תנ"ך - ותשא
ותבוא
העיר
ותרא
חמותה
את
אשר־לקטה
ותוצא
ותתן־לה
את
אשר־הותרה
משבעה:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתִּשָּׂא֙
וַתָּב֣וֹא
הָעִ֔יר
וַתֵּ֥רֶא
חֲמוֹתָ֖הּ
אֵ֣ת
אֲשֶׁר־לִקֵּ֑טָה
וַתּוֹצֵא֙
וַתִּתֶּן־לָ֔הּ
אֵ֥ת
אֲשֶׁר־הוֹתִ֖רָה
מִשָּׂבְעָֽהּ:
(רות פרק ב פסוק יח)
וַתִּשָּׂא
וַתָּבוֹא
הָעִיר
וַתֵּרֶא
חֲמוֹתָהּ
אֵת
אֲשֶׁר־לִקֵּטָה
וַתּוֹצֵא
וַתִּתֶּן־לָהּ
אֵת
אֲשֶׁר־הוֹתִרָה
מִשָּׂבְעָהּ:
(רות פרק ב פסוק יח)
ותשא
ותבוא
העיר
ותרא
חמותה
את
אשר־לקטה
ותוצא
ותתן־לה
את
אשר־הותרה
משבעה:
(רות פרק ב פסוק יח)
ותשא
ותבוא
העיר
ותרא
חמותה
את
אשר־לקטה
ותוצא
ותתן־לה
את
אשר־הותרה
משבעה:
(רות פרק ב פסוק יח)
תרגום מגילות:
וְסוֹבַרַת
וְעַלַת
לְקַרתָּא
וַחֲזָת
חֲמָתַהּ
יָת
מַה
דִכנַשַׁת
וְאַפֵּיקַת
מִן
תַּרמִילָא
וִיהַבַת
לַהּ
יָת
מְזוֹנָא
דְּאִשׁתְּאַר
לַהּ
מִשִׂבעַהּ
:
עין המסורה:
לקטה
-
ב':
רות
ב
,
יז
,
יח.
ותוצא
-
ג'
(ב'
מלא
ואחד
חסר):
בר'
א
,
יב;
*יר'
לב
,
כא;
רות
ב
,
יח.
מסורה קטנה:
לקטה
-
ב';
ותוצא
-
ג';
הותרה
-
ל'
וחס';
משבעה
-
ל'.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ותשא
ותבא
(בנוסחנו:
ותבוא)
העיר
וגו'
,
ותאמר
לה
חמותה
איפה
לקטת
היום
ואנה
עשית
-
לשון
ריוח
ולשון
שכר
,
כמו
"עשה
לי
את
החיל
הזה"
(דב'
ח
,
יז)
,
ומתרגמינן:
"קנה
לי"
וכו'
(ראה
ת"א);
וכן
"ותעש
הארץ
בשבע
שני
השבע"
(בר'
מא
,
מז)
,
שפתרונו:
הרויחה
,
וכן
"ועשת
את
התבואה
לשלש
השנים"
(וי'
כה
,
כא).
ואנה
עשית
-
'או
אשיטש
אדינר'
בלעז.
יהי
מכירך
ברוך
-
כמו
"איש
מאת
מכרו"
(מ"ב
יב
,
ו).
מה
ראת
נעמי
לשאל
לה
איפה
לקטת
היום
,
ומה
ראת
לומר
יהי
מכירך
ברוך?
אלא
כיון
שראתה
שהביאה
איפה
שעורים
ליום
אחד
,
מה
שאין
אדם
אחר
היוצא
ללקט
אחר
הקוצרים
יכול
לעשרה
ימים
,
אמרה:
אין
זה
לקט
,
שמא
אצל
אחד
מקרובינו
לקטת
היום
שהבאת
כל
זה?
אמרי
לי
איפה
לקטת
היום
ואנה
עשית
,
שאי
אפשר
להביא
כל
כך
אלא
אם
כן
ליקטת
אצל
אחד
ממכירינו
,
לפיכך
היא
אומרת:
יהי
מכירך
ברוך.
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ותרא
-
וַתַראה
את
חמותה.
הותירה
משובעה
-
מוסב
על
"ותאכל
ותשבע
ותותר"
(לעיל
,
יד)
,
והשאר
נתנה
לחמותה.
ר' יוסף כספי:
ותרא
חמותה
וגו'
-
הטעם
בזאת
ה'ראיה'
,
להודיענו
כי
שמחה
במעשיה
כאלו
הייתה
בתה.
ותוצא
-
מחיקה
,
או
היה
קשור
בצניף
האשה.