תנ"ך - ויען
בעז
ויאמר
לה
הגד
הגד
לי
כל
אשר־עשית
את־חמותך
אחרי
מות
אישך
ותעזבי
אביך
ואמך
וארץ
מולדתך
ותלכי
אל־עם
אשר
לא־ידעת
תמול
שלשום:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַיַּ֤עַן
בֹּ֙עַז֙
וַיֹּ֣אמֶר
לָ֔הּ
הֻגֵּ֨ד
הֻגַּ֜ד
לִ֗י
כֹּ֤ל
אֲשֶׁר־עָשִׂית֙
אֶת־חֲמוֹתֵ֔ךְ
אַחֲרֵ֖י
מ֣וֹת
אִישֵׁ֑ךְ
וַתַּעַזְבִ֞י
אָבִ֣יךְ
וְאִמֵּ֗ךְ
וְאֶ֙רֶץ֙
מֽוֹלַדְתֵּ֔ךְ
וַתֵּ֣לְכִ֔י
אֶל־עַ֕ם
אֲשֶׁ֥ר
לֹא־יָדַ֖עַתְּ
תְּמ֥וֹל
שִׁלְשֽׁוֹם:
(רות פרק ב פסוק יא)
וַיַּעַן
בֹּעַז
וַיֹּאמֶר
לָהּ
הֻגֵּד
הֻגַּד
לִי
כֹּל
אֲשֶׁר־עָשִׂית
אֶת־חֲמוֹתֵךְ
אַחֲרֵי
מוֹת
אִישֵׁךְ
וַתַּעַזְבִי
אָבִיךְ
וְאִמֵּךְ
וְאֶרֶץ
מוֹלַדְתֵּךְ
וַתֵּלְכִי
אֶל־עַם
אֲשֶׁר
לֹא־יָדַעַתְּ
תְּמוֹל
שִׁלְשׁוֹם:
(רות פרק ב פסוק יא)
ויען
בעז
ויאמר
לה
הגד
הגד
לי
כל
אשר־עשית
את־חמותך
אחרי
מות
אישך
ותעזבי
אביך
ואמך
וארץ
מולדתך
ותלכי
אל־עם
אשר
לא־ידעת
תמול
שלשום:
(רות פרק ב פסוק יא)
ויען
בעז
ויאמר
לה
הגד
הגד
לי
כל
אשר־עשית
את־חמותך
אחרי
מות
אישך
ותעזבי
אביך
ואמך
וארץ
מולדתך
ותלכי
אל־עם
אשר
לא־ידעת
תמול
שלשום:
(רות פרק ב פסוק יא)
תרגום מגילות:
וַאֲתֵיב
בּוֹעַז
וַאֲמַר
לַהּ
אִתחַוָאָה
אִתחַוַה
לִי
עַל
מֵימַר
חַכִּימַיָא
דְּכַד
גְּזַר
יְיָ
לָא
גְזַר
עַל
נוּקבַּיָא
אֱלָהֵין
עַל
גּוּברַיָא
וְאִתאֲמַר
עֲלַי
בִּנבוּאָה
דַּעֲתִידִין
לְמִיפַּק
מִנִיך
מַלכִין
וּנבִיאִין
בְּגִין
טֵיבוּתָא
דַעֲבַדתּ
עִם
חֲמָתִיך
דְּפַרנַסתּ
יָתַהּ
בָּתַר
דְּמִית
בַּעלִיך
וּשׁבַקתּ
דַּחלְתִיך
וְעַמִיך
אֲבוּך
וְאִמִיך
וַאֲרַע
יַלָדוֹתִיך
וַאֲזַלתּ
לְאִתגַּיָירָא
וּלמִיתַּב
בֵּין
עַם
דְּלָא
אִשׁתְּמוֹדַע
לִיך
מֶאֶתמָלִי
וּמִדְּקַמוֹהִי
:
עין המסורה:
הגד
הגד
-
ב':
יהו'
ט
,
כד;
רות
ב
,
יא.
תמול
שלשום
-
ב'
(מלא
וחסר):
שמ'
ה
,
ח;
רות
ב
,
יא.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ויען
בועז
ויאמר
לה
הגד
הוגד
לי
-
למה
שני
פעמים?
פתרונו:
הגֵד
אשר
עזבת
את
אביך
ואמך
,
הוגַד
אשר
עזבת
ארץ
מולדתך
ותלכי
אל
עם
אשר
לא
ידעת
תמול
שלשום.
שאילו
לא
היו
לך
אב
ואם
כשיצאת
משם
,
הייתי
תולה
הדבר
-
כדי
להתפרנס
מישראל
יצאת;
או
אילו
יצאת
ממקום
אחר
שלא
מקום
מכורותייך
ומולדותייך
,
שאין
מכירין
אותך
,
הייתי
תולה
הדבר
-
כדי
להינשא
לאיש
יצאת
משם;
אבל
עכשיו
אין
לתלות
הדבר
לצורך
פרנסה
,
שהרי
אביך
ואמך
קיימים
,
ואין
לתלות
הדבר
כדי
להינשא
לאיש
יצאת
משם
,
שהרי
בתוך
עמך
ישבת
ועזבת
ארץ
מולדתך
ותלכי
אל
עם
אשר
לא
ידעת
תמול
שלשם
,
וקשה
לכל
אדם
ליקח
אשה
שאינו
מכיר
בה;
לפיכך
אין
לתלות
הדבר
שבאת
לכאן
כי
אם
לחסות
תחת
כנפיו
(ראה
להלן
,
יב).
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
הגד
הוגד
לי
כל
אשר
עשית
וגו'
-
הוגד
לי
שתעזבי
אביך
ואמך
אחרי
מות
אישך.
שאילו
עשית
בימות
אישך
,
אין
זה
חסד;
ואילו
עשית
עודם
בחיים
ובעוד
היית
בארצך
-
די
לך
,
לפי
שיש
נשים
ששונאות
חמותיהן
אפילו
בחיי
בעליהן;
אבל
את
עזבת
אביך
ואמך.
ויש
שמטיבות
להם
בעוד
החמות
רוצה
להיות
עמה
בביתה;
שאם
הנחת
אביך
ואמך
יושבים
בעיר
,
ובאת
ליכנס
ולישב
בביתה
באותה
עיר
עצמה
-
די
לך
,
אלא:
ותלכי
אל
עם
אשר
לא
ידעת.
והואיל
ועשית
כל
כך
טובה
,
ישלם
יי'
פעלך
-
לפי
שכל
אשה
הגולה
מבית
אביה
אינה
יכולה
לינשא
למיוחס
ולירש
נחלות
,
שהרי
במקום
גירותה
לא
ישאנה
עשיר
ומיוחס;
והרי
לך
,
כל
מה
שנתחסרת
ביציאתך
ממקומך
-
ישולם
לך
משכורתך
שלימה
בבעל
עשיר
ומיוחס
ובעל
מלכות
,
מפני
שהנחת
ועזבת
עמך
ואלהיך
לחסות
ביי'
אלהי
ישראל.
ראב"ע:
הגד
הגד
לי
-
פועל
ש'לא
נקרא
שם
פועלו'.
אשר
לא
ידעת
-
לדור
עמהם.