תנ"ך - ליני ׀ הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־ה' שכבי עד־הבקר:

יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת עוד...

לִ֣ינִי ׀ הַלַּ֗יְלָה וְהָיָ֤ה בַבֹּ֙קֶר֙ אִם־יִגְאָלֵ֥ךְ טוֹב֙ יִגְאָ֔ל וְאִם־לֹ֨א יַחְפֹּ֧ץ לְגָאֳלֵ֛ךְ וּגְאַלְתִּ֥יךְ אָנֹ֖כִי חַי־יְהוָ֑ה שִׁכְבִ֖י עַד־הַבֹּֽקֶר: (רות פרק ג פסוק יג)

לִינִי ׀ הַלַּיְלָה וְהָיָה בַבֹּקֶר אִם־יִגְאָלֵךְ טוֹב יִגְאָל וְאִם־לֹא יַחְפֹּץ לְגָאֳלֵךְ וּגְאַלְתִּיךְ אָנֹכִי חַי־יְהוָה שִׁכְבִי עַד־הַבֹּקֶר: (רות פרק ג פסוק יג)

ליני ׀ הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־ה' שכבי עד־הבקר: (רות פרק ג פסוק יג)

ליני ׀ הלילה והיה בבקר אם־יגאלך טוב יגאל ואם־לא יחפץ לגאלך וגאלתיך אנכי חי־יהוה שכבי עד־הבקר: (רות פרק ג פסוק יג)

תרגום מגילות:

בִּיתִי בְּלֵיליָא וִיהֵי בְצַפרָא אִם יִפרְקִיך גּוּברָא דְחָזֵי לֵיהּ לְמִפרְקִיך מִן אוֹרָיתָא הֲרֵי טָב וְיִפרוֹק לְחַיֵי וְאִם לָא יִצבֵּי לְמִפרְקִיך וְאֶפרוֹקִנִיך אֲנָא אֲמַרִית בִּשׁבוּעָה קֳדָם יְיָ כְּמָא דְמַלֵילִית לִיך כְּדֵין אֶעֱבֵיד דְּמוּכִי עַד עִידָּן צַפרָא :

עין המסורה:

והיה בבקר - ב': שו' ט , לג; רות ג , יג. ואם - לא - י"ז באמצע הפסוק: בר' ד , ז; יח , כא; כד , מא , מט; מב , טז; שמ' יג , יג; לד , כ; וי' כז , כז; במ' ה , יט; יט , יב; שו' ד , ח; ש"א ב , טז; ו , ט; זכ' יא , יב; מל' ב , ב; רות ג , יג; ד , ד. אנכי - ח' בטעמא (מלעיל): בר' ג , י; שמ' ד , י; שו' יז , ט; ש"א ט , כא; ל , יג; ש"ב ג , ח; עמ' ז , יד (השלישי בפסוק); רות ג , יג. וכל אתנחתא וזקף וסופי פסוקים דכותהון בר מן א': איוב לג , ט.

מסורה קטנה:

והיה בבקר - ב'; יגאל - ל' וכל שם אנש; אנכי - ח' בט'.

רש"י:

חי יי' - אמרה לו: בדברים אתה מוציאיני; קפץ ונשבע לה שאינו מוציאה בדברים. ויש מרבותינו אומרים (ראה רו"ר ו , ד): ליצרו נשבע , שהיה יצרו מקטרגו: אתה פנוי והיא פנויה , בֹּא עליה; נשבע שלא יבא עליה כי אם על ידי נישואין.

ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:

ליני הלילה והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל - פתרונו: אם יגאלך הגואל הקרוב ממני , הרי טוב , יגאל.

ר' יוסף קרא - נוסח שני:

טוב יגאל - אם ירצה לגאלך עם השדה הרי טוב יגאל , גם אני אתן לו רשות.

ראב"ע:

אם יגאלך טוב - יש אומרים (ראה תנח' בהר ג) , כי 'טוב' היה שם הגואל; ואילו היה כן , למה אמר כותב המגלה "סורה שבה פה פלני אלמני" (רות ד , א)? רק טעמו: אם יגאלך - טוב הגואל הוא לך שיגאל , כי אדם חשוב הוא.

רלב"ג:

והיה בבקר אם יגאלך טוב יגאל - אפשר ששם הגואל האחר , שהיה יותר קרוב לה , הוא 'טוב' (ראה תנח' בהר ג). או אפשר שהרצון בזה: אם יגאלך , טוב הדבר , יגאל , כי יספיק לך זה; ואם לא יגאלך , וגאלתיך אנכי. ונשבע לה זה , כדי שתאמין בו. ואמר לה: שכבי עד הבקר - כי אולי מפני בשתה תסור משם בעוד לילה , ויהיה לה לפחד מהנערים שלא יתעללו בה; ולזה צוה אותה , למלטה מזה , שתשכב עד הבקר.

ר' יוסף כספי:

אם יגאלך טוב יגאל - לא היה שֵם הגואל 'טוב' (כנגד תנח' בהר ג) , והעד: בעלי המסורת. גם יאמר עוד עליו "פלוני אלמוני" (רות ד , א). אבל אם הוא יגאלך , טוב שיגאל. חי יי' - דבק עם מה שלפניו , לפי בעלי המסורת. ואם בשבועה (ראה רו"ר ו , יג) או בזולת שבועה , רצה הוא על כל פנים שתשכב עמו עד הבקר.