תנ"ך - הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

הֲלָהֵ֣ן ׀ תְּשַׂבֵּ֗רְנָה עַ֚ד אֲשֶׁ֣ר יִגְדָּ֔לוּ הֲלָהֵן֙ תֵּעָגֵ֔נָה לְבִלְתִּ֖י הֱי֣וֹת לְאִ֑ישׁ אַ֣ל בְּנֹתַ֗י כִּֽי־מַר־לִ֤י מְאֹד֙ מִכֶּ֔ם כִּֽי־יָצְאָ֥ה בִ֖י יַד־יְהוָֽה: (רות פרק א פסוק יג)

הֲלָהֵן ׀ תְּשַׂבֵּרְנָה עַד אֲשֶׁר יִגְדָּלוּ הֲלָהֵן תֵּעָגֵנָה לְבִלְתִּי הֱיוֹת לְאִישׁ אַל בְּנֹתַי כִּי־מַר־לִי מְאֹד מִכֶּם כִּי־יָצְאָה בִי יַד־יְהוָה: (רות פרק א פסוק יג)

הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־ה': (רות פרק א פסוק יג)

הלהן ׀ תשברנה עד אשר יגדלו הלהן תעגנה לבלתי היות לאיש אל בנתי כי־מר־לי מאד מכם כי־יצאה בי יד־יהוה: (רות פרק א פסוק יג)

תרגום מגילות:

דִּלמָא לְהוֹן אַתּוּן מְתִינָן עַד דְּיִרבּוֹן כְּאִתְּתָא דְנָטְרָא לְיָבָם קַלִיל לְמִסְבַהּ לְאִנתּוּ הַבְּדִילְהוֹן אַתּוּן יָתְבָן עֲגִימָן בְּדִיל דְּלָא לְמִהוֵי מִתנַסבָּן לִגבַר בְּבָעוּ בְרַתַּאי לָא תְמָרְרוּן נַפְשִׁי אֲרוּם מָרִיר לִי יַתִּיר מִנְכוֹן אֲרוּם נְפַקַת בִּי מַחָא מִן קֳדָם יְיָ :

עין המסורה:

הלהן - ב': בפסוק זה.

מסורה קטנה:

הלהן - ב'; תשברנה - ל'; הלהן - ב'; תעגנה - ל'.

רש"י:

הלהן תשברנה - בתמיה: שמא להן תצפינה עד יגדלו?! [לשון "שברו על יי'" (תה' קמו , ה)]. תעגינה (בנוסחנו: תעגנה) - לשון איסור כלא , כמו 'עג עוגה ועמד בתוכה' (משנה תענית ג , ח). ויש פותרין (ראה ב"ב עג , א) לשון 'עיגון'; ולא יתכן , שאם כן היה לו לינקד הנו"ן דגש , או לכתוב שני נו"נין.

רשב"ם:

הלהן תשברנה - עיניין תקוה , כמו "אליך ישברו" (תה' קד , כז). [רבי שמואל ורבי יוסי (ר' יוסף קרא) תרוייהו אמרי: תעגינה (בנוסחנו: תעגנה) - עיניין 'עיגן' היא מגזרת 'עגה' , כאשר יאמר "תעשינה" (דב' א , מד) מן 'עשה' , "תבננה" (בנוסחנו: תבנינה; יש' מד , כו) מן 'בנה'. יד - מכה , כמו "הנה יד יי' הויה" (שמ' ט , ג).]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

הלהן תשברנה עד אשר יגדלו - הלהן תצפנה? הלהן תעגנה - פתרונו: הלהן תהיינה עגונות? אל בנותי כי מר לי מאד מכם - מר לי מאד יותר מכם , שאתם איפשר לכם להינשא לאנשים , אבל אישי ובניי שמתו אי איפשר שישובו עוד , וגם אני זקנתי מהיות לאיש. וכן מפרש והולך: כי יצאה בי יד יי' , ופתרונו: בי ולא בכם.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

הלהן תשברנה - אין לפותרו: הלהן - לבנים , שהרי לא נאמר 'הלהם'; אלא לשון 'הֵנָה': הבשבילכן תשברנה? הלהן - 'שיפוראו(ש)' (בלעז). תעגנה - תשבו עגונות. כי מר לי מאד מכם - יותר מכם. אשה שמת בעלה יכולה להנשא לאחר , אבל אני , שמתו בניי , עוד לא ישובו אלי. והיאך מר לי? כי יצאה בי יד יי' - בי ולא בכם. אל בנותי - אם תאמרו לי: אם תבאו עמי אוכל להטיב לכם , לפיכך אמרה: מר לי מכם. אתם יש לכם תקנה להיטיב עמי , אבל לא לי להטיב לכם. וכן מצינו ברות שהטיבה לה לאחר שנשאת.

ראב"ע:

נו"ן הלהן - תחת מ"ם; והפך: כי מר לי מאד מכם; "(והמה באו) בית לחם" (להלן , כב). מלת תשברנה - דבקה עם אות למ"ד או עם מלת 'אל' , כמו "עיני כל אליך ישברו" (תה' קמה , טו). תעגנה - מבנין 'נפעל' , ואין לו חבר. היות כל אחת מכם לאיש; וכן "ויתלו שניהם על עץ" (אס' ב , כג). אל בנותי - כלומר: אל תלכנה עמי. יצאה בי - גזירת השם שיצאה מלפניו , או כי עד שנראתה. יד יי' - מכה , כי ביד היא , ובלשון בני אדם דבר הכתוב (ראה ברכות לא , ב).

ר' יוסף כספי:

כי מר לי וגו' - דבק עם כי יצאה בי , כלומר: שמתו בעליהן.

ר' ישעיה מטראני:

הלהן תשברנה - בתימה. תעגנה - מלשון רבותינו (יבמות פח , א): משום עיגונה.