תנ"ך - אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה' למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ושדי הרע לי:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

אֲנִי֙ מְלֵאָ֣ה הָלַ֔כְתִּי וְרֵיקָ֖ם הֱשִׁיבַ֣נִי יְהוָ֑ה לָ֣מָּה תִקְרֶ֤אנָה לִי֙ נָעֳמִ֔י וַֽיהוָה֙ עָ֣נָה בִ֔י וְשַׁדַּ֖י הֵ֥רַֽע לִֽי: (רות פרק א פסוק כא)

אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה לָמָּה תִקְרֶאנָה לִי נָעֳמִי וַיהוָה עָנָה בִי וְשַׁדַּי הֵרַע לִי: (רות פרק א פסוק כא)

אני מלאה הלכתי וריקם השיבני ה' למה תקראנה לי נעמי וה' ענה בי ושדי הרע לי: (רות פרק א פסוק כא)

אני מלאה הלכתי וריקם השיבני יהוה למה תקראנה לי נעמי ויהוה ענה בי ושדי הרע לי: (רות פרק א פסוק כא)

תרגום מגילות:

אֲנָא מָליָא אֲזַלִית מִבַּעלִי וּמִבְּנַי וְרֵיקָניָא אֲתֵיבנִי יְיָ מִנְהוֹן לְמָא דֵין אַתּוּן קָרַן לִי נָעֳמִי וּמִן קֳדָם יְיָ אִתַּסהַד לִי חוֹבְתִי וְשַׁדַּי אַבאֵישׁ לִי :

עין המסורה:

הרע - ד': *שמ' ה , כג; מ"ב כא , יא; תה' עד , ג; רות א , כא.

מסורה קטנה:

הרע - ד'.

רש"י:

מלאה הלכתי - בעושר ובנים (ראה רו"ר ג , ז). ענה בי - העיד עלי שהרשעתי לפניו. [דבר אחר: ענה בי - מדת הדין; כמו "וענה גאון ישראל" (הו' ה , ה).]

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

אני מלאה הלכתי וריקם השיבני - ריקם שם דבר הוא , 'ווידמנט' בלעז , וכן "לא יראו פני ריקם" (שמ' כג , טו). ויי' ענה בי - פתרונו: העיד בי; עוונותי ענו בי (ע"פ יר' יד , ז). ממה שהשיבני ריקם כאילו העיד בי , שעוונותי הטו אלה וחטאותיי מנעו הטוב ממני (ע"פ יר' ה , כה). ומסורת זו תפוש בידך: בכל מקום שתמצא בי"ת אחר 'ענייה' הוא לשון עדות , כמו "וענתה בי צדקתי" (בר' ל , לג) , "לא תענה ברעך" (שמ' כ , יב) , "ואעידה בם" (דב' לא , כח) , "הנני ענו בי" (ש"א יב , ג). ומקום שלא תמצא בי"ת הוא לשון 'ענייה' , כמו "וכפיס מעץ יעננה" (חב' ב , יא); כך מצאתי במחברת דונש (דונש ע' * 100 - 101 ).

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

קראן לי מרא - נפש מרה , ולא 'נעמי'. כי המר שדי לי מאד - היאך? שאני מלאה הלכתי - באישי ובבניי ובעושר. וריקם - שם דבר , ריקנות , 'אוויידמנט' (בלעז). כמו "הדיבר אין בהם" (יר' ה , יג); "לי נקם ושילם" (דב' לב , לה); "וקבל היהודים" (אס' ט , כג). ואין לפרשו ריקם - 'ווייה' (בלעז: רֵיקָה) , אלא 'ריקנות' , כמו "לא יראו פני ריקם" (שמ' כג , טו) - ריקנות. ויי' ענה בי - זה הכלל: כל מקום שכתוב 'ענייה' וסמוך לו בי"ת - פתרונו לשון עֵדוּת , כמו "לא תענה ברעך" (שמ' כ , יג); "הנני ענו בי" (ש"א יב , ג); וכן הרבה. ובמקום שאין סמוך ל'ענייה' בי"ת , כמו "וכפיס מעץ יעננה" (חב' ב , יא) , הוא עניית הרמת קול. ענה בי - העיד בי. כשהקדוש ברוך הוא מביא פורענות על האדם , כאילו הוא מעיד בו: לפי שפלוני חטא , על כן אני נפרע ממנו.

ראב"ע:

מליאה - בנים וממון. ויי' ענה בי - יש אומרים: מגזרת "לֵענות מפני" (שמ' י , ג); ולפי דעתי שהוא מגזרת "לא תענה ברעך" (שמ' כ , יג); כטעם "תחדש עדיך נגדי" (איוב י , יז). ושדי הרע לי - כמו נגע; וכמוהו "ובורא רע" (יש' מה , ז). או הרע לי על מַעֲלי. או על דרך לשון בני אדם דבר הכתוב (ראה ברכות לא , ב); והוא הנכון.

רלב"ג:

ויי' ענה בי - רוצה לומר: העיד בי את דברֵי חטאי בעבור העונש הנפלא שהביא עלי.

ר' יוסף כספי:

מלאה - שם נגזר. וריקם - שם דמיון ראשון , והכל נכון בעברי ובהגיון. וטעם 'מלא' - גם הוא שם משותף , וכתוב "ומלא ברכת יי'" (דב' לג , כג). ענה בי - מטעם "לא תענה ברעך" (שמ' כ , יג) , וכתוב "תחדש עדיך נגדי" (איוב י , יז) , כטעם "והיו בך לאות ולמופת" (דב' כח , מו). ובכלל , כי הייסורין והמות עדות לסובל כי הוא חוטא , כי אין ייסורין בלא עון ואין מיתה בלא חטא (ראה שבת נה , א). הרע לי - עשה לי רע ורעות; כלומר: מה שהוא רע לי , אבל הוא טוב לו יתברך.