תנ"ך - מי זאת עלה מן־המדבר מתרפקת על־דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

מִ֣י זֹ֗את עֹלָה֙ מִן־הַמִּדְבָּ֔ר מִתְרַפֶּ֖קֶת עַל־דּוֹדָ֑הּ תַּ֤חַת הַתַּפּ֙וּחַ֙ עֽוֹרַרְתִּ֔יךָ שָׁ֚מָּה חִבְּלַ֣תְךָ אִמֶּ֔ךָ שָׁ֖מָּה חִבְּלָ֥ה יְלָדַֽתְךָ: (שיר השירים פרק ח פסוק ה)

טקסט וניקוד:

מִי זֹאת עֹלָה מִן־הַמִּדְבָּר מִתְרַפֶּקֶת עַל־דּוֹדָהּ תַּחַת הַתַּפּוּחַ עוֹרַרְתִּיךָ שָׁמָּה חִבְּלַתְךָ אִמֶּךָ שָׁמָּה חִבְּלָה יְלָדַתְךָ: (שיר השירים פרק ח פסוק ה)

טקסט בלבד:

מי זאת עלה מן־המדבר מתרפקת על־דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך: (שיר השירים פרק ח פסוק ה)

תיקון קוראים:

מי זאת עלה מן־המדבר מתרפקת על־דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך שמה חבלה ילדתך: (שיר השירים פרק ח פסוק ה)

תרגום מגילות:
אֲמַר שְׁלֹמֹה נְבִיָיא כַּד יֵיחוֹן מִיתַיָא דְיִשׂרָאֵל עֲתִיד לְאִתבְּזָעָא טוּר מִשׁחָא וְכָל מִיתַיָא דְיִשׂרָאֵל עֲתִידִין לְמִפַּק מִן תְּחוֹתוֹהִי וְאַפִלוּ צַדִּיקַיָא דְמִיתוּ בְגָלוּתָא עֲתִידִין לְמֵיתֵי בִניָח מִלְרַע לְאַרעָא וְנָפְקִין מִן תְּחוֹת טוּר מִשׁחָא וְרַשִׁיעַיָא דְמִיתוּ וְאִתקְבַרוּ בְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל עֲתִידִין לְמִהוֵי דָמָיִן הֵיכְמָא דְרָמֵי גְבַר אַבנָא בְאֵילָא בְּכֵין יֵימְרוּן כָּל דָּיְרֵי אַרעָא מָא הִיא זְכוּתָא דְאוּמָא הָדָא דְסָלְקָא מִן אַרעָא רִבּוֹא רִבְּוָון כְּיוֹמָא דִסלַקַת מִן מַדבְּרָא לְאַרעָא דְיִשׂרָאֵל וּמִתפַּנְקָא עַל רַחֲמֵי מָרַהָא כְּיוֹמָא דְאִתָּחַמַת תְּחוֹת טוּרָא דְסִינַי לְקַבָּלָא יָת אוֹרָיתָא וּבהַהִיא שָׁעֲתָא עֲתִידָא צִיוֹן דְּהִיא אִמְהוֹן דְּיִשׂרָאֵל לְמֵילַד יָת בְּנַהָא וִירוּשׁלֶם לְקַבָּלָא יָת בְּנֵי גָלוּתָא :

עין המסורה:
ילדתך - ב': יר' כב , ו; שה"ש ח , ה.

מסורה קטנה:
מתרפקת - ל'; דודה - ל'; עוררתיך - ל' ומל'; חבלה - ל'.

רש"י:
מי זאת - הקדוש ברוך הוא ובית דינו אומרים על כנסת ישראל: מי זאת - כמה היא חשובה זאת שנתעלתה מן המדבר , בכל מתנות טובות שם נתעלתה: במתן תורה ובדיבוק שכינה , ונראית חיבתה לכל; ועודנה בגלותה מתרפקת על דודה - מתחברת על דודה , מודה שהיא חברתו ודבוקה בו; 'רפק' בלשון ערבי: חבר , 'רפקא' - חבורה. תחת התפוח עוררתיך - כך היא אומרת בבקשת חבת דודה: תחת התפוח עוררתיך - זכור כי בתחתית הר סיני , העשוי על ראשי כמין תפוח , שם עוררתיך - הוא לשון חיבת אשת נעורים , המעוררת את דודה בלילות בתנומות עלי משכב (ע"פ איוב לג , טו) , מחבקתו ומנשקתו. שמה חבלתך אמך - הרי אמרנו (שה"ש ג , יא) שהקדוש ברוך הוא קראה 'אמו'; שם נהייתי לך לאם , שם ילדתיך; חבלתך - לשון "חבלי יולדה" (הו' יג , יג). חבלתך - באו לה חבלים ממך; כמו "בניי יצאוני" (יר' י , כ) - יצאו ממני.

רשב"ם:
מי זאת עולה - עכשיו היא מדברת עמו בדברי אהבה: כל הרואים אשר ראוני הולכת אחריך תמהו עלי ואמרו זה לזה: מי זאת שהלכה אחרי אוהבה ועולה מן המדבר ומתחברת עם דודה? ואנכי תחת עץ תפוח עוררתי אהבתך אלי , ואותו מקום אָהַבְתה וחִמַדְתה מאד , ועל כן נתרצית אלי שם; כי באו לאמך שם צירים וחבלים ממך בעת לידתה , ושם הוּלדתה. ועל אותה אהבה אנכי מתחננת לפניך שתשימני כחותם על ליבך - כחותם הנחתם במקום חתימתו , וכחותם על זרועך שימני , למען תהיה אהבתי לך לזכרון. כי עזה כמות וקשה כשאול האהבה אשר לי עליך , וגחליה של אהבה גחלי אש , שלהבת חזקה וקשה. מים רבים לא יוכלו לכבותה , ואם יתן איש את כל הונו ביתו וממונו בשביל האהבה שיש לי עליך שאסירנה ממך , יהיה לי אותו ממון לביזוי. דמיון על כנסת ישראל , שמזכרת בתוך גלותה אהבת מתן תורה שהייתה בסיני ודיבור של "נעשה ונשמע" (שמ' כד , ז) , ובאותה אהבה היא בטוחה ומתפללת לפניו להחיש לה קץ גאולה וישועה. (ביאור לשוני:) מתרפקת - לשון חיבור , ולשון ערבי הוא. חבלתך - חבלה ממך; כמו "בני יצאוני" (יר' י , כ) - כמו 'יצאו ממני'. ושמה חבלה ילדתך - כפל מלה. ילדתך - ילדה אותך. רשפיה - לשון גחלים לכבות. אצל גחלים נופל ומוסב לשון כיבוי. שלהבתיה - תיבה אחת היא , כמו "יפיפיה" (בנוסחנו: יפה - פיה; יר' מו , כ); וכן הרבה.

ראב"ע פירוש א הפעם הראשונה - דקדוק:
מתרפקת - מתחברת; וכן בלשון קדר. חבלתך - מן "הנה יחבל און" (תה' ז , טו); והוא מן "חבלי יולדה" (הו' יג , יג).

ראב"ע פירוש א הפעם השניה - פשט:
עוררה דודה ותאמר לו: מי זאת עולה מן המדבר שבקשה דודה כאשר עשיתי אני , ועוררתיך תחת התפוח שאנו לנים תחתיו , להזכירך כי שם חבלתך אמך? והענין: בעבור שהרתה תחת התפוח , על כן ידמה ריחך לריחו.

ראב"ע פירוש א הפעם השלישית - דרש:
מי זאת עולה - אז יאמרו אומות העולם על כנסת ישראל כשתעלה ממדבר העמים (ראה יח' כ , לה) עם משיח. והיא אומרת לו: תחת התפוח עוררתיך; והענין: אני עוררתיך בדבורי ותפלותי הולידוך , כענין שנאמר "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו" (מש' כה , יא).

ראב"ע פירוש ב הפעם הראשונה - דקדוק:
מתרפקת - מתחברת; ואין לו דומה במקרא. וכן עניינו בלשון ישמעאל. חבלתך - לשון הריון; כמו "הנה יחבל און" (תה' ז , טו). ויתכן שהוא הלידה , מעניין "חבלי יולדה" (הו' יג , יג).

ראב"ע פירוש ב הפעם השלישית - דרש:
מי זאת עולה מן המדבר - וכן אמר שלמה (ראה פירושו לשה"ש ג , ו): כשהיו במדבר ונכנסו לארץ , אמר בתחלה: "השבעתי אתכם" (לעיל , ד) , ואחר כן אמר: מי זאת עולה; וזה העניין - "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מי' ז , טו): כשיעלו ממדברות העמים , יאמרו למשיח , שהוא דודהּ: דע כי תחת התפוח עוררתיך! והעניין: כי היית אסור (ראה שה"ש ז , ו) וישן , ולא התרתיך כי אם בתפילותיי , כעניין "תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אופניו" (מש' כה , יא). ודברי ותפילותי - כאילו הם הולידוך.

ראב"ע פירוש ב הפעם השניה - פשט:
מי זאת עולה - אמרה לו , הם שוכבים יחד בכרם , ויקָרא 'גן': הראית לעולם נערה שעלתה מן המדבר , תבקש להתחבר עם דודה , כאשר עשיתי אני מרוב אהבתי בך? ותדע למה עוררתיך: בעבור להזכירך דבר אילן התפוח , כי כמדומה לי שלא הרתה אמך ויחמה בך כי אם תחת התפוח , על כן ריחך כתפוח בעצי היער (ראה שה"ש ב , ג) - כאשר אמרה לו בתחלה , שהיתה מתאוה ומחמדת לשבת בצלו (ראה שם) ולהיות שמאלו תחת ראשה (ראה שם , ו).

רלב"ג:
מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך ושמה (בנוסחנו: שמה) חבלה ילדתך. אמר - מתחיל לספר זאת ההשגה , רוצה לומר: חכמת האלהות ומה שבה מהקושי בהגעתה - מי זאת עולה מן המדבר , כנפלא על זאת ההשגה: איך אפשר שתִשלם ממקום חָרֵב , אשר לא יֵעבד בו ולא יזָרע (ע"פ דב' כא , ד). וזה , כי בשאר החכמות היו הדברים אשר בהם החקירה מושגים בחוש , ומהם ישלם כל מה שישתדלו בהשגתו באלו הדברים מעצם הדברים ההם. ואולם בכאן אין דרך בהשגתו כי אם בהקדמות רחוקות , ולזה אמר שהיא מתרפקת על דודה , רצוני , שלבה הומה עליה בעבור דודה על אשר לא תוכל להפיק רצונו. והנה אין חבר לזאת המלה , רוצה לומר: מתרפקת. ויחשוב שיהיה עניינה לפי מקומה על הצד שבארתי. ואפשר שנאמר , והוא יותר נכון , כי מתרפקת היא מענין 'מרפק' , שהוא הזרוע , כמו שביאר הרב רבנו משה ז"ל בפירוש המשנה אשר לו (שבת י , ג בתרגום המקובל של ר"י בן אלפואל) , ואמר שם שהוא ככה בלשון הערבי. וירצה בזה , שמרוב האהבה והחשק תשים זרועותיה על דודה , וזה לפי המשל. ואולם לפי הנמשל ירצה באלו הזרועות , שהיא תעזרהו בכל כחה להמציא אליו מה שאפשר אליה הַמצאתו , להיות לו מבֹא להכנס בחקירות אשר ירצה לחקור בהם. והיא מתנצלת ואומרת אליו: כבר עוררתיך תחת התפוח , רוצה לומר: כבר עזרתיך בהשגת הדברים המוחשים , והם הענינים הטבעיים , לפי ששם נולדת וגדלת עמהם והם דברים קרובים אל עצמינו ומוחשים אלינו. ואולם בזאת ההשגה אשר יחקור עתה לא תשער איך יתכן שיהיה לו ממנה עזר , ועם כל זה היא רבת החשק למלאת תשוקתו בכל אשר תוכל.

ר' יוסף קמחי:
מי זאת עולה מן המדבר מתרפקת על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה חבלתך אמך ושמה (בנוסחנו: שמה) חבלה ילדתך - זהו מדבר העמים , ונאמר "הנה אנכי מפתיה והולכתיה המדבר ודברתי על לבה" (הו' ב , טז). מתרפקת - כמו 'מתחברת' , ובלשון ערב יאמרו אל 'חבר': 'אל רפיק'. תחת התפוח עוררתיך - תחת רחמיו של הקדוש ברוך הוא , שנאמר "כתפוח בעצי היער" (שה"ש ב , ג). שמה חבלתך אמך ושמה חבלה ילדתך - יאמר דבר זה בזמן שתאמר כנסת ישראל: "מי ילד לי את אלה" (יש' מט , כא).

ר' ישעיה מטראני:
מי זאת עולה - פעם אחת מצא האהוב את האהובה במדבר ואמר: מי זאת שעולה מן המדבר ומתרפקת על דודה - פתרונו לפי עניינו: מתגעגעת. השיבה לו ואמרה: תחת התפוח מצאתיך מתחילה , כשהתחילה האהבה , ושם עוררתיך לאהבתי. שמה חיבלתך אמך - שמה , באותה האהבה , ילדתך אמך - כלומר: במזל אהבתי נולדת. חבלתך וחבלה - לשון "חבלי יולדה" (הו' יג , יג).
ריכוז קישורים