תנ"ך - ותבוא
אל־חמותה
ותאמר
מי־את
בתי
ותגד־לה
את
כל־אשר
עשה־לה
האיש:
יש ללחוץ על אחת הכותרות בצד ימין כדי לפתוח את מסך העיון בתנ"ך שבו יופיע כל הפרק בתצורה המתאימה לכותרת
עוד...(לדוגמה לחיצה על "תיקון קוראים" תפתח את הפרק בתצורת "תיקון קוראים" - טקסט עם ניקוד וטעמים ולצידו טקסט ללא ניקוד וטעמים בפונט סת"ם. לחיצה על אחד מהפרשנים תפתח את הפרק עם טקסט, ניקוד וטעמים ולצידו הפירוש של אותו פרשן וכו')
וַתָּבוֹא֙
אֶל־חֲמוֹתָ֔הּ
וַתֹּ֖אמֶר
מִי־אַ֣תְּ
בִּתִּ֑י
וַתַּ֨גֶּד־לָ֔הּ
אֵ֛ת
כָּל־אֲשֶׁ֥ר
עָשָׂה־לָ֖הּ
הָאִֽישׁ:
(רות פרק ג פסוק טז)
וַתָּבוֹא
אֶל־חֲמוֹתָהּ
וַתֹּאמֶר
מִי־אַתְּ
בִּתִּי
וַתַּגֶּד־לָהּ
אֵת
כָּל־אֲשֶׁר
עָשָׂה־לָהּ
הָאִישׁ:
(רות פרק ג פסוק טז)
ותבוא
אל־חמותה
ותאמר
מי־את
בתי
ותגד־לה
את
כל־אשר
עשה־לה
האיש:
(רות פרק ג פסוק טז)
ותבוא
אל־חמותה
ותאמר
מי־את
בתי
ותגד־לה
את
כל־אשר
עשה־לה
האיש:
(רות פרק ג פסוק טז)
תרגום מגילות:
וַאֲתָת
לְוָת
חֲמָתַהּ
בִּקרִיצְתָא
וַאֲמַרַת
מַן
אַתּ
בְּרַתִּי
וְחַוִיאַת
לַהּ
יָת
כָּל
מָא
דַעֲבַד
לַהּ
גּוּברָא
עַל
פּוֹם
מֵימַר
מִן
קֳדָם
יְיָ
בְּרוּחַ
נְבוּאָה
דְאִתגַּלִיאַת
לֵיהּ
עֲבַד
לַהּ
:
רש"י:
[מי
את
בתי
-
מה
עניינך
,
מה
עשית?
וכן
"מי
לך
כל
המחנה"
וגו'
(בר'
לג
,
ח)
,
וכן
"ויאמר...
מי
שמך"
(שו'
יג
,
יז).]
ר' יוסף קרא - נוסח שני:
מי
את
בתי
-
מה
עשית
את
,
בתי?
ותגד
לה
את
כל
אשר
עשה
לה
האיש
-
שאמר
לגאלה
אם
לא
יגאלנה
הקרוב
ממנו;
דודו
או
בן
דודו
היה.
ר' יוסף קרא - נוסח ראשון:
ותבא
(בנוסחנו:
ותבוא)
אל
חמותה
ותאמר
מי
את
בתי
-
פתרונו:
מה
מצאת
,
בתי.
וכן
"ויבואו
אל
אחיהם...
ויאמרו...
מי
(לפנינו:
מה)
אתם"
(שו'
יח
,
ח)
,
שפתרונו:
מה
מצאתם.
ותגד
לה
את
כל
אשר
עשה
לה
האיש
-
שהבטיחהּ
לכונסהּ.
ראב"ע:
מי
את
בתי
-
יתכן
שלא
ראתה
אותה
שפתחה
לה
הדלת
להכנס
כמנהג.
וקצר
הכתוב
לאמר:
אנכי
רות
אמתך.
וכמוהו
"קראן
לו
ויאכל
לחם"
(שמ'
ב
,
כ)
-
"ויואל
משה"
(שם
,
כא).
ויאמר
רבי
יונה
המדקדק
(רקמה
ע'
שע)
,
כי
'מי'
תחת
'מה';
והטעם:
מה
היה
לך?
ואמר
,
כי
כמהו
"מי
שמך"
(שו'
יג
,
יז)
,
כי
אין
משפט
'מי'
שימצא
כי
אם
עם
בן
אדם;
ולפי
דעתי
,
כי
"שמך"
שם
עצם
הוא;
על
כן
אמרה
מי
על
העניין.
עשה
לה
האיש
-
השבועה
(ראה
לעיל
,
יג).
ר' יוסף כספי:
ותאמר
מי
את
בתי
-
אין
דקדוק
בעברי
על
מלת
'מי'
,
כי
פעמים
כמו
'מה'
ויפול
גם
על
בלתי
מדבר.
אבל
דעתי
,
כי
נעמי
לא
הכירה
בהבדל
מיחד
מן
המיחד
,
ואם
הכירה
כי
היא
אשה;
וכן
"ויאמר
מי
את"
(לעיל
,
ט).
ומבואר
משקול
הדעת
כי
רות
דפקה
בדלת
אשר
עדיין
הייתה
נעמי
שוכבת
על
מטתה
נים
ולא
נים.
וקצר
הכתוב
,
כי
לא
כתב
'ותען:
אנכי
רות';
וכן
"קראן
לו
ויאכל
לחם"
(שמ'
ב
,
כ)
,
ורבים
כן.
עשה
לי
האיש
-
לא
עשה
בה
מעשה
במִשוש
,
לפי
מה
שקדם
(לעיל
,
יג
-
יד)
,
אבל
דברי
פה.
וכן
"אשר
עשה
לו
בנו
הקטן"
(בר'
ט
,
כד)
,
וכבר
פירשתיו
(ראה
מ"כ
ח"א
ע' 68
).