדבר עוד אליה בכך. (ביאור לשוני לשה"ש ז , יב - שה"ש ח , ד:) "השדה" (שה"ש ז , יב) - 'קנפניא' (בלעז). "נשכימה לכרמים" (שה"ש ז , יג) - וכן המנהג נוהג , שהכרמים אינן סמוכות לעיר וכן פרדיסים , כי אם סמוך לכפרים. "פתח" (שם) - 'אשפניא' (בלעז) , לשון 'פתיחה' נופל ב"סמדר" (שם) , כי קודם שנראו נצני הענבים , הסמדר עגול כאגוז קטן וגם סתום , וכאשר הוא נפתח ריחו נודף וערב. "את דודי" (שם) - את חביבי. "הדודאים" (שה"ש ז , יד) - מין בשמים שריחם נודף. מעסיס - עיניין עיצור ענבים (ראה מחברת: 'עסיס'). רימוני - משקה רימונים.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
אמר שלמה לכנסת ישראל: השבעתי אתכם שלא תעוררו עד שיגיע הקץ , שלא תסכנו בנפשותיכם.

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
אמר שלמה ברוח הקודש: השבעתי אתכם שלא תעוררו עד שיגיע הקץ.

רלב"ג:
השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ - אמרה: כבר השבעתי אתכם בנות ירושלים שלא תֶהרסו - לחוזק התשוקה לבקש התכלית - לקחת ההשגות על זולת סדרם. וזה , שאם הייתם הורסים בזה , ולא לוּקח ההשתדלות בהשגה על הסדר הראוי , לא היה עולה בידינו דבר והיה השתדלותינו לבטלה. וזהו אמרה: מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ , רוצה לומר , שלא יועיל להם כלום. ועתה , כאשר לקחו ההשגה על הסדר , כבר הגיעו מהשלמות אל זה השעור אשר כבר קדם. והנה מה שיחסר מהגעת השלמות העיוני על התכלית הוא חכמת האלהות , והיא היתה החשוקה מתחלת הענין. ואפשר שנֹאמר , שזאת השבועה היתה שלא יֶהרסו לחקור בחכמת האלהות קודם שיִשלמו להם התנאים אשר יצטרכו לחקור בזאת החכמה , כמו שנאמר אחר זה (להלן , ח). ואולם לא אמרה "בצבאות או באילות השדה" (שה"ש ב , ז; ג , ה) , כי לרוחק אלו הענינים מהחוש תגדל המבוכה איך יתחילו בזה. ולזה לא ספר בזאת השבועה מה שיעיר על המרוצה. ולא אמרה להם "אם תעירו" וגו' (שם) , אבל אמרה: מה תעירו , להורות על שאם יתחילו בזה בזולת התנאים אשר יצטרכו בו לא יוכל על זה כלל. (חלק ששי: מאמרו "מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת" עד סוף הספר; ח , ה - יד).

ר' יוסף קמחי:
השבעתי אתכם בנות ירושלם מה תעירו ומה תעוררו את האהבה עד שתחפץ - נאמר מה תעירו ולא אמר "אם תעירו" כפעם ראשונה (שה"ש ב , ז) , מפני שהיה יודע שפעמים רבות ירצו להעיר האהבה בזה הגלות בלא עת , לפיכך אמר להם: מה תעירו ומה תעוררו , כלומר: למה תעשו הדבר הזה שלא יועיל; כמו שאירע לנו פעמים רבות בזה הגלות ולא שוָה (ע"פ איוב לג , כז) , עד יבא ויורה צדק (ע"פ הו' י , יב).

ר' ישעיה מטראני:
השבעתי אתכם - אומרת האהובה לחברותיה: אני משבעת אתכם שלא תעירו האהבה עד שתחפץ האהבה להתעורר מאליה , כי בזוכרי האהבה אני מתעלפה.
ריכוז קישורים