תנ"ך - ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַתָּ֣שָׁב נָעֳמִ֗י וְר֨וּת הַמּוֹאֲבִיָּ֤ה כַלָּתָהּ֙ עִמָּ֔הּ הַשָּׁ֖בָה מִשְּׂדֵ֣י מוֹאָ֑ב וְהֵ֗מָּה בָּ֚אוּ בֵּ֣ית לֶ֔חֶם בִּתְחִלַּ֖ת קְצִ֥יר שְׂעֹרִֽים: (רות פרק א פסוק כב)

טקסט וניקוד:

וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאֲבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵי מוֹאָב וְהֵמָּה בָּאוּ בֵּית לֶחֶם בִּתְחִלַּת קְצִיר שְׂעֹרִים: (רות פרק א פסוק כב)

טקסט בלבד:

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים: (רות פרק א פסוק כב)

תיקון קוראים:

ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה השבה משדי מואב והמה באו בית לחם בתחלת קציר שערים: (רות פרק א פסוק כב)

תרגום מגילות:
וְתַבַת נָעֳמִי וְרוּת מוֹאֲבִיתָא כַלְתַהּ עִמַהּ דְּתַבַת מֵחֲקַל מוֹאָב וְאִנוּן אֲתוֹ בֵּית לֶחֶם בְּמַעֲלֵי יוֹמָא דְפִסחָא וּבהַהוּא יוֹמָא שָׁרִיאוּ בְנֵי יִשׂרָאֵל לְמִחצַד יָת עוּמרָא דַאֲרָמוּתָא דַּהֲוָה מִן שְׂעָרִין :

עין המסורה:
בתחלת - ו': ש"ב כא , ט (קרי); מ"ב יז , כה; עמ' ז , א; רות א , כב; דנ' ט , כג; עז' ד , ו.

רש"י:
[בתחילת קציר שעורים - בקצירת העומר הכתוב מדבר.]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ותשב נעמי ורות המואביה כלתה עמה - והלא כבר נאמר למעלה "ותלכנה שתיהן (בנוסחנו: שתיהם) עד באנה בית לחם" (פס' יט) , ומה צורך לומר עוד ותשב נעמי ורות המואביה? אלא זה פתרונו: משעה ששבה נעמי ורות המואבייה כלתה עמה משדה (בנוסחנו: משדי) מואב , אירע הדבר שבאו בית לחם בתחלת קציר שעורים. ודרך זה תפוס בידך בכל עשרים וארבעה ספרים: בכל מקום שתמצא שכיפל דבר אחד שני פעמים , הראשון לסיפור מעשה , והשיני פתרונו: ומשנעשה דבר זה אירע אחריו כך. כמו שמצינו בסוף ספר שופטים "וישב את הכסף לאמו" (יז , ד) , וכתיב אחריו "וישב את אלף ומאה הכסף לאמו" (שם , ג; לפנינו סדר הפסוקים הפוך). וכה פתרון מקרא השיני: כשהשיב את אלף ומאה כסף לאמו , אותה שעה "ותקח אמו מאתים כסף ותתנהו לצורף" וכולו (שם , ד). אף כאן , מפני שצריך לומר היאך הוקרה מקרה רות חלקת השדה לבועז (ראה רות ב , ג) , הוצרך לכפול ולומר שביאתן לבית לחם היה בתחלת קציר שעורים.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ותשב נעמי - והלא כבר נאמר "ותלכנה בדרך שתיהן (בנוסחנו: שתיהם) עד בואנה" וגו' (שילוב של פס' ז ופס' יט לעיל) , ומה תלמוד לומר ותשב נעמי? אלא הראשון להודיעינו כי שבה אל "בית לחם" (לעיל , יט) , והאחרון לסיפור דברים , כלומר: "ותלכנה" וגו' , ותשב משדה (בנוסחנו: משדי) - ששבה נעמי ורות וגו' והמה באו בית לחם , מחובר כל המקרא ביחד: וכששבה נעמי ורות , והמה באו וגו' , והיה מעשה כך: "ולנעמי מודע" וגו' , ורות אמרה בלבה: "אלכה נא בשדה" (לפנינו: השדה) , "ותלך ותבא" (בנוסחנו: ותבוא) , "ויקר מקריה" (בנוסחנו: מקרה) , "והנה בעז" עד "ויאמר בעז" וגו' (ב , א - ד). בתחילת קציר שעורים - מבקיע לך האזן , לפי שרוצה לדבר בשעורים ולומר לה: "אל תלכי ללקוט" וגו' (רות ב , ח).

ראב"ע:
ה"א השבה - ה"א הדעת , כמו "הנמצאו פה" (דה"א כט , יז). וטעם ותשב נעמי פעם אחרת (ראה לעיל , יט) - לדבק בזמן , שבאו בתחלת קציר שעורים , בעבור לקוט רות.

ר' יוסף כספי:
ותשב נעמי - פעם אחרת , לזַוֵג עם ספור בּואם בעת קציר "ולנעמי מודע" וגו' (רות ב , א). ורבים כזה בתורה ובנביאים.
ריכוז קישורים