תנ"ך - והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה':

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

וְהִנֵּה־בֹ֗עַז בָּ֚א מִבֵּ֣ית לֶ֔חֶם וַיֹּ֥אמֶר לַקּוֹצְרִ֖ים יְהוָ֣ה עִמָּכֶ֑ם וַיֹּ֥אמְרוּ ל֖וֹ יְבָרֶכְךָ֥ יְהוָֽה: (רות פרק ב פסוק ד)

וְהִנֵּה־בֹעַז בָּא מִבֵּית לֶחֶם וַיֹּאמֶר לַקּוֹצְרִים יְהוָה עִמָּכֶם וַיֹּאמְרוּ לוֹ יְבָרֶכְךָ יְהוָה: (רות פרק ב פסוק ד)

והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים ה' עמכם ויאמרו לו יברכך ה': (רות פרק ב פסוק ד)

והנה־בעז בא מבית לחם ויאמר לקוצרים יהוה עמכם ויאמרו לו יברכך יהוה: (רות פרק ב פסוק ד)

תרגום מגילות:

וְהָא בוֹעַז אֲתָא מִבֵּית לֶחֶם וַאֲמַר לְחָצוֹדַיָא יְהֵי מֵימְרָא דַייָ בְּסַעדְּכוֹן וַאֲמַרוּ לֵיהּ יְבָרְכִנָך יְיָ :

עין המסורה:

והנה - ו' ראשי פסוקים בכתובים: מש' ז , י; כד , לא; איוב א , יט; רות ב , ד; דנ' י , י , טז. וכל דברי הימים בר מן ג' ('הנה'): דה"א כב , ט; דה"ב ב , ג; כא , יד. לקוצרים - ד' מלא (בלישנא): רות ב , ד , ה , ו , ז. יברכך יי' - ד' מיחדין (ללא כינוי נוסף , כגון 'אלהיך'): במ' ו , כד; דב' טו , ד; *יר' לא , כב; רות ב , ד. וכל תלים דכותהון.

מסורה גדולה:

יברכך יי' ד' מיחדין וישמרך אפס כי לא יהיה בך יברכך יי' נוה צדק ויאמרו לו . וכל תלים דכותהון .

מסורה קטנה:

לקוצרים - ד' מל'; יברכך יי' - ד'.

רשב"ם:

ויאמר לקוצרים יי' עמכם - מיכן לימדונו רבותינו דרך ארץ (ראה ברכות נד , א); ואיננו פשט. הנצב על הקוצרים - שהיה עומד עליהם לזרזם במלאכתם.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

והנה בועז בא מבית לחם. ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת - מנהג העולם , כל מי שבוצר כרמו או קוצר שדהו מעמיד ממונה אחד , שלא יכנס אדם נכרי ללקט בתוך שדהו בשעת קצירה , כי אם שארו הקרוב אליו (ע"פ וי' כא , ב). וכשבא בועז , לא שאל על נערות אחרות שהיה מכיר , ולא גער בנערו הנצב על הקוצרים על מה הניח אותן הנערות ללקט , אלא על רות שנדמית בעיניו כנכריה הקפיד , ושאל עליה: למי הנערה הזאת , כאילו גוער בו למה נתן לה רשות ללקט.

ראב"ע:

יי' עמכם - לעזור אתכם; בעבור שהם עמלים. יברכך יי' - שיתן ברכה בקציר.

רלב"ג:

ויאמר לקוצרים יי' עמכם - רוצה לומר: יי' יהיה עמכם לעזרכם. ובזה הלשון ברך המלאך את גדעון , באמרו: "יי' עמך גבור החיל" (שו' ו , יב).

ר' יוסף כספי:

ויאמר... יי' עמכם וגו' - מנהגם היה לומר לעמלים ולכל הצריכים עזר הכח: "יי' עמך" (שו' ו , יב) , יי' עמכם. וראוי היה לקוצרים שיאמרו לבעל התבואות: 'יברכך יי' וישמרך' , כי כל ברכה תוספת טובה; וזה כונת אמרו "יברכך יי'" ואחר "וישמרך" (במ' ו , כד) , כי אחר השגת הטוב צריך שמירה , כאמרנו: שמירת הבריאות העומדת.