תנ"ך - ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

טקסט ניקוד וטעמים:

וַיֹּ֤אמֶר בֹּ֙עַז֙ לְנַֽעֲר֔וֹ הַנִּצָּ֖ב עַל־הַקּוֹצְרִ֑ים לְמִ֖י הַנַּעֲרָ֥ה הַזֹּֽאת: (רות פרק ב פסוק ה)

טקסט וניקוד:

וַיֹּאמֶר בֹּעַז לְנַעֲרוֹ הַנִּצָּב עַל־הַקּוֹצְרִים לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת: (רות פרק ב פסוק ה)

טקסט בלבד:

ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת: (רות פרק ב פסוק ה)

תיקון קוראים:

ויאמר בעז לנערו הנצב על־הקוצרים למי הנערה הזאת: (רות פרק ב פסוק ה)

תרגום מגילות:
וַאֲמַר בּוֹעַז לְעוּלֵימֵיהּ דְּמַנִי רָב עַל חָצוֹדַיָא לְאֵידֵין אוּמָה רִיבָא הָדָא :

עין המסורה:
הקוצרים - ד' מלא (בלישנא): רות ב , ד , ה , ו , ז.

מסורה קטנה:
הקוצרים - ד' מל'.

רש"י:
למי הנערה הזאת - וכי דרכו של בעז לשאל בנשים? אלא דברי חכמה וצניעות ראה בה: 'שתי שבלים לקט , שלש אינן לקט' (משנה פאה ו , ה); והיתה מלקטת עומדות מעומד ושוכבות מיושב , כדי שלא תשׁחה (ראה שבת קיג , ב).

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
והנה בועז בא מבית לחם. ויאמר בועז לנערו הנצב על הקוצרים למי הנערה הזאת - מנהג העולם , כל מי שבוצר כרמו או קוצר שדהו מעמיד ממונה אחד , שלא יכנס אדם נכרי ללקט בתוך שדהו בשעת קצירה , כי אם שארו הקרוב אליו (ע"פ וי' כא , ב). וכשבא בועז , לא שאל על נערות אחרות שהיה מכיר , ולא גער בנערו הנצב על הקוצרים על מה הניח אותן הנערות ללקט , אלא על רות שנדמית בעיניו כנכריה הקפיד , ושאל עליה: למי הנערה הזאת , כאילו גוער בו למה נתן לה רשות ללקט.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויאמר בעז לנערו הנצב - למה לנצב ולא לשאר העומדים? לפי שדרך בעלי שדות , מפקידים אחד על השדות שישמור שלא יכנס איש נכרי בשדהו; אבל אם בא קרובו , אינו חושש אם הנצב על הקוצרים נותן לו עומר או שני עומרים , אבל רוצה הוא שלא יניח שום נכרי ליכנס בשדהו. וכשראה בועז את רות הנכרית באה בשדהו ויאמר לנצב על הקוצרים: על שאר האביונים נערים ונערות איני שואל , כי קרוביי הם , אבל זו הנכריה למה נְתתהּ לבא , אפילו ללקט? מוטב שיכנסו קרוביי. והוא השיב לו: גם זאת קרובתך היא , שבאה עם נעמי אשת קרובך. ואפילו אם לא היתה קרובתך , מה עשיתי , הלא אמרה לי: איני מבקשת כלום שיתנו לי אלא אלקטה בעומרים - אלקטה נא במקום שהקוצרים מעמרים , אחרי הקוצרים - ולא אכנס בין הקוצרים , שלא יחשדוני בגניבת שבלים בעמרים. ולא עוד , אלא אפילו לקטה לקט הרבה - מה לך , התורה זכתה לה לקט , כל שכן שאין לך לכעוס עלי כי באתה ועמדה מאז הבקר ועד עתה. שבתה הבית מעט - וזה - מיעוט לקט שבידה , לא לצרכה לקטה אלא (לחמותה) בביתה , והיא קרובתך , ואינו אלא מעט ואין לך להשים לב לדבר. ופתרונו: זה מעט שבתה הבית.

ראב"ע:
למי הנערה הזאת - חשב שהיא אשת איש. אולי שאל הנער כי ראהּ לבושה כלבוש ארצה; גם הצורות משתנות בעבור האויר. ודרך הדרש ידועה (ראה שבת קיג , ב).

ר' יוסף כספי:
למי הנערה - שִיער והכיר שהיה לה אדון או גבירה.
ריכוז קישורים