עין המסורה:
הקוצרים
-
ד'
מלא
(בלישנא):
רות
ב
,
ד
,
ה
,
ו
,
ז.
ויאמר
-
צ"א
(בפתח):
בר'
יד
,
יט;
טו
,
ח;
טז
,
ח;
יח
,
ג
,
כג
,
כז
,
כט;
יט
,
ז;
כ
,
ד;
כד
,
יב
,
לד;
כז
,
לו;
כח
,
יג
,
יז;
ל
,
כח;
לג
,
ה;
לז
,
ל;
מג
,
כט;
מז
,
ל;
מח
,
ט
,
טו;
שמ'
ב
,
יד;
ה
,
כב;
לב
,
ה
,
לא;
לג
,
יד
,
יח;
במ'
יא
,
כז
,
כח;
כא
,
ב;
כג
,
ז
,
יב
,
יח;
כד
,
ג
,
טו
,
כ
,
כא
,
כג;
דב'
לג
,
ב
,
ז;
יהו'
ז
,
כ;
שו'
ו
,
יח;
ח
,
יט;
יא
,
ל;
יג
,
ח;
טו
,
יח;
טז
,
כח;
כ
,
ד;
ש"א
ג
,
יח;
ז
,
יב;
כב
,
ט
,
יד;
ש"ב
ג
,
לג;
טו
,
כא;
יט
,
כז;
כ
,
כ;
כב
,
ב;
כג
,
טו;
מ"א
א
,
כט;
ח
,
כג;
יז
,
י
,
יא
,
כ
,
כא;
יח
,
לו;
מ"ב
א
,
ח;
ב
,
יד;
ו
,
יז
,
יח;
ז
,
ב
,
יט;
יג
,
יד;
יט
,
טו;
יש'
לח
,
ג;
עמ'
א
,
ב;
יונה
ג
,
ד;
ד
,
ב;
זכ'
א
,
י
,
יב;
תה'
יח
,
ב;
איוב
א
,
יד
,
טז
,
יז
,
יח;
רות
ב
,
ו;
דנ'
ח
,
טז;
ט
,
כב;
דה"א
יא
,
יז;
דה"ב
ו
,
יד;
יד
,
י;
כ
,
ו.
וכל
'ויען'
'ויסף'
דאיוב
דכותהון
(כל
המקרים
בספר
איוב
,
שבהם
הצרוף
'ויען...
ויאמר'
או
'ויסף...
ויאמר'
מנוקדים
בפתח).
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
ויאמר
בעז
לנערו
הנצב
-
למה
לנצב
ולא
לשאר
העומדים?
לפי
שדרך
בעלי
שדות
,
מפקידים
אחד
על
השדות
שישמור
שלא
יכנס
איש
נכרי
בשדהו;
אבל
אם
בא
קרובו
,
אינו
חושש
אם
הנצב
על
הקוצרים
נותן
לו
עומר
או
שני
עומרים
,
אבל
רוצה
הוא
שלא
יניח
שום
נכרי
ליכנס
בשדהו.
וכשראה
בועז
את
רות
הנכרית
באה
בשדהו
ויאמר
לנצב
על
הקוצרים:
על
שאר
האביונים
נערים
ונערות
איני
שואל
,
כי
קרוביי
הם
,
אבל
זו
הנכריה
למה
נְתתהּ
לבא
,
אפילו
ללקט?
מוטב
שיכנסו
קרוביי.
והוא
השיב
לו:
גם
זאת
קרובתך
היא
,
שבאה
עם
נעמי
אשת
קרובך.
ואפילו
אם
לא
היתה
קרובתך
,
מה
עשיתי
,
הלא
אמרה
לי:
איני
מבקשת
כלום
שיתנו
לי
אלא
אלקטה
בעומרים
-
אלקטה
נא
במקום
שהקוצרים
מעמרים
,
אחרי
הקוצרים
-
ולא
אכנס
בין
הקוצרים
,
שלא
יחשדוני
בגניבת
שבלים
בעמרים.
ולא
עוד
,
אלא
אפילו
לקטה
לקט
הרבה
-
מה
לך
,
התורה
זכתה
לה
לקט
,
כל
שכן
שאין
לך
לכעוס
עלי
כי
באתה
ועמדה
מאז
הבקר
ועד
עתה.
שבתה
הבית
מעט
-
וזה
-
מיעוט
לקט
שבידה
,
לא
לצרכה
לקטה
אלא
(לחמותה)
בביתה
,
והיא
קרובתך
,
ואינו
אלא
מעט
ואין
לך
להשים
לב
לדבר.
ופתרונו:
זה
מעט
שבתה
הבית.