תנ"ך - שבנה
בנתי
לכן
כי
זקנתי
מהיות
לאיש
כי
אמרתי
יש־לי
תקוה
גם
הייתי
הלילה
לאיש
וגם
ילדתי
בנים:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
שֹׁ֤בְנָה
בְנֹתַי֙
לֵ֔כְןָ
כִּ֥י
זָקַ֖נְתִּי
מִהְי֣וֹת
לְאִ֑ישׁ
כִּ֤י
אָמַ֙רְתִּי֙
יֶשׁ־לִ֣י
תִקְוָ֔ה
גַּ֣ם
הָיִ֤יתִי
הַלַּ֙יְלָה֙
לְאִ֔ישׁ
וְגַ֖ם
יָלַ֥דְתִּי
בָנִֽים:
(רות פרק א פסוק יב)
שֹׁבְנָה
בְנֹתַי
לֵכְןָ
כִּי
זָקַנְתִּי
מִהְיוֹת
לְאִישׁ
כִּי
אָמַרְתִּי
יֶשׁ־לִי
תִקְוָה
גַּם
הָיִיתִי
הַלַּיְלָה
לְאִישׁ
וְגַם
יָלַדְתִּי
בָנִים:
(רות פרק א פסוק יב)
שבנה
בנתי
לכן
כי
זקנתי
מהיות
לאיש
כי
אמרתי
יש־לי
תקוה
גם
הייתי
הלילה
לאיש
וגם
ילדתי
בנים:
(רות פרק א פסוק יב)
שבנה
בנתי
לכן
כי
זקנתי
מהיות
לאיש
כי
אמרתי
יש־לי
תקוה
גם
הייתי
הלילה
לאיש
וגם
ילדתי
בנים:
(רות פרק א פסוק יב)
תרגום מגילות:
תּוּבנָא
בְרַתַּאי
מִבָּתְרַי
אִזֵילנָא
לְעַמְכוֹן
אֲרֵי
סֵבִית
מִלְמִהוֵי
מִבַּעלָא
לִגבַר
אֲרוּם
אֲמַרִית
אִלוּ
אֲנָא
רִיבָא
אִית
לִי
סְבַר
בְּרַם
הֲוֵיתִי
מִבַּעלָא
בְלֵיליָא
לִגבַר
וּברַם
הֲוֵיתִי
יָלְדָא
בְנִין
:
עין המסורה:
שבנה
-
ג':
רות
א
,
ח
,
יא
,
יב.
לכן
-
ב'
,
חד
חסר
וחד
מלא:
רות
א
,
ח
,
יב.
ט'
פסוקים
גם
וגם:
בר'
כד
,
מד;
מח
,
יט;
ש"א
ב
,
כו;
יב
,
יד;
כא
,
ט;
כו
,
כה;
ש"ב
טו
,
יט;
יח'
טז
,
נב;
רות
א
,
יב.
רש"י:
כי
זקנתי
מהיות
לאיש
-
שאנשא
לו
ואלד
בנים
ותנשאו
להם;
שאינכם
אסורות
להם
,
לפי
שלא
היו
למחלון
וכליון
קידושין
בכם;
שנכריות
היו
ולא
נתגיירו
,
ועכשיו
הם
באות
להתגייר
,
כמה
שנאמר
"כי
אתך
נשוב
לעמך"
(לעיל
,
י)
-
מעתה
נהיה
לעם
אחד
(ע"פ
בר'
לד
,
טז).
כי
אמרתי
יש
לי
תקוה
-
כי
אפילו
אמר
לי
לבי:
יש
לי
תקוה
לינשא
עוד
לאיש
וללדת
בנים
,
וגם
(בנוסחנו:
גם)
הייתי
הלילה
לאיש
-
ויותר
מיכן
,
אפילו
הריתי
הלילה
זכרים
,
וגם
ילדתי
בנים
-
או
אפילו
כבר
ילדתי
בנים
(ראה
רו"ר
ב
,
יז).
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
שבנה
בנותיי
לכנה
(בנוסחנו:
לכןָ)
כי
זקנתי
מהיות
לאיש.
כי
אמרתי
יש
לי
תקוה
-
פתרונו:
אפילו
אם
הייתי
בימי
נערות
,
שהייתי
יכולה
לומר:
יש
לי
תקוה
להוליד
בנים;
או
אפילו
הייתי
הלילה
לאיש
וגם
ילדתי
בנים.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
למה
תלכנה
עמי
-
אם
תאמרו
לי
למה
אני
אומרת
שאין
בני
ישראל
לוקחין
לכם
לנשים
,
והלא
בניי
נשאו
אתכם
תחלה
,
גם
עתה
,
אם
אוליד
תנשאו
לאחיהם!
העוד
לי
בנים
במעי
והיו
-
שיהיו
-
לכם
לאנשים?
לא
מפני
ייבום
אמרה
להם
,
שהרי
כתוב
"כי
ישבו
אחים
יחדו"
(דב'
כה
,
ה)
-
פרט
לאשת
אחיו
שלא
היה
בעולמו
(ראה
יבמות
יז
,
ב)
,
אלא
מילתא
בעלמא
אמרה
,
לדחותן
מעליה:
מה
שבניי
נשאו
אתכן
,
מפני
שגרו
בארץ
נכריה
ואתן
הייתם
תושבים;
אבל
בני
עמי
לא
יחפצו
בכם
,
וגם
בנים
אין
לי
לישא
אתכן
באהבת
אחיהם
המתים.
ושמא
תאמרו:
אם
אין
בנים
במעיי
אנשא
לאיש
ואוליד
,
תלמוד
לומר:
כי
זקנתי
וגו'.
כי
אמרתי
-
אפילו
אם
אמרתי;
בלעז
'אנקדשישא
יו';
יש
לי
תקוה
שאם
אנשא
-
אלד.
רלב"ג:
כי
זקנתי
מהיות
לאיש
-
רוצה
לומר:
ולזה
אין
לכן
שתמתינו
שיהיו
לי
בנים
ותנשאו
להם.
כי
אמרתי
יש
לי
תקוה
וגו'
-
רוצה
לומר:
אעפ"י
שאומַר
שיש
לי
תקוה
להיות
בנים
במעי
(ראה
לעיל
,
יא)
,
ולא
עוד
אלא
שיהיה
לי
יותר
מזה
,
והוא
,
שהייתי
הלילה
לאיש
ונתעברתי
,
ולא
עוד
אלא
שיהיה
לי
יותר
מזה
,
והוא
,
שילדתי
בנים
הלילה
,
האם
ראוי
לכן
שתמתינו
עד
יגדלו?
התהיו
עגונות
כל
זה
הזמן?!
ר' יוסף כספי:
כי
אמרתי
יש
לי
תקוה
-
נכון
זה
בעִברי
ובהגיון
,
וכן:
וגם
ילדתי
בנים
,
וזה
עֵד
נאמן
על
הנחת
הגזרות
במוחלט
ובסתם
והמובן
אפשריות
,
וזה
סוד
גדול;
וביאור
זה
הכלל
'אוצר
יי''
יבא.
ומצורף
שעקר
זה
הדבור
היה
'כאלו':
ונניח
שיש
לי
תקוה
עד
שהייתי
זאת
הלילה
עצמה
לאיש
,
וגם
תכף
ילדתי
בנים
-
"הלהן
תשברנה"
וגו'
(להלן
,
יג)?
והעירנו
באמרו
הלילה
,
כי
ישראל
קדושים
הן
ואין
משמשין
מטותיהן
ביום
,
ואם
לפעמים
יזדמן
לחכמים.